כשהקטר ייתקע נהיה בבעיה: התלות של כלכלת ישראל בהייטק היא הגדולה בעולם
כשהקטר ייתקע נהיה בבעיה: התלות של כלכלת ישראל בהייטק היא הגדולה בעולם
שיעור התרומה של תחום הייטק לתוצר המדינה, 20%, גדול משמעותית מזה של ארה"ב (9%) ומהתלות של רוסיה בגז ונפט (16%) - כך לפי דו"ח של רשות החדשנות. גיוון אוכלוסיית העובדים נשאר נמוך, כאשר שיעור הגברים היהודים הוא 65%
הדו"ח השנתי של רשות החדשנות חושף את עומק התלות של כלכלת ישראל בהייטק המקומי. מהדו"ח עולה שבאף מדינה אחרת בעולם אין תחום שהמדינה כל כך תלויה בו לקיומה.
כיום מהווה ההייטק הישראלי 20% מסך התוצר. לשם השוואה, בארצות הברית משקל ההייטק הוא רק 9% מהכלכלה, וסחר משאבי הנפט והגז של רוסיה מהווה 16% מהתוצר הרוסי. בשיחה עם כלכליסט אומר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "תחום ההייטק חשוב לישראל יותר ממה שהנפט והגז חשובים לרוסיה - ורוסיה יצאה למלחמה על זה. מנגד, ההשקעות של הממשלות בישראל ב־20 השנים האחרונות הולכות ויורדות, ונמוכות ממה שמקובל ב־OECD. ישראל היא מיוחדת בכך שהיא ממעטת משנה לשנה להשקיע במשאב הכלכלי העיקרי שלה - ההייטק - החשוב כל כך לכלכלת המדינה, ומהווה 'בלם זעזועים' כבר לא מעט שנים".
מהדו"ח עולה שמספר המועסקים בהייטק הישראלי עמד על 396 אלף עובדים ב־2023, גידול של 2.6% בהשוואה ל־2022. בישראל כ־9,200 חברות הייטק, מתוכן 600 חברות חדשות שהוקמו ב־2023. במהלך השנה הצטרפו כעשרת אלפים עובדים ועובדות לענף.
עם זאת, קצב הגידול של הסקטור ב־2023 היה נמוך משמעותית מקצב הגידול השנתי מאז 2018. "הצד החיובי הוא שלמרות כל האתגרים והקשיים של 2023, הירידה בהשקעות ואי־היציבות, מספר המועסקים בהייטק צמח. זוהי אומנם לא עלייה גדולה, אך היא עדיין הישג יפה בשנה של מלחמה ומשבר גלובלי", אומר בין.
"נכון שצמחנו, אבל פחות מבשנים קודמות, וגם ההשקעות ירדו. הצמיחה בהעסקת עובדים חדשים ירדה גם היא. לכולם יש חששות משמעותיים לעתיד של המדינה והכלכלה. היזמים חשים את זה וגם המשקיעים", הוסיף.
אחד האתגרים שעומדים בפני ההייטק הישראלי בעת מלחמה הוא מניעת בריחה של חברות רב־לאומיות מישראל. חלק מחברות אלו תלויות בגורמים חיצוניים אשר עלולים להחרים את ישראל. על פי הדו"ח, יש בישראל כיום כ־515 חברות רב־לאומיות, והמספר גדל לאורך השנים. כיום החברות הרב־לאומיות מעסיקות בישראל כ־90 אלף עובדים (כמעט רבע מההייטק הישראלי). עיקר התעסוקה הוא בתחומי התוכנה (40%), מוליכים למחצה (30%) ומדעי החיים (10%).
אחת הטענות נגד תעשיית ההייטק היא הבדלי השכר העצומים בין התעשייה לשאר המשק, והדו"ח האחרון מוכיח שהמצב אכן כך. השכר החודשי הממוצע בהייטק ב־2023 היה 30,217 שקל - פי 2.74 מהממוצע במשק, לאחר שעלה ב־7% בשנה זו. מאז 2013 ועד 2023 עלה השכר החודשי הממוצע בהייטק ב־10,460 שקל, כמעט פי ארבעה מעליית השכר הממוצעת ביתר ענפי המשק.
גם בתוך ההייטק יש פערי שכר, כאשר השכר הממוצע בתחום התוכנה גבוה ביותר מ־4,000 שקל בחודש מאשר בכלל התחום. מאז 2014 ועד 2023 מספר העובדים בענף גדל בכ־150 אלף איש, צמיחה של כ־60%, שהתבטאה בגידול שנתי של עשרות אלפי עובדים בכל שנה מ־2018. עיקר הצמיחה היתה בחברות תוכנה. עיקר הגידול בתעסוקה בהייטק הוא במשרות מו״פ בענף - מספרן יותר מהוכפל, מ־94 אלף ב־2014 למעל ל־190 אלף ב־2023.
למרות ניסיונות רבים לשנות את המצב הדמוגרפי בתעשייה, הרי שעדיין 65% מעובדי הענף הם גברים יהודים שאינם חרדים. נשים הן רק שליש מהמועסקים בתחום, ומתוכן רק 5.4% חרדיות ו־1.6% ערביות.
בנושא המילואים הדו"ח חושף שברבעון הרביעי של 2023 שירתו במילואים 28 אלף הייטקיסטים, 60% מתוכם בתפקידי מו״פ. בינואר ובפברואר מספר זה הצטמצם לפחות מ־12 אלף איש, כ־3% מהמועסקים בהייטק. בעקבות 7 באוקטובר חלה ירידה במספר המשרות הפנויות בהייטק, בעיקר באזור תל אביב והמרכז. ברבעון הראשון של 2024 חלה התאוששות במספר המשרות הפנויות, אך התאוששות זו רק העלתה את המספר לרמתו לפני המלחמה, שהיתה הנמוכה ביותר מאז 2019.
