בזמן שהממשלה מתלבטת, עובדי ההייטק מאוקראינה מצאו מקלט אחר
בזמן שהממשלה מתלבטת, עובדי ההייטק מאוקראינה מצאו מקלט אחר
משרדי הממשלה חלוקים סביב מתן אישורי כניסה לעובדי הייטק מרוסיה ואוקראינה, אך ספק אם אלה עדיין רוצים לבוא לכאן. עובדים אוקראינים של חברות ישראליות חוזרים לעבוד בארצם, והאחרים מקבלים אשרות לטורקיה ופולין, שקולטות אותם בשמחה. כך מפספסת ישראל הייטקיסטים שימלאו את המחסור
חשיפת "כלכליסט" על המכתב ששיגר מייסד ומנכ"ל יאנדקס הרוסית ארקדי וולוז' לראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן, שרת הפנים איילת שקד ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש־הכהן, בבקשה לאשר את הבאת עובדי החברה לישראל כחלק מהעברת מטה החברה לתל אביב — עוררה סערה ברוסיה. ביאנדקס, המכונה "גוגל הרוסית", מיהרו להגיד שהמושג "העברה" הוא טעות בתרגום מאנגלית. יאנדקס, חברת ההייטק הגדולה ברוסיה, שרגע לפני הפלישה לאוקראינה נסחרה בוול סטריט לפי שווי של 30 מיליארד דולר, טוענת כי לא מדובר בהעברת המטה, אלא רק בהרחבת הפעילות של החברה בישראל. יאנדקס כבר מעסיקה כאן 450 עובדים, בפיתוח של רכב אוטונומי, שירותי ענן וכן שירותים קמעונאיים תחת המותג יאנגו: מוניות, קורקינטים ומשלוחי מזון מהירים.
במכתב מבקש וולוז', שבעצמו כבר מתגורר מספר שנים בישראל, להעביר את מטה יאנדקס הגלובלית לתל אביב ולהביא ארצה מאות מהנדסים ואנשי טכנולוגיה. ודורש להעניק ויזות עבודה לעובדי החברה שאינם יהודים או זכאי חוק השבות ולנפק תעודות מעבר לעובדיה בעלי האזרחות הרוסית.
בעוד שברוסיה חוששים מבריחת המוחות לישראל, משרדי הממשלה כאן לא ממהרים לפתוח את הדלת לעובדי יאנדקס, למרות המחסור החמור בעובדי המגזר. בירושלים מסבירים כי המכתב נועד יותר להרגיע את הרוחות בקרב עובדי יאנדקס ברוסיה ובניסיון לשדר מסר שהנהלת החברה, שכמעט כולה נמצאת היום בישראל, דואגת לעתידם. עוד לפני המכתב ניהלו וולוז' ובכירי יאנדקס נוספים שהגיעו לישראל, בהם ילנה בונינה, שהיתה מנכ"לית יאנדקס רוסיה, מגעים מול משרדי הפנים, האוצר והמדע להבאת עובדי החברה לכאן. "לא היינו צריכים את המכתב כדי לשים את הנושא על השולחן, כבר עסקנו בו, אבל לכל משרד ממשלתי יש אינטרס שונה", אומר גורם בכיר באחד ממשרדי הממשלה.
המחלוקת העיקרית היא בין משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שם התלהבו מהרעיון להביא כמה שיותר עובדים; לבין משרד הפנים ורשות ההגירה, שם הערימו קשיים ומגבלות וקבעו מכסות. "משרד המדע והטכנולוגיה היה רוצה להביא לכאן את כולם, במשרד הפנים ממקדים את המאמצים רק בזכאי חוק השבות. יש גם סוגיה של המשפחות: על כל עובד הייטק שיגיע צריך לחשוב גם על מסגרות חינוכיות לילדים, למשל", אומרים גורמים המכירים מקרוב את שני המשרדים.
"יאנדקס היא לא היחידה שביקשה הקלות, היו גם חברות הייטק ישראליות שמעסיקות מאות ואלפי עובדים באוקראינה שביקשו להקל על הגעתם של עובדים מאוקראינה ורוסיה לכאן. אבל בזמן הפינג־פונג בין המשרדים בירושלים, העובדים כבר הלכו לפולין או לטורקיה שמקבלות אותם בברכה ונותנות להם דרכון מקומי ומהר. האוקראינים כבר מתחילים לחזור למשרדים, אבל הרוסים עוד מחפשים מקומות שיקבלו אותם, לא רק אנשי הייטק, אלא גם מדענים ויש כאן הזדמנות גדולה לישראל. במרץ רק רצו לברוח מהתופת, עכשיו כבר חושבים מה המשפחה תעשה כאן".
1 צפייה בגלריה
מייסד ומנכ"ל יאנדקס ארקדי וולוז' ושרת הפנים איילת שקד. מי יורשה להיכנס
(צילום: תומי הרפז, אבי מועלם)
ואכן חברת הגיימינג הישראלית פלייטיקה, שמעסיקה 1,100 עובדים באוקראינה, הודיעה ביום חמישי שהיא פותחת מחדש את משרדיה בשלוש ערים במדינה. "אין כמעט עובדים שלנו מאוקראינה שעברו לישראל בתקופת המלחמה", אומר ל"כלכליסט" אריק סנדלר, סמנכ"ל התפעול של פלייטיקה, "מי שלא נשאר באוקראינה ברח בעיקר למדינות כמו פולין או רומניה כי ישראל נתפסת לא רק כמדינה שקשה להיכנס אליה, אלא גם מדינה עם יוקר מחיה מאוד גבוה ולכן לא היתה הסתערות". לדבריו, כל התשתיות של פלייטיקה במשרדיה בקייב, ויניצה ודנייפרו, לא נפגעו וניתן לחזור לעבודה שוטפת. מעסיקות ישראליות גדולות נוספות באוקראינה הן חברת הגיימינג פלאריום וחברת בניית האתרים WIX.
עם תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה התקיימו בכנסת ובממשלה דיונים סוערים על קביעת מכסות לקבלת פליטים מאוקראינה כמו גם מרוסיה, ורבים ראו הזדמנות בקבלת אוכלוסיה משכילה שחלקה גם זכאית חוק השבות. אלא שבזמן הדיונים והטלת המגבלות, האוכלוסיה הזאת של מתכנתים ואנשי IT, שאדישה למדי למיקום ולצורכי שפה, כבר נסעה ברובה למדינות אחרות, שפעלו מהר. "אנחנו בתחרות מול כל העולם על העובדים האלה כי כל עובד הייטק מביא לא רק את התרומה שלו, אלא גם מרחיב תעסוקה והכנסה בתעשיות הנלוות", אומרים בסביבת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, "גם בעידן הנוכחי של האטה אפשרית בהייטק, הגעתם של עובדים אלה לא תיצור עודף. אבל עכשיו כבר לא ברור שהעובדים האלה ירצו לבוא לכאן".
