איגוד ההייטק נגד עדכון חוק השב"כ: יפגע באטרקטיביות של ישראל להתחרות בשוק הבינלאומי
איגוד ההייטק נגד עדכון חוק השב"כ: יפגע באטרקטיביות של ישראל להתחרות בשוק הבינלאומי
איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים העביר מכתב למשרד ראש הממשלה, ובו שורת תיקונים מהותיים שיש לבצע בתזכיר החוק על מנת להמנע מפגיעה בתחרותיות ובאטקרטיביות של חברות הייטק בישראל. בתוך כך הם מבקשים להגביל את סמכות השב"כ לאסוף מאגרי מידע כך שלא יוכל לאסוף מידע שכולל "סודות מסחריים", ו"קניין פרטי"
התיקון לחוק השב"כ בנוסחו הנוכחי עלול לפגוע באטרקטיביות של ישראל למשקיעים בינלאומיים, במוטיבציה של יזמים לפעול מישראל וביכולת של סטארט-אפים וחברות הייטק ישראליים להתחרות בשוק הבינלאומי – כך מתריע איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים במכתב שהעביר בשבוע שעבר למשרד ראש הממשלה.
"העדכונים המוצעים לחוק השב"כ מעלים חששות כבדים לשימוש לא מידתי, לפגיעה בזכויות פרט בסיסיות, ולנזקים והשפעה שלילת מהותית על חברות מקומיות ובין לאומיות ועל התעשייה הישראלית כולה", אמר יו"ר פורום הסייבר באיגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מייסד ומנכ"ל Waterfall Security, ליאור פרנקל.
בדצמבר פרסמה הממשלה תזכיר לתיקון חוק השב"כ, שבמסגרתו יקבל שירות הביון סמכויות מרחיקות לכת ובהן לבצע חיפוש סמוי במחשבים ולאסוף מאגרי מידע מכל סוג כמעט, כל עוד פעולות אלו נחוצות "לצורך מילוי תפקידיו". וזאת, באישור ראש הממשלה בלבד, ללא שום פיקוח מצד בית המשפט ועם פיקוח סמלי ולא שקוף בלבד של הכנסת.
התזכיר זכה לביקורת נרחבה מצד מומחי פרטיות וארגוני הגנה על זכויות אזרח, שהתריעו בין השאר מהעדר סמכויות הפיקוח, מפוליטיזציה אפשרית של השב"כ ומהעדר הגנה לעיתונאים. עתה, מתריע איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים מפגיעה אפשרית במגזר הטכנולוגיה המקומי אם לא יוכנסו לחוק שינויים משמעותיים.
1 צפייה בגלריה
ליאור פרנקל יו"ר פורום הסייבר באיגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים ומייסד ומנכ"ל Waterfall Security
(צילום: MAI)
המכתב, שעליו חתומים פרנקל ועו"ד דניאל רייזנר מהרצוג, פוקס, נאמן ושות', מפרט שורת שינויים ותיקונים מהותיים שיש לבצע בתזכיר החוק על מנת להמנע מפגיעה בתחרותיות ובאטקרטיביות של חברות הייטק בישראל. ראשית, הם מבקשים להגביל את סמכות השב"כ לאסוף מאגרי מידע כך שלא יוכל לאסוף מידע שכולל "סודות מסחריים", ו"קניין פרטי", "שני סוגי מידע שחברות (ובעיקר חברות בינלאומיות) מאוד רגישות להם". "הסמכות צריכה להיות מוגבלת למאגרים אשר עיקר המידע השמור בהם אינו מידע רגיש", נכתב.
באשר לסמכות שתאפשר לשב"כ לבצע חיפוש סמוי במחשבים, בכפוף לאישור ראש הממשלה בלבד (ובמקרים דחופים ראש השב"כ), וללא צורך בצו בית משפט נכתב: "מדובר בהסמכה גורפת קיצונית ולא מוצדקת, אשר אינה מאזנת כנדרש בין האינטרס הביטחוני (הלגיטימי) לבין האינטרסים האחרים המתעוררים כאן. הסעיף, בנוסחו הנוכחי, יכול לאפשר לגורמי ביטחון לפרוץ למערכת מחשבים בחשאי ולכאורה דרכה לפרוץ למחשבים נוספים, הכוללים מידע של צדדים שלישיים, בלא כל מגבלה. הנוסח הנוכחי עדיין איננו 'בשל' לחקיקה, מחייב דיון המשך מעמיק וגיבוש כללים ומגבלות סבירים".
עוד מתריעים פרנקל ורייזנר מפני הסעיף שיסמיך את השב"כ לחדור לחומר מחשב לצורך שיבוש, שינוי או מחיקה של מידע השמוע עליו. "אין בסעיף המוצע כל מגבלות ביחס לסוגי הנזקים שאותם מוסמך השב"כ לגרום, זהות הגורמים שבהם מותר לפגוע ומיקומם הגיאוגרפי", הם מציינים. "משמעות הדבר שהסעיף עלול להסמיך את השב"כ לפרוץ למערכת המחשוב של חברה רב-לאומית בישראל, דרכה לפרוץ למערכות המחשוב של החברה בחו"ל, ולגרום נזק כבד למידע המוחזק על ידה. לסמכות מעין זו עלולות להיות השלכות משמעותיות על הנכונות של חברות בינלאומיות להחזיק תשתיות במדינת ישראל".
פרנקל הסביר כי תזכיר החוק לא מבין בין האם המחשב שייך לעובד או למעסיק, והאם המידע ששמור עליו הוא אישי או מסחרי. "מידע מסחרי של חברות, כולל כמעט תמיד, מידע סודי של גופים נוספים – לקוחות, שותפים עסקיים. השינויים בחוק לא מבחינים ולא מתייחסים לכך", אמר. "כלומר, חברה ישראלית עם לקוחות בחו"ל, מחשב נייד של עובד שלה עם גישה לנתונים של הלקוחות יהיה עכשיו לחדירה, העתקה ושימוש במידע. חדירה לתשתיות מחשוב יכולות גם לפגוע בפעילות החברה ואפילו לסכן חיי אדם. כניסה לתשתיות ורשתות מחשוב של חברה יצרנית יכולה לגרום לפס יצור לפעול בצורה לא מתוכננת, לא בטוחה ולא רצויה".
הסעיף הבעייתי ביותר לדעת פרנקל ורייזנר הוא זה שמסמיך את ועדת השרים לענייני השירות לתת לשב"כ סמכויות חדשות, שלא מוקנות לו במסגרת החוק, וזאת בהליך חסוי. "מדובר בסעיף בלתי סביר אשר משמעותו עקיפה מוחלטת של הליך החקיקה במדינת ישראל", כתבו השניים. "ההרחבה המבוקשת למעשה מייתרת את כל החוקים הקיימים בהקשר של שב"כ (לרבות התיקון הנדון עתה), שכן היא מאפשר לארגון, בדיון חסוי בהשתתפות קבוצה מצוצמת של חברי כנסת, לקבל הסכמה לביצוע פעולות כלשהן, בלא כל בקרה או איזונים. אין בשיטת המשפט בישראל מקום לחקיקת סמכויות נסתרות מסוג זה ויש לבטל את הסעיף".
