"לקחנו אחריות מקצה לקצה, פתחנו למפונים עמדות עבודה במלון"
"לקחנו אחריות מקצה לקצה, פתחנו למפונים עמדות עבודה במלון"
עם תחילת המלחמה מנהלות משאבי האנוש החלו לדאוג לצרכי עובדים - קודם כל לדברים הבסיסיים כמו קורת גג ומזון ולאחר מכן תמיכה רגשית, הדרכות, בייביסיטר וגם - חזרה לשגרת עבודה. "לפני שחשבנו אם אנשים יעבדו דאגנו להם. אם דואגים לאנשים באמת, בסוף הם ידאגו גם לביזנס"
בשבת השחורה, 7.10, הדבר הראשון שעשו אנשי משאבי האנוש בחברת אמדוקס היה ליצור קשר עם כל מאות עובדי החברה בדרום, קודם כל לאלו מהעוטף ומהיישובים שבהם היתה סכנה מיידית.
"יצרנו קשר עם כולם, לשמחתנו כולם השיבו. עם תחילת הלחימה לא חיכינו לאף אחד ולשום דבר. ברגע שהיה אפשר אמרנו לכל מי שזקוק להתפנות להגיע לבתי מלון במרכז הארץ או לאן שנוח להם ואנחנו מממנים את זה. זה נכון גם היום. שיכנו את כולם ודאגנו שכל הצרכים הבסיסיים והפחות בסיסיים יטופלו. אנשים יצאו מהבית בלי כלום", מספרת יהודית ימפולסקי, סמנכ"לית משאבי האנוש של אמדוקס, המעסיקה 30 אלף עובדים ב-90 מדינות בעולם, כ-5,000 מהם בישראל.
לדבריה, "לקחנו אחריות מקצה לקצה, בייביסיטר, שיחות, קבוצות נשים, מבוגרים, ממש פילחנו את האוכלוסיה וטיפלנו גם בצרכים הפיזיים וגם בצרכים הרגשיים. לפני שדאגנו אם אנשים יעבדו דאגנו להם. אני מאמינה שאם דואגים לאנשים באמת בסוף הם ידאגו גם לביזנס".
לאמדוקס ישראל שלושה קמפוסים ומרכזי הפיתוח: שדרות, נצרת ורעננה. הקמפוס בשדרות, שם עובדים מאות מהעוטף, שדרות, אופקים, אשקלון ועוד, סגור כעת. ביולי השנה פיטרה אמדוקס 6.5% מעובדי החברה, בישראל פוטרו 200 עובדים.
"התחברנו לעיריית שדרות שהיא ממש משפחה עבורנו. ברגע שהיה אפשר התחברנו לצרכים המיידיים שלהם עם תרומת מחשבים, עזרנו בבניית חמ"ל ואנחנו שם לכל צורך שעולה מהם", אומרת ימפולסקי. בנוסף, לטובת העובדים במלון בו יש מספר גבוה של משפחות עובדים, הקימה החברה מרחב עבודה ובו עמדות מחשבים, רשת תקשורת וכל אמצעי טכנולוגי לו הם זקוקים.
"אנחנו עוזרים לאנשים לחזור לשיגרה כי זה עוזר להם. יצרנו בבתי המלון חדרי ישיבות ועבודה בתורנויות כך שהעובדים יכולים לעבוד בשקט בזמן שמטפלים בילדים. יש איזורים שקטים בבתי המלון ויש תורנויות בין בני הזוג, יש כאלה שרוצים להגיע למשרד והם יכולים להגיע לרעננה או נצרת. הם יכולים לבחור בשיגרה. אנחנו ממשיכים לחשוב ב-360 מעלות מה אפשר לעשות בסיטואציה, לדאוג לעובדים ולביזנס כי אנחנו נצא מזה, וביום שלמחרת חברות חזקות צריכות להמשיך להעסיק את האנשים האלה", היא אומרת.
במצב הנוכחי בו למעלה מ-300 עובדי החברה ומשפחותיהם אינם נמצאים בביתם ועובדים רבים נוספים גוייסו למילואים זה מאתגר להמשיך לפעול כרגיל. עם זאת, מכיוון שמדובר בחברה גלובלית, הרבה מהפעילות מתבצעת בחו"ל. "העובדים בעולם נרתמים כדי לשאת חלק מהעול. יש אנשים במילואים או שבני הזוג שלהם במילואים או שהם צריכים להיות עם הילדים, וגם יש עובדים שחוו חוויות קשות", היא אומרת.
"בגלל שאנחנו חברה גלובלית, יש אצלנו מנהלים מחו"ל שתחתם יש עובדים ישראלים או צוותים משותפים של ישראלים ואנשים ממדינות אחרות. קיימנו מפגשים גם עם מנהלים בחו"ל, כדי לתת הסבר ושיקוף של המצב וכמובן כלים להתמודדות: איך מתמודדים, מה מותר לשאול, האם כדאי לשאול? חשוב לנו שעובדים יישקפו למנהלים את המצב שבו הם נמצאים כדי שמנהלים יביעו הבנה ורגישות".
400 עובדים מהחברה גויסו למילואים
בחברת NESS מעל 400 מעובדי החברה נקראו בצווי 8 למילואים. החברה, שמוגדרת מפעל חיוני לשעת חירום מעסיקה 4,000 עובדים בישראל שמספקים שירותים טכנולוגיים ללקוחות. "אנחנו נמצאים בעיצומה של התקופה הקשה והמורכבת ביותר שידענו בישראל. כולנו חווים את המתח והזעזוע שלרבים מאיתנו, בכאב גדול, נוגעים במעגלים הקרובים ביותר. האירועים מתרחשים במהירות ובאינטנסיביות, וזה כמובן משפיע על כולנו ברמה האישית, אבל עוד יותר מורגש כשמדובר במקומות עבודה, בחוסר וודאות מוחלט מה צפוי בהמשך מבחינת המצב הבטחוני וכפועל יוצא מכך, גם על כל ההיבטים האחרים בחיינו.
בניגוד לחברות מוצר, שבהן אולי ניתן להאט או לעכב פרויקטים מסוימים, הנכס העיקרי שלנו ב-NESS הוא האנשים והמומחיות הטכנולוגית שלהם", אומרת אפרת שפירא, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש, NESS.
"אנחנו חברה מאוד מגוונת ויש לנו עובדים בכל הגילאים, מכל המגזרים ומכל קצוות הארץ, מה שמייצר גם התמודדויות ומורכבויות רבות: מאות עובדות ועובדים שגויסו למילואים, לצד ילדי עובדים בסדיר או במילואים, עובדים שגרים בדרום וחוו לצערנו את השלכות המלחמה באופן ישיר – בין אם איבדו את הבתים שלהם, חוו אובדן במעגלים הראשונים או השניים. עובדים שמטפלים בבני משפחה, ילדים או מבוגרים, התמודדויות עם חרדה. לצד הקושי, אנחנו רואים הרבה ערבות הדדית, הצעות לארח משפחות מהאזורים הנפגעים, ובעיקר התגייסות של העובדים לעבודה בעצימות גבוהה מאוד כדי לאפשר ללקוחות שלנו להמשיך ולספק שירותים קריטיים לאזרחים".
המשך העבודה כמפעל חיוני במצב שבו 400 עובדים במילואים זו משימה עם רבדים רבים – "ראשית, תגבור ומילוי החוסר הזה בפרויקטים ובמשימות הקיימות. בנוסף, יש המון פרוצדורות HR סביב עובדים במילואים ובמספרים כאלו ובזמן נתון- זה דורש היערכות חירום מיוחדת מהצד שלנו, כמובן שלשמור על קשר עם אותם עובדים ועובדות על צורכיהם", היא אומרת.
עם זאת, ולמרות הקושי וחוסר הוודאות תפקיד אנשי משאבי האנוש לדעתה הוא לייצר כמה שיותר וודאות ויציבות אצל העובדים. "יש משהו מחזק כאשר מקום העבודה ומקור הפרנסה שלך הוא יציב, שממשיכים לקיים שגרה ארגונית ושגרות עבודה, גם אם הן אינן שגרתיות במובן הבסיסי. לצד זאת, אנחנו מבינים שהמצב אינו רגיל. עובדים חווים אובדן במעגלים הקרובים או הרחוקים שלהם, עובדים מתקשים להתרכז בעבודה כי הילדים בבית או כי המצב הכללי פוגע במצב הרוח ובמיקוד במשימות המקצועיות".
אחת הדרכים בהן מתמודדים ב-Ness עם המצב היא גיוס עובדים נוספים לחברה. "אנחנו ממשיכים לגייס ולקלוט עובדים גם בתקופה זו, למרות המורכבויות, הן למשרות שבשגרה אצל לקוחותינו השונים, והן למשרות שנדרשות כתוצאה מהמצב. מועמדים רבים אינם זמינים או שאין להם פניות לשוחח, כי הם נמצאים במילואים או הושפעו באופן ישיר או עקיף מהמלחמה. זהו לא מצב רגיל.
"כגוף שתומך בגופים ממשלתיים, גופי בטחון ובריאות, בארגונים נוספים שנמצאים במאמץ המלחמתי, ובתגבורים של מאות עובדים שנקראו בצווי 8 למילואים, אנחנו מתמקדים בימים אלו בגיוס של עשרות רבות של משרות טכנולוגיות מכל הסוגים - משרות פיתוח, ניתוח מערכות, בדיקות סייבר, תמיכה טכנות, הרבה משרות של משק לשעת חירום - בבתי חולים, בנקים וכו' וגם משרות תגבור לעובדים שנעדרים מהעבודה בגלל מילואים וסיבות אחרות", היא אומרת.
"חזרה לשגרת עבודה במלחמה מסייעת לעובדים לייצר וודאות"
בחברת הגיימינג פלייטיקה, נרתמו לסייע לעובדים באמצעות סל תמיכה הכולל תמיכה רגשית, ארוחות למשפחות של עובדים במילואים ועד תרומה ליחידות העובדים שגוייסו כולל אפודים קרמיים, פני ראש, גופיות ועוד. עם זאת, החברה מנתחת את ההשפעה של מצב העובדים על הביזנס.
"אנחנו מנתחים פניות של העובדים לעמוד במשימות השוטפות ומנתחים את ההשפעה של כך. מנהלי היחידות בוחנים באופן יומי את תכולת ויכולת הצוותים ומתאימים את תכניות העבודה בהתאם כולל הרודמאפ לשבועות הקרובים. בימים כאלה כמובן שאנחנו ממשיכים בשיתוף פעולה הדוק עם הצוותים שלנו בסייטים בחו"ל מה שמסייע רבות", אומרת גילי ברודנו, סמנכ"לית משאבי אנוש, Playtika .
עם תחילת הלחימה התכנסה ההנהלה להיערכות ראשונית ומיפוי העובדים. "הקמנו חמ"ל, נוצאנו את כל רשימות העובדים בישראל ודאגנו לטלפן לכל אחד ולשאול על מצבו והאם יש צורך במשהו. מיפינו את העובדים לאוכלוסיות: מגוייסים, בני משפחה מגוייסים, מגורים באזור לחימה, מקרי קיצון נוספים שצריכים ותמכנו בכל אחד לפי צרכיו, למשל אחד צריך פינוי מהדרום והאחר תמיכה בסיוע ואוכל בשל בן זוג במילואים. לצערנו, היו לנו מספר עובדים שאיבדו את שני הוריהם בהתקפה הרצחנית. תחילה התמודדנו עם חוסר וודאות של מה עלה בגורלם ואז הידיעה על הסוף המר.
בעקבות הלחימה מספר עובדים לא מבוטל גוייס ויש גם בני משפחה שמגוייסים. "גם אם עובד לא גוייס ברור שהמצב לא פשוט, יש מצוקות רגשיות ומתחים נפשיים של העובדים, מעבר למגורים זמניים מסיבות שונות, הילדים בבית עם ההורים, ההורים צריכים לתת תמיכה נוספת לילדים במצב שכזה שלפעמים פשוט לא ניתן להסבירו במילים. אנחנו בקשר עם כל העובדים, מהיום הראשון, גם עם המשפחות של המגוייסים, בנינו סל תמיכה לעובדים בזמן לחימה כולל תמיכה ביחידות.
שמירה על שיגרה, מסבירה ברודנו היא מטרה בפני עצמה בזמן מלחמה, ולא רק בשביל לשמור על המשכיות עסקית. "חזרה לשגרה בעת מלחמה, כמו שלמדנו בקורונה, מסייעת לא רק בהחזרת העסק לפעילות סדירה ככל שניתן אלא גם לעובדים עצמם להסיט את המחשבות מהדאגות והפחדים ולייצר ודאות במצב של חוסר ודאות. אנו עושים זאת ברגישות וקשב לצרכים של כל עובד במקביל לתעדוף של משימות לא הכרחיות בשלה זה לפעילות העסקים וסנכרון מלא עם מנהלים לגבי יעדים ומשימות. משתדלים לשמור על שגרות עבודה כמה שאפשר, יש עובדים שמבקשים זאת, זה עוזר להם לשמור על שפיות ותחושת החיוניות. אנחנו חברה שמספקת בידור 24/ 7 לאנשים בכל רחבי העולם, ברור שבגלל הלחימה, גיוס עובדים ובני משפחתיהם אנחנו מכירים ורגישים לכל המצבים האישיים ונותנים תמיכה גם רגשית היכן שנדרש".
