כלכליסט-טקמטבע עובר למנהל: כך פעלו בכירי צלזיוס בקריסה
כלכליסט-טק
מטבע עובר למנהל: כך פעלו בכירי צלזיוס בקריסה
עם נפילת חברת הקריפטו והתפטרות שניים ממייסדיה, הולכת ונחשפת ההתנהלות הבעייתית של בכיריה. בין היתר עולה תמונה של חברה שאינה יודעת לנהל סיכונים או את כספי הלקוחות, תוך סימני שאלה סביב הרווחיות וחשש למניפולציות על המטבע. והמנהלים? מושכים מיליונים בזמן שהם מפצירים בלקוחות לא לעשות זאת
"2022 תהיה שנה נהדרת לצלזיוס", אמר מייסד שותף של צלזיוס דניאל לאון בשידור חי ללקוחות החברה (AMA) ב־7 בינואר 2022. "כשאני נזכר בהיסטוריה של צלזיוס קשה לי להאמין בזה בעצמי. חשבתי אולי לעשות סרט דוקומנטרי ומישהו אמר לי 'אף אחד לא יאמין לזה בכל מקרה כי זה טוב מדי'. יש לנו סיפור נהדר לספר, ו־2022 תהיה השנה שבה – בעזרתכם – נמשיך לספר את הסיפור הזה לרחבי העולם". בדיעבד לאון לא יכול היה להרכיב משפט רחוק יותר מהאמת.
ב־4 באוקטובר התפטר המייסד־שותף בחשאי, בלי שהוא או החברה ישחררו הודעה רשמית, רק שבוע אחרי ששותפו ומנכ"ל צלזיוס – אלכס משינסקי – התפטר גם הוא. שניהם נטשו את החברה פושטת הרגל שהקימו על 300 אלף הלקוחות שגייסו באגרסיביות ולהם צלזיוס חייבת מעל ל־4 מיליארד דולר. התפטרות השניים אינה מקרית, ונעשית בזמן שההליך המשפטי רווי ההגשות והדיווחים מאתגר מהיסוד חמש שנים של בניית נרטיב הנוגע לחברה, עסקיה והצלחותיה, אותו ביססו השניים בשקדנות בראיונות. לראשונה מוצעת תמונה אלטרנטיבית מנומקת לנרטיב שפעלו לבסס. צלזיוס אינה חברת קריפטו בריאה, איתנה ורווחית, שנפלה קורבן לתנאי השוק ויריבים שניסו להפילה, אלא אחת שלא יודעת לנהל סיכונים, חשבונאות או את כספי הלקוחות. כרוניקה מתמשכת של קריסה וחוסר היתכנות פיננסית.
הכל מתחיל מהמודל העסקי של צלזיוס. ההבטחה הגדולה שלה היתה תמיד לתת הלוואות בריביות אפסיות ותשואה על הפקדות בריביות מפעימות. סביב התשואות החריגות והמובטחות ריחף תמיד סימן השאלה על החברה, ומשינסקי, לאון ומנהלים אחרים נאלצו לתת את הדעת לריביות אלו.
"אנחנו צריכים לעבוד קשה על ההפקדות. ככה משלמים לנו", אמר משינסקי ב־13 באוגוסט 2021 במפגש השבועי עם הלקוחות, "התשואה שאנחנו מייצרים על ההפקדות היא יותר מה־8% על הכסף שאנחנו לווים מכם. זה עובד היטב, אנחנו עושים את זה כבר ארבע שנים וצלזיוס היא היחידה שמציעה את זה משום שאנחנו הרבה יותר יעילים. אני מבטיח לכם שצלזיוס עושה כסף, זה win-win לכולם".
כשלאון נשאל על כך הוא תמיד השיב באותו האופן – כולם יכולים, אנחנו היחידים שעושים זאת. "כשאנחנו באים לאנשים ואומרים 'קחו ריבית של 5%–7% ואפילו 12%' כולם זועקים שזו פירמידה", אמר למוסף "כלכליסט" ב־2021, "אלא שגם המערכת הפיננסית העולמית יכולה לתת את הריבית הזאת, אבל לא רוצה". "הייתי בפאנל עם אלפי צופים ולא האמינו לי שאנחנו לא גובים עמלות, הם חושבים שאנחנו מרמים", אמר משינסקי ב־AMA ב־17 בדצמבר 2021. "אחרי 20 או 30 שנה שבהן אנשים מרווחים פחות ופחות (מהפקדות על הבנקים – ו"א), קשה להם להאמין שהתשואה אמיתית, זה כמו תסמונת שטוקהולם...".
בצלזיוס היו כל כך בטוחים בעצמם שכבר לפני שנתיים הם טענו כי החברה רווחית. הפעם הראשונה היתה בהודעה לעיתונות במרץ 2020 שם דיווחה כי "החברה רווחית מתחילת 2020". ביוני 2021 צייץ משינסקי, כי "צלזיוס רווחית ותמיד פועלת לטובת המשתמשים". בנובמבר 2021 אמר סמנכ"ל החברה רוני כהן פבון למוסף "כלכליסט" שהם "רווחיים כבר יותר משנה".
קבוצה של רגולטורים מ־40 מדינות שונות בארה"ב הגיעה למסקנה אחרת. בהגשה לבית משפט ב־7 בספטמבר האחרון כתבה רשות ני"ע של ורמונט, כי "ניתוח ראשוני של רישומים פיננסיים שסופקו לקבוצת הרגולטורים הרב־מדינתיים מצביע על כך שצלזיוס חוותה הפסדים מסיביים בשבעת החודשים הראשונים של 2021. היא גם חוותה שני אירועים שליליים מהותיים ביוני וביולי 2021". לא רק זאת אלא, ש"צלזיוס הודתה כי החברה מעולם לא הרוויחה מספיק הכנסות כדי לתמוך בתשואות המשולמות למשקיעים".
כלומר, אם לסמוך על מסקנותיו של הרגולטור מוורמונט – צלזיוס מעולם לא עמדה בטענתה שהיא מצליחה לייצר את התשואה החלומית ללקוחות באמצעות המודל העסקי שלה. "זה מראה על רמה גבוהה של ניהול כושל פיננסי וגם מצביע על כך שלפחות בנקודות זמן מסוימות, כנראה ששולמו תשואות למשקיעים קיימים עם נכסים של משקיעים חדשים". מבלי להשתמש בביטוי המדויק, בוורמונט מתארים את צלזיוס כתרמית פירמידה.
בלב המודל העסקי נח לו מטבע הנייטיב של החברה – CEL. המטבע היה אמור להיות "עמוד השדרה" של החברה. הרעיון היה שלקוחות יפקידו נכסי קריפטו ויקבלו תשואה ב־CEL, אחר כך החברה תרכוש את האסימונים חזרה בשוק באמצעות הרווחים שהיא מייצרת וזה היה אמור להעלות את מחיר CEL. משינסקי כינה זאת "גלגל התנופה של צלזיוס", כי ככל שהחברה תרוויח יותר - מחירו של CEL יעלה, התשואות שהחברה תציע יהיו יותר אטרקטיביות, מה שימשוך לקוחות חדשים וחוזר חלילה.
את האסימונים (650 מיליון) הטביעו בחברה ב־2018 ומכרו 50% תמורת 0.2 דולר. 16.9% מהמטבעות (117 מיליון) החברה שמרה ב"אוצר" והצהירה כי לעולם לא תמכור אותם. למהלך זה היו משמעויות מרחיקות לכת. החברה ריסנה וניהלה באגרסיביות את היצע המטבעות כשהיא המחזיקה הגדולה ביותר של CEL ומנהליה היו מוכרים דומיננטיים של CEL.
מדוע זה משנה? מכיוון שהיום ידוע שהחברה כללה את האסימונים במאזניה. לחברה לא היתה כמעט עלות בהטבעת האסימונים ב־2018. עם זאת, לאורך השנים אותם אסימונים עלו עד 8 דולר לאסימון. את האסימונים האלו היא כללה במאזן החברה, נתון שאותו מינפה כעדות למצבה הפיננסי האיתן. בשיאו של המטבע מדובר היה על יותר ממיליארד דולר בשווי אסימונים. האם צלזיוס היתה יכולה אי פעם לממש את האסימונים הללו במחיר זה? אם היתה מתחילה להציף את השוק במיליוני אסימונים שמעולם לא ראו מסחר,סביר שמחירו היה נופל.
כיצד האסימונים עלו במחירם באופן כה מרהיב? בנובמבר 2021 לאון הסביר ל"גלובס": "הזינוק של המטבע משמעותי בעיקר כי הוא מראה אמון של הקהילה במודל שלנו. זה חלק מגלגל תנופה, שבו עליית מחיר המטבע מגבירה את הביקוש למטבע, ועליית הביקוש מעלה את המחיר". "80% מהמטבעות שאנחנו מפיצים מוחזקים בארנקים ולא נמכרים", אמר משינסקי בשידור באפריל 2020, "וזו חלק מהסיבה מדוע מחיר ה־CEL הפגין ביצועים טובים". שנה וחצי מאוחר יותר הוא כבר הבטיח ללקוחות ב־AMA, כי "CEL הוא מטבע העתיד".
אלא שרישומי בתי המשפט בשילוב מחקרים של חברות קריפטו טוענים אחרת. לפי חברת המחקר Arkham Intelligence, מיולי 2019 השקיעה צלזיוס 350 מיליון דולר ברכישת האסימונים שלה. לפי תביעה שהגיש ביולי האחרון מנהל השקעות של צלזיוס, ג'ייסון סטון מחברת KeyFi, בין פברואר לנובמבר 2020 השתמשה צלזיוס ב־4,500 מטבעות ביטקוין (כ־91 מיליון דולר אז) שהפקידו לקוחות החברה כדי לקנות מטבעות CEL בשוק הפתוח. באותה תקופה מחיר CEL זינק מכ־17 סנט ל־2 דולר. הרגולטור מוורמונט סיכם את האירועים אלו בפשטות: "צלזיוס והנהלתה עסקו במניפולציה פסולה של מחיר אסימון ה־CEL, לרבות על ידי שימוש בתמורה של פיקדונות משקיעים לצורך רכישת אסימוני CEL והגדלת הפוזיציה שלה ב־CEL".
מדוע החברה רכשה באופן כה אגרסיבי מטבעות, אף שהיא בין כה וכה היתה המחזיקה הגדולה של המטבעות בשוק? ככל הנראה כדי לא להגדיל את היצע המטבעות הנסחרים ולשחוק את מחיר האסימון. מה זה אומר על ה־CEL שהיו במאזן החברה? לא מעט. שווי 117 מיליון המטבעות שב"אוצר" החברה לבדו זינק מ־19.9 מיליון דולר ל־234 מיליון דולר (גם משינסקי עצמו, שהחזיק 45 מיליון מטבעות, נהנה מעליית המחירים). כך נוצרה לחברה מראית עין של מאזן נאה. לפי צלזיוס במאי־דצמבר 2021 היא הגדילה האחזקה שלה ב־41.9 מיליון אסימונים, כשמחיר האסימון עולה באותה תקופה מ־3.9 דולר ל־8 דולר.
עבור משקיע מוסדי חדש ומתעניין נראה כי מדובר במאזן מרשים של מיליארדי דולרים. למעשה, מדובר בניפוח כה משמעותי שלפי רשות ני"ע של ורמוט, אם מפחיתים את האחזקה ב־CEL ממאזני החברה, התחייבויותיה עלו על נכסיה עוד מפברואר 2019. לא שזה שינה דבר. באוקטובר 2021 הודיעה צלזיוס על גיוס של 750 מיליון דולר משני משקיעים מוסדיים גדולים.
בצלזיוס חלבו את הגיוס עד הטיפה האחרונה. השקעת קרן הפנסיה הקנדית שימשה עדות ליציבות צלזיוס. "זו בדיוק מטרת הגיוס — להרוג את כל הספקות", אמר לאון למוסף "כלכליסט" בנובמבר 2021 עם הגיוס. "יש לנו את המשקיעים האלה, שיש להם הרבה יותר מה להפסיד מאשר לי, והם שמים את השם שלהם על צלזיוס. זה כבר קרוב לחלום שלי". "עברנו בדיקות של נאותות של השחקנים הגדולים בשוק הזה", אמר לאתר ICE זמן לא רב אחר כך, "וכולם, נחה דעתם שאנחנו יציבים מספיק". משינסקי ניגן אותה מנגינה ב־AMA בנובמבר. "אנשים אומרים לנו – 'אנחנו לא יודעים אם הפלטפורמה בטוחה', ואני אומר – צלזיוס גייסה 750 מיליון דולר. כמה החברה שאתם שמים בה את הכסף שלכם גייסה?". בדצמבר כבר היה נועז עוד יותר בשיחה עם אתר Kitco: "מדינות ורגולטורים אחרים בדקו את צלזיוס. הם חזרו: 'אגודל למעלה, אין בעיה...', והרגע גייסנו 750 מיליון דולר. אז, המשקיעים שלנו חפרו עד הסוף ווידאו שהכל יהיה כשר - אין בעיות".
תצהירים שהגיעו לקבוצת הרגולטורים מצביעים על מציאות אחרת. "צלזיוס הודתה, באמצעות סמנכ"ל הכספים שלה כריס פרארו, שחדלות הפירעון של החברה החלה בהפסדים כספיים ב־2020 ועד 2021". עדויות אלו לצד ההכרה שמאזנה של צלזיוס ללא מטבע CEL הראה התחייבויות גדולות מנכסים, מטיל באור בעייתי למדי את בדיקת הנאותות של קרן הפנסיה הקנדית. כשמחקה הקרן את השקעתה בצלזיוס באוגוסט האחרון הודה מנכ"ל הקרן בין השורות כי "בדיקת נאותות אינה ערובה להצלחה".
ציוץ של משינסקי מנובמבר 2020: "במאזן שלנו יותר מ־600 מיליון דולר ומטבעות CELL. אז איפה הכסף יותר בטוח – אצלנו או אצל המתחרים?"
בנובמבר 2021 אמר כהן פבון למוסף "כלכליסט" שהחברה במצב כה טוב לא רק בשל היעילות שלה, אלא משום שהיא מופת של ניהול סיכונים לו הוא קרא "הרוטב הסודי" של החברה. אבל מתביעה שהגיש סטון מחברת ההשקעות KeyFi, עולה השאלה איך צלזיוס מגדירה ניהול סיכונים. בתביעה סטון טען כי מאוגוסט 2020 ניהל מאות מיליוני דולרים של כספי לקוחות צלזיוס, על בסיס הסכם בעל פה ולחיצת יד בינו ומשינסקי. סטון ניהל כספים אלו בחיבור מרחוק לשרתי החברה דרך שירות VPN. זה הכל. סטון הובא לחברה כדי לייצר תשואות במה שמכונה בתעשייה חקלאות תשואה (Yield Farming), זאת אומרת השקעת כספים במעין מאגרים שונים תמורת תשואה. סטון הקפיד להשקיע בפרויקטים מבוזרים שונים וזניחים יחסית ובמטבעות "ShitCoin", כינוי למטבעות ללא כל ערך או ערך זניח.
באוגוסט הגישה צלזיוס תביעה נגדית בטענה שסטון גנב ממנה מיליוני דולרים. "הנאשם לא היה רק חסר יכולת, אלא גם היה גנב", טענו בצלזיוס. בתביעה היא לא הכחישה את העובדות. מדוע הפקידה צלזיוס מאות מיליוני דולרים בידי מי שהיא רואה כנוכל חסר יכולת? רק לצלזיוס התשובה. מה שכן, אנחנו יודעים שהבחירה לפעול בצורה זו רק יצרה עבור צלזיוס יותר בעיות. לפי סטון, מכיוון שהוא החליף מטבעות שהפקידו הלקוחות עבור אסטרטגיית ההשקעות שלו, נאלצה החברה לקנות בחזרה מטבעות אלו כשלקוחות ביקשו למשוך את הנכסים שלהם. באותה תקופה השוק ידע ראלי מתמשך, ולכן צלזיוס לכאורה נאלצה לקנות מחדש את המטבעות בשוק הפתוח במחיר גבוה יותר ממחיר ההפקדה, מה שתרם לבור המעמיק במאזן החברה.
במאי החלו בעיות צלזיוס להיחשף. אחרי קריסת פרויקט טרה לונה, החלו שמועות בשוק הקריפטו כי כספים רבים של צלזיוס היו מושקעים בפרויקט. משתמשים החלו למשוך את הכספים מהפלטפורמה במה שמכונה "ריצה אל הבנק". צלזיוס ניסתה להאט את הפאניקה וטענה שהחברה לא נפגעה מקריסת הפרויקט, ניהול הסיכונים של החברה מעולה וההפסדים נמנעו. ב־11 במאי צייץ משינסקי, כי "צלזיוס לא חוותה שום הפסד משמעותי, וכל הכספים בטוחים". עם זאת רישומים פיננסיים פנימיים ראשוניים שסיפקה צלזיוס לקבוצת רגולטורים מראים שב־2–12 במאי החברה חוותה הפסד לא ממומש של כמעט חצי מיליארד דולר. הרגולטור מוורמונט מסכם, כי כשמשינסקי צייץ ופיזר הבטחות "החברה היתה חדלת פירעון וכספי המפקידים לא היו בטוחים". אבל משינסקי סיפר סיפור אחר. כש"כלכליסט" פנה לתגובת החברה בתחילת יוני בנוגע למשיכות הרבות מהפלטפורמה והסכנה ליציבותה, נטען בתגובה כי מדובר על "שמועות זדוניות" וכי החברה תמשיך "למקד את עיקר מאמצינו בשיפור הפלטפורמה, אבטחת כספי המשתמשים, הקלה על המשיכות השוטפות". שבוע מאוחר יותר החברה כבר הקפיאה את המשיכות. חודש מאוחר יותר כבר הגישה בקשה לפשיטת רגל וגילתה שבמאזנה חור של 1.2 מיליארד דולר.
ב־5 באוקטובר הגישו בצלזיוס תצהיר פיננסי, שכלל בין היתר את תנועת המטבעות השונים שהחזיקו מנהלי החברה בפלטפורמה של צלזיוס. הדו"ח, שמתחיל בפעילויות מיולי 2021 מגלה כי מנהלי צלזיוס החזיקו בחשבונות פעילים, עם מיקרו־הפקדות שנעשות על בסיס כמעט יומי. כל ההפקדות נעשות לחשבון "Earn" של החברה, שכולל העברת בעלות על המטבעות לידי החברה תמורת תשואה דו־ספרתית שבועית. עם זאת, במאי הפעילות משתנה. אף שמיקרו־הפקדות לא מפסיקות כל הזמן, נעשות כמה תנועות גדולות וחריגות. תחילה ובאמצעות כמה פעימות בודדות, מעבירים מנהלים בכירים בחברה – משינסקי ולאון – מיליוני דולרים מחשבונות Earn פרטיים שמשויכים להם, אל תוך חשבונות Custody (משמורת), מוצר שהרגולטור האמריקאי חייב את צלזיוס לבנות כדי להגן על לקוחות אמריקאים ושנגיש רק לתושבי ארה"ב. אך גם נכסים אלו לא נותרים זמן רב בחשבונות משמורת, והשניים מושכים בין אמצע מאי ליוני 13 מיליון דולר בנכסי קריפטו.
משינסקי שביצע את העברות והמשיכות שלו ב־27 במאי צייץ ב־29 במאי קריאה נואשת לציבור הרחב: "אתן באופן אישי אלף דולר למשתמש צלזיוס חדש, אם תראה שפתחת חשבון ושמת אותו על מצב HODLing (מצב שמונע משיכות – ו"א) כדי לבנות את החופש הכלכלי שלך". ביום שבו משינסקי ולאון מתחילים להעביר כספים ולמשוך – ב־27 במאי – משינסקי מקיים את אחד מאירועי AMA השבועיים שלו, שבו הוא מסביר לצופים שהם יכולים להרוויח קריפטו אם יפנו חברים שלהם לפלטפורמה. מיד אחר כך מבטיח משינסקי, "יש לי את כל 40 מיליון מטבעות ה־CEL, אנחנו שם לטווח הארוך, דבר לא השתנה". האמת היתה שכשבועיים לפני כן משינסקי משך כ־10 מיליון דולר בקריפטו, שותפו לאון משך כ-3.1 מיליון דולר. משינסקי ולאון התפטרו מניהול החברה (27 בספטמבר ו־4 באוקטובר בהתאמה) לפני שדיווחים פיננסיים אלו הוגשו לבית המשפט.
ב־13 ביוני אותם בכירים מחליטים לעצור את כל המשיכות מהפלטפורמה. במסמכים שהגישה החברה לבית המשפט, מסבירים בצלזיוס כי ההקפאה נועדה "למנוע ממשתמשים מסוימים - אלה שהיו הראשונים לפעול - לקבל תשלום מלא, תוך השארת משתמשים אחרים מאחור". 3 חודשים מאוחר יותר עולה השאלה האם מייסדי החברה לא היו בעצמם "המשתמשים הראשונים לפעול".
