TechTalkהמעסיקים מחזירים את העובדים למשרד - וזו טעות קשה
TechTalk
המעסיקים מחזירים את העובדים למשרד - וזו טעות קשה
נכון, הקורונה די נגמרה ושוק ההייטק מצוי בהאטה שמעלה צורך בחישוב מסלול מחדש, אבל זו עדיין לא סיבה לחזור אחורה ולבטל את מודל העבודה מרחוק. מדוע? לעומר גלס, מייסד GrowthSpace,יש שלושה נימוקים שאי אפשר להתעלם מהם
גלי הפיטורים, האינפלציה הגבוהה והמיתון העולמי מחזירים את האיזון להייטק הישראלי והעולמי, ומשנים את יחסי הכוחות בין מעסיקים לעובדים. שינויים אלה מביאים רבים ממנהלי החברות לחשב מחדש את ההנחות שהתקבעו בתקופת הקורונה ולהיערך לחורף בהייטק. בין הנקודות הנפיצות ביותר שעולות בימים אלה בין מעסיקים לעובדים אפשר למנות את השינויים בתחום העבודה מהבית. שורה של מנכ"לים ומייסדים בהייטק כבר הכריזו על רצונם להחזיר את העובדים למשרד או לצמצם במידת האפשר את העבודה ההיברידית.
לדעתי זו טעות. הרכבת כבר יצאה מהתחנה, העבודה ההיברידית הפכה לסטנדרט וחברות שתשננה את התנאים עלולות למצוא את עצמן פחות אטרקטיביות למועמדים. לטעמי, גם אם המיתון יחריף, תנאי השכר וההטבות ישתנו, חברות ההייטק צריכות להשאיר את השינויים בעבודה ההיברידית מחוץ לתחום.
מדוע בעצם לא להחזיר את העובדים למשרד? ראשית, מפני שהצעת הערך של המעסיקים לעובדים צריכה להיות עקבית. במידה שתוקשר לעובדים חדשים שהעבודה היא היברידית או מרחוק, קשה מאוד לחזור אחורה כי עבור עובדים שגרים רחוק ממקום העבודה, או שניהול משק הבית שלהם מסתמך על עבודה היברידית/מרוחקת, שינוי זה יכול להיות קשה. ביסוס מערכת יחסים ארוכת טווח עם העובדים לא עולה בקנה אחד עם שינויים מסוג זה העלולים להתפרש מצדם כניצול מצב שאינו הכרחי.
שנית, התחרות על טאלנטים עדיין כאן. אסור להתבלבל מהכותרות על הפיטורים - יש עדיין מחסור במתכנתים בפרט ובטאלנטים בכלל, תעשיית ההייטק המקומית עדיין צומחת וחברות גלובליות רבות פותחות או מרחיבות את משרדיהן בישראל. כפי שעולה בסקרים שונים, אחד הדברים שעובדים מחפשים הוא גמישות בסביבת העבודה. גם אם גל של חברות ישנו פתאום את התנאים ויחזירו את העובדים למשרד, העובדים יחפשו מקום עבודה אחר שבו יוכלו לעבוד מהבית.
שלישית, הפרודוקטיביות של העובדים עלולה להפגע בעבודה מלאה מהמשרד. על העובדה הזאת אמנם יש מחלוקת ומחקרים שמראים תוצאות מנוגדות, אבל אלה מתייחסים ברובם רק לביצועים בעבודה ולא בצורה הוליסטית לתחושת הרווחה של העובדים (well-being), ולתרומה הכללית של העבודה מהבית לעובד. כמובן שיש לוודא שלעובדים יש את כל התנאים להצליח בעבודה מהבית ושהם יכולים להגיע למשרד אם הם חפצים בכך, ולהשקיע את כל המשאבים הדרושים לשם כך. בהינתן התנאים הדרושים, היעילות בעבודה מהבית יכולה להיות גבוהה בהרבה מהעבודה מהמשרד, לאור העובדה שפחות זמן מתבזבז על נסיעות, על ארוחות צהרים ועל שיחות מסדרון. אכן, עבודה מהבית גם מאתגרת את החברות, דורשת מהן להיות עם היד על דופק ולחזק את תחושת המחוברות לארגון. ואולם,לכל אלה כבר יש פתרונות שעובדים בהצלחה באלפי חברות ברחבי העולם.
בסופו של דבר, עבור רוב האנשים העבודה צריכה לשרת את החיים ולא להיפך. כמנכ"ל ומייסד סטארט-אפ שדורש מעובדיו השקעה גדולה הכוללת לעיתים קרובות עבודה לפי שעון ארה"ב, אני חושב שהמינימום שאנחנו יכולים לעשות כמעסיקים הוא לאפשר לעובדים לבחור איפה הם רוצים לגור, לחסוך זמן יקר בפקקים, לאכול ארוחת צהרים עם הילדים ולהיות נוכחים יותר בבית.
מקומות העבודה צריכים לשאול בכנות מה חשוב לעובדים – עוד הופעה של זמר מפורסם, מזנון עם מאכלים של שף מפורסם או איזון נכון יותר בין העבודה לחיים האישיים שלהם? עולם העבודה מתקדם כל הזמן והפיתוח האישי והמקצועי של העובדים, לצד הרווחה שלהם במקום העבודה הולכים והופכים יותר ויותר חשובים. בעולם המאוד תובעני שבו אנחנו חיים, חברות צריכות וחייבות לאפשר לעובדיהן חופש ורווחה במקומות שבהם זה אפשרי. בסופו של יום, עובדים נשארים איפה שטוב להם, וכשטוב להם, טוב גם למקום העבודה שלהם.
עומר גלס הוא מנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ GrowthSpace
