האם אפשר לרתום את קרונות הפריפריה לקטר ההייטק הישראלי? על מרכזי החדשנות ועל חשיבות הקניין הרוחני באקוסיסטם של הפריפריה
האם אפשר לרתום את קרונות הפריפריה לקטר ההייטק הישראלי? על מרכזי החדשנות ועל חשיבות הקניין הרוחני באקוסיסטם של הפריפריה
ישראל היא מדינת הסארטאפים, אבל האם ההצלחה של ההייטק תקפה לכל רחבי המדינה? על רקע הריכוז של הענף בת"א והמרכז, מיושמות יוזמות רבות לפיתוח החדשנות באזורי פריפריה, מתוך מטרה לבסס מרכזי פעילות בתחומי הפודטק, ווטרטק, אגרוטק ותעשייה חכמה בגליל, בגולן ובנגב. ד"ר שרון גילד, מנהלת אזור צפון בקבוצת ארליך, מספרת על החשיבות של פיתוח החדשנות באזורים אלו, ועל המקום של חברת קניין רוחני בדרך להצלחה של סטארטאפים מהפריפריה
ישראל זכתה לכינוי Start Up Nation, בעקבות הכמות והאיכות של הסטארטאפים הפועלים בה. אך כאשר מסתכלים על כל המפה כולה - אפשר לראות בבירור שפעילות חברות הטכנולוגיה, ובאופן כללי החדשנות הישראלית, מתמקדת בתל אביב ובאזור המרכז. אם כן, איך הופכים את מדינת ישראל כולה, כולל אזורי הפריפריה, למוקד של חדשנות ופיתוח טכנולוגי?
על פי נתוני Startup Nation Central והלמ"ס, נכון ל-2018 למעלה מ-60% מכלל משרות ההייטק וכ-77% מחברות הסטארטאפ בישראל היו ממקומות באזור תל אביב והמרכז. הגידול בתעסוקה בהייטק בתל אביב היווה כ-70% מסך הגידול בתעסוקה בסקטור זה. רובן המוחלט של קרנות הון הסיכון בישראל ממוקמות במרכז הארץ.
עם זאת, בתהליך הדרגתי אך נחוש, אזורים גיאוגרפיים פריפריאליים הופכים בשנים האחרונות למרכזי חדשנות בתחומים הממנפים את היתרונות שלהם - זמינות גבוהה ועלות נמוכה של קרקע, אשר מובילים להתמחות בייצור, חקלאות ומזון אשר נותנים מענה למשאב הולך וגדל של כח אדם אקדמאי עם עניין בחיים רחוקים מהמרכז.
על רקע הפריון הנמוך מהממוצע במדינות המפותחות, הגידול הצפוי באוכלוסייה והצורך בייעול השימוש במים - נדרשת השקעה מוגברת בחדשנות ובהטמעה שלה בייצור החקלאי. ארגון ה-OECD אשר סקר את מדיניות החקלאות בישראל, ציין כי גידול עתידי בפריון הענף יובטח באמצעות השקעה נרחבת במחקר ופיתוח והעברת ידע בין גורמי המו"פ ובין החקלאים.
בהתאם לכך, הגליל המזרחי ובמרכזו קריית שמונה הוא מרכז צומח של עולם ה-FoodTech. בימים אלו הודיע משרד הכלכלה על סגירת המכרז להקמת המכון המזון הלאומי לחדשנות בתחום המזון אשר יוקם בקמפוס המכללה האקדמית תל-חי בשנה הקרובה ויהיה חלק ממבנה של מרכז קרסו למדעי המזון. המכון עתיד לשמש כגוף שנותן שירות ופעילות מחקר יישומית ומטרתו לקדם ולשדרג את תעשיית המזון ולעזור בתהליכי הפיתוח של חברות הפודטק בארץ. הקמתו תתבצע בתמיכת קרן ביחד של משפחת סטלה ויואל קרסו ובשיתוף מכון המחקר מיגל. על פי המכרז, הקמת המכון בהשקעה ממשלתית של מעל 20 מיליון ₪, תנוהל על ידי קבוצת אבנון וחברת פרוסולב.
המכון מצטרף למרכזי פודטק והשקעות שהוקמו באזור בשנים האחרונות כגון חממת הפודטק Fresh Start, מתחם מיקרו תעשייה, מרגלית סטארט אפ סיטי גליל ובית הספר לקולינריה (Galilee Culinary Institute) שעתיד להיפתח ב2023. לעומת קריית שמונה, כרמיאל פועלת להפוך למרכז של תעשייה חכמה עם יוזמות כמו מאיץ הגליל לתעשייה חכמה וההודעה על הקמה עתידית של מרכז ידע, הדגמה והתנסות מתחום תעשייה 4.0 בתחומי העיר. מרכז כנרת ליזמות וחדשנות, המביט אל עמק הירדן מצד אחד ואל רמת הגולן מצד שני, מתמקד בתחומי אגרוטק, ווטרטק וקיימות.
מתחמי הייטק אף הם מוקמים בצפון, ומצטרפים לפארק תעשייה מת"מ השוכן במבואות הדרומיים של העיר חיפה. אזור התעשייה מבוא יוקנעם שוקק מאוד ומאוכלס בחברות הייטק מובילות, והיד עוד נטויה שכן תהליכי הבנייה והאכלוס נמשכים. מתחמי הייטק נוספים קטנים יותר ניתן למצוא בגוש שגב (פארק תעשייה משגב), גוש תפן, אזור התעשייה של קיסריה ואפילו בגולן. הנגב המערבי שואף גם הוא להפוך למרכז אגרוטק בעזרת יוזמות מקומיות וממשלתיות.
במימוש התהליך מעורבים גורמים רבים מכל קצוות המשק והכלכלה: החל ממשרדי הממשלה ורשות החדשנות, חברות מהסקטור הפרטי, מוסדות אקדמיים, מכוני מחקר, משקיעים וקרנות הון סיכון, חברות קניין רוחני ועוד.
רשות החדשנות של ישראל, אשר אחראית על גיבוש וקידום יוזמות לפיתוח החדשנות הישראלית, גיבשה לפני מספר שנים אסטרטגיה עם מטרה כפולה: ניצול מיטבי של משאבי החדשנות הקיימים באזורי פריפריה, לצד יצירת צמיחה כלכלית מוטת חדשנות בכל רחבי הארץ.
על מנת להשיג מטרה זו, בנתה הרשות תכנית פעולה הכוללת פתרונות ישימים המתחשבים בכוחות השוק ומותאמים לכל אזור בנפרד. כשליש מתקציב המענקים השנתי של הרשות לחדשנות הוקצה בשנים האחרונות לפעילות מחקר ופיתוח בפריפריה, בהיקף של כחצי מיליארד ₪ בשנה. באפריל 2019, למשל, השיקה רשות החדשנות מסלול ייעודי להקמת חממות בפריפריה מתוך מטרה לעודד יזמות מקומית, בהשקעה של כ-180 מיליון ₪ ל-8 שנים. הזכיינים שיפעילו את החממות נבחרים תוך קידום שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים, מוקדי תעשייה, משקיעים, שותפים ולקוחות.
גם גופים ללא מטרות רווח מעורבים בפיתוח הפריפריה. דוגמא לכך הוא המיזם "עיר שווה", מיזם משותף של של משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ותנועת אור הותיקה שמטרתו המרכזית היא למשוך אוכלוסיה חזקה לתיישבות בפריפריה. קריית שמונה ועכו בצפון, אופקים ודימונה בדרום נבחרו כערים הראשונות בהן עתידים להשקיע עשרות מליוני שקלים בפיתוח תשתיות ובתמיכה ביצירת מרכזי פעילות עסקית והאבים, במטרה ליצור משרות ליבה שיהוו מוקד משיכה לכח עבודה איכותי .
מהו המקום של חברה המטפלת בקניין רוחני באקוסיסטם של חדשנות בפריפריה?
עבור חברת סטארטאפ טיפוסית, קניין רוחני הוא אחד הנכסים היחידים (אם לא היחיד) העומדים לרשותה בשלבים הראשונים של הפעילות, במיוחד בתחומים הדורשים פיתוח של מוצרים טכנולוגיים.
ד"ר שרון גילד משמשת בחצי השנה האחרונה בתור מנהלת אזור צפון של קבוצת ארליך, אחת מחברות הקניין הרוחני הגדולות בישראל, כחלק מהאסטרטגיה למתן שירות קרוב וזמין לחברות הממוקמות באזור. ד"ר גילד, מדענית אשר עבדה בחברות פרטיות במהלך הקריירה שלה, שימשה בין היתר כמנהלת הקניין הרוחני של פרוטליקס בכרמיאל, וממשיכה לייעץ לחברה. לדברי ד"ר גילד, "מעבר לפתיחה של מתחמי עבודה ויצירת מרכזי פיתוח טכנולוגיים יש לממשלה ולרשויות הבנה שכאשר מסתכלים על העתיד, אי אפשר שכל הפעילות העסקית התומכת תהיה במרכז. ארליך שואפת להיות חלק בלתי נפרד מהצמיחה וההצלחה של חברות בפריפריה של ישראל".
כמו במרכז, גם בצפון, האנשים והנשים שעוסקים בטכנולוגיה, הנדסה והייטק, ממש זקוקים ומחפשים אינטראקציה עם א.נשים מהתחומים שלהם/ן. ניתן לראות זאת ביוזמות מקומיות של קהילות טכנולוגיה שקמו בשנים האחרונות אשר מטרתן להוות מוקד לכל צרכי אנשי ונשות ההייטק סביב אזור מסוים - החל ממציאת עבודה ועד חיבור לאנשים בעלי עניין משותף. קהילות אלו, שהוקמו על ידי מתנדבים תושבי האזור, מפגישות את ההייטקיסטים דרך ערוצי תוכן, אירועים ופרויקטים משותפים. "אני מבקרת הרבה במפגשי תוכן meetups שמארגנות הקהילות השונות: הייטס-טק בגולן, כרמטק בכרמיאל, חולה ואלי בגליל המזרחי, וטק-תבור בכפר תבור - מקום המגורים שלי. לפעילות המקומית, נוספה שכבה דיגיטלית - פלטפורמת נורטק: Nortech-platform, אשר מהווה בסיס בית עבור יותר מ- 400 חברות בעולם ההייטק הצפוני. המידע נגיש וויזואלי ומאגד תוכן איכותי שנוצר בקהילות לצד ערוצים משותפים, והתוצאה היא סביבה שמקדמת חדשנות, יזמות וטכנולוגיה - וכל זאת בנופים הכי יפים בארץ".
לדברי גילד, "מאז שהתחלתי לסייר בצפון ראיתי שרבים מבינים את הצורך הזה ביצירת קהילות מקומיות ושרותי תמיכה נלווים. המשקיעים ובעלי מתחמי היזמות והלמידה Open Valley החלו בסניף אחד ברמת ישי ב-2016 ומאז פתחו עוד שני סניפים בקיסריה ויוקנעם. עכשיו הם מתכננים לפתוח סניפים נוספים בגולן ובאשדוד. גם Colab Square שהוא מרכז בסגנון we-work אבל של מעבדות מחקר בתחום מדעי החיים והביוטק, פתחו ממש לאחרונה סניף בקיסריה שנוסף על הסניף המלא עד אפס מקום ביוקנעם".
"כאשר מסתכלים על אזור הצפון, חשוב להבין שהוא בנוי ממוקדים שונים של פעילות", אומרת ד"ר גילד. "בגולן, בחלקים השונים של הגליל, בעמק, ביוקנעם, בקיסריה ובחיפה - ישנם הרבה מוקדים סביבם מצטברת פעילות של תעשיות חכמות, מחקר ופיתוחים טכנולוגיים. באזורים האלו יש הבנה גדולה בחומרים, בשיטות גידול, בטיפול במים ובאקלים - יתרונות אזוריים שהמרכזים פועלים למנף".
בכל הנוגע לתחום הקניין הרוחני, "כבר בתחילת הפעילות הסטארטפ צריך להבין סביב מה הוא בונה את הקניין הרוחני שלו, מה השוק מסביב ומה היתרון של החברה. הגנה על קניין רוחני מהווה בסיס לערך סביבו החברה נבנית ובהסתמך עליו יכולה החברה לגדול בעזרת השקעות ושיתופי פעולה במשך הזמן".
"אין תחליף לזמינות מיידית ולאינטראקציה בחממה, במעבדה או במסדרונות"
לדברי ד"ר גילד, "בשורה התחתונה, יש חשיבות לזמינות של חברת הקניין הרוחני, בעיקר בתחום של Innovation Extraction. צריך להיכנס לשוחות, לבחון מקרוב ובאופן מיידי, וגם לנתח את המצב באופן שוטף עם התפתחות המחקר והפיתוח ובמקביל ההתפתחות העסקית. בתור מדענית שמגיעה מהתחום ולא רק מעולם הפטנטים, אני מרגישה את התועלת במפגשים בתוך החברה, בסיורים במעבדות ובאינטראקציה עם המדענים. רק כך אפשר להוציא בצורה הרבה יותר מדייקת את הטווח, המנעד והמרחב של הערך שיכול להיות מופק מהקניין הרוחני".
כאשר נציגי החברה המטפלת בקניין רוחני יושבים בחממות עצמן או ב'האבים' הפועלים בפריפריה, נוצרת הזנה הדדית של ידע חיוני. "שיחות מסדרון הן חלק מתהליך מאוד מפתח ועוזר, במיוחד בהתחשב בכך שלא כל הידע נמצא אצלך, הרבה ידע נמצא אצל הצד השני, ואי אפשר לפתור הכל בישיבות שנקבעו מראש. לפעמים צריך לשאול שאלה ולקבל תשובה מייד", אומרת ד"ר גילד. "זו אינטראקציה עם חשיבות שאי אפשר לכמת אותה".
ד"ר גילד מספרת כי לעתים קרובות היא מגיעה לחממות מבלי לקבוע פגישות, "ואני אף פעם לא מתחילה את המשימות שהגדרתי לעצמי מראש, כי כל הזמן באים לשאול שאלות. בעלי החברות מאתגרים אותי עם חיפושים ובדיקה של השוק והסביבה התחרותית מבחינת פטנטים".
גם בנושאים הקשורים לאסטרטגיה ולוחות זמנים, אומרת ד"ר גילד כי "בעקבות הניסיון שלי בניהול קניין רוחני בתוך חברה, קל לי להבין את הצרכים של החברות כל שלב של התפתחות, ובהתאם לתזמן את הקניין הרוחני מול לוחות הזמנים של המחקר והפיתוח והצרכים של הפיתוח העסקי. למשל, לא כדאי לצאת עם פטנטים לפני שתהליך המחקר והפיתוח מבשיל לרמה נאותה, אך הרבה פעמים צריך לתת מענה לצרכים המידיים של הפיתוח העסקי - המפתח נמצא באיזון ובחישובי עלות-תועלת בכל אחד מההיבטים".
"אקוסיסטם דומה להמרת אנרגיית שמש לאנרגיה זמינה בצמחים - לוקחים רעיונות ואסטרטגיה וממירים לערך ממשי"
לדברי ד"ר גילד קניין רוחני באקו-סיסטם העסקי דומה צמחים באקו סיסטם הביולוגי, בו הצמחים לוקחים אנרגיה מהשמש וממירים לאנרגיה זמינה. "בתחום הפטנטים, אנחנו לוקחים רעיונות ואסטרטגיה והופכים אותם לערך ממשי וזמין שאפשר להשתמש בו, בין השאר כבסיס לשיתופי פעולה, לסחור בו ולגייס בעזרתו הון", לדבריה.
הנוכחות של קבוצת ארליך במוקדי הפיתוח, המחקר והעשייה בצפון, "מביאה לחברות באזור את השירות האישי של קבוצת ארליך, כחלק מטיפול הוליסטי לקניין הרוחני שלהן, לאורך כל מחזור החיים של החברה", מסכמת ד"ר גילד.
