אומרים לנו שיש סקס אחר: כך ייראו וירגישו יחסי המין במטאוורס
אומרים לנו שיש סקס אחר: כך ייראו וירגישו יחסי המין במטאוורס
העתיד הקרוב צופן לנו חווית סקס וירטואלי הרבה יותר ריאליסטית, מרגשת ומסעירה מזו שאנחנו מכירים היום מאתרי הפורנו ומחדרי הסקס-קאמז. נוכל, למשל, להרגיש את מה שהאוואטר שלנו אמור להרגיש בזמן שהוא מקיים את מצוות פרו ורבו עם אוואטר אחר. כתבה לשעת לילה מאוחרת
אם באמת, כמתוכנן, החיים שלנו יעשו בקרוב רילוקיישן לתוך חלומו הרטוב של מארק צוקרברג (המטאוורס), חשוב לוודא קודם שבכלל יש לנו יכולת להמשיך לחיות ולשגשג שם לאורך זמן. כלומר, שהתנאים שם מאפשרים למין האנושי לעשות את כל מה שהוא רגיל לעשות במרחב הפיזי - כולל מה שהוא רגיל לעשות שם בחושך, עם בן/ת זוג או, במקרה שמדובר באדם חסר מזל וקסם אישי, לבד, עם עצמו/ה. אין ספק: מטאוורס בלי סקס לא יחזיק מעמד יותר מדי זמן. אם בני האדם לא יכולו לעשות שם את הדבר הכי בסיסי שהם אמורים לעשות, הם לא יהיו שם. ליתר דיוק, הם לא יעבירו לשם את כל חייהם, כפי שצוקרברג מצפה מהם. כל עוד חוויית הסקס לא תהיה זהה, או לפחות קרובה מספיק למה שכולנו (למעט אולי כמה חבר'ה במנזרים) מכירים ואוהבים, המטאוורס, כמו עוד משהו, יתקשה להתרומם.
ייתכן שיש מי שהעיסוק בכך עדיין נשמע לו קצת מופרך, אבל מוחות רבים וגדולים בתעשיית הטק, כמו גם בתעשיית צעצועי המין, כבר עמוק בתוך העניין, מחפשים דרכים יצירתיות להתגבר על העובדה שאחד המרכיבים הבסיסיים בסקס - מגע אדם - לא קיים במרחב הווירטואלי של המטאוורס. למעשה, תהליך הדיגיטציה של יחסי המין ממש לא בחיתוליו. אנשים משתמשים בחללים וירטואליים למטרות סקס ואינטימיות עוד משחר היווסדו של האינטרנט - החל מצ'טים "שובבים", דרך חדרי שיחה "רומנטיים" במשחקי מחשב כמו "סקאנד לייף" וכלה באתרי פורנו עם גוון אינטראקטיבי, לרבות חדרי Live Cams, בהם ניתן לערוך שיחות זימה בווידאו עם "סטודנטיות".
ובכל זאת, יש הבדל עצום בין מה שהיה באזורי הדמדומים הללו עד עכשיו למה שמתוכנן לנו במטאוורס - הן ברמת הפעילות עצמה (הסקס הווירטואלי במטאוורס יהיה הרבה יותר משוכלל ותחושתי מזה שבשיחת וידאו רגילה) והן ברמה התפישתית: אם בעבר מי שנהג לחפש סקס ב"מחשב" או "באינטרנט" נתפש כאחד שלא יכול להשיג את זה במקום אחר, הרי שבעידן המטאוורס האופציה הזאת אמורה להיות טריוויאלית ומקובלת-חברתית לפחות כמו סרט, ארוחת ערב, או כל דבר אחר שאנשים עושים לפעמים כדי לעשות מין - אם לא הרבה יותר. אחרי הכל, סקס במרחב וירטואלי משוכלל כמו המטאוורס בהחלט בטוח יותר להתנסויות קינקיות ולמימוש פנטזיות פרועות. אפשר להניח שלא מעט אנשים ירגישו יותר בנוח להיפתח מינית במקום הזה מאשר בעולם הפיזי. זאת ועוד: המטאוורס יאפשר התגברות על מוגבלויות גופניות שונות: נכים יוכלו להתנסות בתנוחות שמוגבלותם לא מאפשרת להם בעולם הפיזי.
בפועל, חוויhת הסקס במטאוורס אמורה להיות עשירה ומגוונת כמו זו שאנחנו מכירים מהעולם הרגיל, עם תוספת חשובה של טכנולוגיית מציאות וירטואלית המאפשרת חוייה רב-חושית שכוללת קול, תמונה, מגע ואפילו ריח. אחת החברות שכבר עוסקות בתחום הסייברסקס המיועד למטאוורס היא RD Land - פלטפורמה שנמצאת עדיין בשלבי בטא, בה גיימרים יכולים להשתמש בפריטים לבישים כמו אפודות וכפפות עם טכנלוגיית רטט להעשרת החוויה המינית. אחד הפיצ'רים היותר פופולריים של הפלטפורמה הוא הוספת ויברציות לפי קצב השיר שמושמע ברקע של חדר סקס וירטואלי.
חברה נוספת שהתגברה על המבוכה ונכנסה לתחום בגדול היא Viro Playspace, שמתקשרת ישירות עם המטאוורס באמצעות אוואטרים מכווני-מין - כלומר, דמויות מונפשות שניתן לתקשר עמן למטרות "הנאה", כפי שמגדירה זאת החברה. כך למשל, ניתן לקיים עם אחד כזה, או אחת כזאת, יחסי מין סוערים מתחת למפל, לאחר שפוגשים בו/ה כאילו במקרה, במהלך שיט תמים בנהר. אפשר גם, אם מאוד רוצים, לעשות את זה עם ערפדית מסיביר שנושכת את הצוואר תוך כדי, או עם דמות סקסית שהיא חצי אדם וחצי דרקון. כדי לחבר את הפנטזיה הוירטואלית הזאת לממד הפיזי - תמצית הרעיון שמאחורי המגמה המתפתחת - היא מתממשקת עם צעצועי מין שפועלים בהתאם למה שקורה במציאות הווירטואלית, כך שניתן ממש "להרגיש" את זה.
למעשה, צעצועי המין כבר די נמצאים בנקודה הזאת. רבים מהם מקושרים לאפליקציות שניתן להפעיל אותם באמצעותן, כך שבני זוג למין יכולים לשלוט זה בעינוגו של זה מכל מקום בעולם. יש היום גם דברים קצת יותר מתוחכמים מזה - בראשם, כנראה, חליפת טסלה, שיודעת לגרום לתחושות כאילו-אמיתיות בגוף - אבל הם עדיין רחוקים מייצור המוני וכדי להשיג אותם צריך, לפחות במקרה של חליפת טסלה, להיפרד מ-20 אלף דולר. מצד שני, פיתוחים אחרים, שנועדו לתעשיית הגיימינג, כבר די בסביבה. למשל, ההארדוור שנלווה למשחק Death: Unchained ומאפשר לחוש "באמת" את מה שעובר על האוואטר.
הפיתוחים, בכל אופן, ממשיכים לנוע קדימה במהירות וכרגע הבעיה העיקרית היא שהם מקדימים בהרבה את העקרונות האתיים שהאנושות מאמצת לאיטה כלפי הנושא. מכיוון שאנחנו, המין האנושי, עדיין לא הגענו למודעות מלאה לאופן שבו יחסי מין אמורים להתקיים בעולם הפיזי ומקרים של ניצול, אלימות ואונס עדיין תכופים מאוד, אפשר בהחלט לצאת מנקודת הנחה שבמטאוורס כל זה יתפוצץ: אנשים רבים שלא הרשו לעצמם לעשות כל מיני דברים בעולם האמיתי, לא יהססו לעשות זאת - למשל - לגעת באוואטר אחר בלי רשות או שיחה מקדימה - בעולם הווירטואלי. אחרי הכל, כבר עכשיו אנשים עושים ברשת דברים איומים. יהיה קשה מאוד, אולי אפילו בלתי אפשרי, להעביר את אמות המוסר של העולם הפיזי למטאוורס. אנחנו פשוט עדיין לא שם.
בעייתיות, אגב, טמונה גם באפשרות הדי סבירה שבמוקדם או במאוחר הפער שבין העולמות יצטמצם עד כדי כך שאנשים - בדגש על צעירים ובני נוער שהתרגלו לערבוב בין החיים הדיגיטליים לפיזיים - יתבלבלו, או יבחרו להתבלבל, בין העולמות ויעתיקו התנהנויות קיצוניות בעלות גוון שלילי מהמטאוורס למציאות. כבר עכשיו, ילדים ונוער מתקשים להפריד בין העולמות, כך שברגע שייכנס לסיפור גם סקס, התוצאות תהיינה חמורות ביותר.
בינתיים, ההתקדמות הגדולה ביותר בתחום נוגעת למבוגרים בלבד - אם כי גם קטינים, כמובן, חשופים לה - ומתמצית באזורי הפורנו. אתר הלייב קאמז Dreamcam, למשל, כבר נמצא, כפי שהגדיר זאת לאחרונה סגן נשיא החברה דניאל גולדין בראיון למגזין המקוון Stealth Optional, ב"דור הבא של האינטרקציה המינית", שהוא למעשה "אבולוציה של חווית אתרי מצמלות המין" ואמור להיות "סקס מטאוורס, שהוא טובה לפחות, אם לא יותר, מהעולם האמיתי", כדבריו. האתר עושה שימוש בטכנולוגיה הפטית שיוצרת תחושה של מגע בשפתיים של נערות המצלמה, "ואפילו בתוך הפה שלהן", כפי שמציין גולדין. "זה מעצים את חוויית האוננות".
במילים אחרות, אנחנו עדיין נמצאים עמוק בשלב הסליזי של הפיתוחים בתחום, אבל מתקרבים בצעדי ענק ליום שבו סייברסקס במטאוורס עם אמצעי חישה יהיה לגיטימי ונפוץ כמו סקס אחרי דייט שלישי עם בחור/ה מהטינדר. נכון לעכשיו זה נראה כאילו מצפות לאנושות חוויות מיניות רבות, מגוונות וסוערות יותר בעתיד. אמנם החוויות האלה לא תהיינה אמיתיות, אבל עד שזה ייקרה סביר להניח שהאמת תהיה נחלת העבר ונשכח לגמרי כמה טוב באמת סקס אמור להיות.
