הממשלה מקדמת תיקון לחוק: השב"כ יוכל לבצע חיפוש סמוי במחשבים - באישור רה"מ בלבד
הממשלה מקדמת תיקון לחוק: השב"כ יוכל לבצע חיפוש סמוי במחשבים - באישור רה"מ בלבד
לפי תזכיר לתיקון חוק השב"כ, יוכל ארגון הביון החשאי לקבל ולאסוף מאגר מידע מכל סוג כמעט ש"דרוש לו לצורך מילוי תפקידיו", ולעשות בו כל שימוש שימצא לנכון כל עוד הדבר דרוש למילוי תפקידו. הסייגים היחידים שמוטלים על ראש הממשלה הם לשקול את "מידת הפגיעה בפרטיות"
האח הגדול קטן עליו: הממשלה מקדמת תיקון משמעותי לחוק השב"כ, שיתן לארגון סמכויות נרחבות לקבל לרשותו מאגרי מידע בצורה גורפת וכן לבצע חיפוש סמוי במחשבים (בפועל, היתר לשימוש בתוכנות דוגמת פגסוס) ואף לשנות חומר מחשב. וזאת, באישור ראש הממשלה בלבד, ללא כל פיקוח של בתי המשפט ועם פיקוח סמלי בלבד של הכנסת.
בשבועות האחרונים, בחסות המלחמה, קדמה והטמיעה הממשלה כמה שינויים מהותיים בסדרי חקיקה שכרסמו משמעותית בהגנת הפרטיות של אזרחי ישראל. אלו כללו, החזרת חובת שמירת טביעות האצבע במאגר הביומטרי, מתן היתר לשב"כ ולצה"ל לקבל גישה למצלמות רשת פרטיות במרחב הציבורי ללא פיקוח הולם, והרחבת סמכויות מערך הסייבר והשב"כ כך שיוכלו לתת לעסקים מסוימים הוראות פעולה מחייבות במקרה של מתקפת סייבר או חשש למתקפה שכזו. אבל התיקונים שמקודמים בימים אלו לחוק השב"כ מגמדים את כל המהלכים הקודמים ומייצגים את הפגיעה האפשרית הגדולה ביותר בהגנות הפרטיות של אזרחי ישראל מזה שנים.
לפי תזכיר לתיקון חוק השב"כ, שפרסם אתמול בערב משרד ראש הממשלה, יוכל ארגון הביון החשאי לקבל ולאסוף מאגר מידע מכל סוג כמעט ש"דרוש לו לצורך מילוי תפקידיו", ולעשות בו כל שימוש שימצא לנכון כל עוד הדבר דרוש למילוי תפקידו. הסמכות לאשר את קבלת מאגר המידע נמצאת בידי ראש הממשלה בלבד, שנדרש רק לקבלת חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה לפני מתן האישור. הסייגים היחידים שמוטלים על ראש הממשלה הם לשקול את "מידת הפגיעה בפרטיות", אולם החוק לא מפרט את אמות המידה שלפיהן יש להפעיל שיקול זה. בנוסף, במקרה של "צורך דחוף" יוכל ראש השב"כ לקבל את מאגר המידע גם ללא התר של ראש הממשלה, אך יהיה עליו להודיע לו וליועמ"ש על כך בדיעבד.
תזכיר החוק מחריג "מידע בעל רגישות מיוחדת" (בין השאר, מידע רפואי, מידע גנטי, מידע על עמדות פולטיות ואמונות דתיות, תוכן שיחה, מידע על צנעת חייו האישיים של אדם או על נכסיו, מידע ביומטרי ומידע שחלה עליו חובת סודיות בחוק), וקובע שלא יוכל השב"כ לקבל גישה למאגר שכולל רק מידע כזה, ובמקרה של מאגר שכולל מידע רגיש לצד מידע מותר, יקבל השב"כ גישה רק למידע המותר (ואם לא ניתן לבצע הפרדה, לא יקבל מידע כלל).
עם זאת, התזכיר קובע שבנוגע למידע על אמונות פוליטיות ודתיות וכן מידע על צנעת חיים אישיים (ובכלל כך התנהגות והעדפות מיניות, יחסים עם בני משפחה והתנהגות ברשות היחיד) ההחרגה לא תחול אם מדובר במידע ש"עלול לבסס חשש ממשי למעשים שלא כדין". בנוסף, בהמשך תזכיר החוק נכתב שהשב"כ יוכל לקבל גישה למידע ביוטמרי "על בסיס צורך פרטני".
הפיקוח על השימוש בסמכות זו רופף מאוד, ואינו כולל בשום שלב פיקוח של מערכת המשפט. תחת, זאת, נדרש השב"כ לדווח אחת לשלושה חודשים לראש הממשלה וליועמ"ש ופעם בשנה לוועדת הכנסת לענייני השירות (שכל דיוניה חשאיים) על המאגרים שהתקבלו ונאספו, כולל המידע שנמצא בכל מאגר, השימוש שנעשה בו והתועלת שהופקה משימוש זה.
בנוסף, תזכיר החוק גם מתיר לשב"כ להעביר את מאגרי המידע שאסף לידי גורמים אחרים, אם הדבר דרוש לשם מילוי תפקידיו, לפי שיקולו של ראש הארגון בלבד. הגופים שאליהם ניתן להעביר מאגרי מידע ייקבעו בכללים, והתזכיר מחריג מאגרים שכוללים מידע על תושבי ישראל.
סמכות משמעותית נוספת שמבקש תזכיר החוק להקנות לשב"כ היא לבצע חיפוש סמוי "במחשב ובחומר מחשב למטרות מודיעין" (כיום מוקנת לשב"כ סמכות לחיפוש ב"כלי רכב ובחצרים" בלבד). לפי התזכיר, השב"כ יוסמך "לבצע חדירה לחומר מחשב" שלא בנוכחות או בידיעת בעליו, אם שוכנע שיש שם "מידע חיוני" למילוי תפקידיו. בדומה לסמכות מאגרי המידע, גם סמכות זו מופעלת באישור ראש הממשלה בלבד (הפעם, אף ללא חוות דעת של היועמ"ש), ושוב במקרה "חיוני שאינו סובל דיחוי" יכול ראש השב"כ להפעיל את הסמכות גם ללא אישור ראש הממשלה. סמכות זו היא למעשה התר חוקי לשב"כ לעשות, בין השאר, שימוש בתוכנות ריגול דוגמת פגסוס, שהן כמעט הדרך היחידה לחדור למחשב ללא ידיעת בעליו.
גם כאן אין שום פיקוח, לפני או בדיעבד, של בתי המשפט והשב"כ נדרש רק לדווח ליועמ"ש אחת ל-30 יום ולוועדת השירות אחת לשנה. החוק מחריג מסמכות זו עורכי דין, רופאים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגיים ואנשי דת, שבמקרה שלהם בלבד יידרש השב"כ לאישור בית המשפט.
אבל לא רק זאת אלא אף זאת: במקרה של צורך למנוע "פעילות טרור או ריגול" שמסכנת חיי אדם או מהווה פגיעה חמורה בביטחון המדינה, יוכל השב"כ גם לבצע ופעולות בחומר מחשב, תחת תנאים אישור ודיווח דומים לאלו של ביצוע החיפוש הסמוי. פעולה בחומר מחשב מוגדרת כ"חדירה לחומר מחשב ושיבוש פעולה של מחשב או הפרעה לשימוש בו, וכן מחיקה, שינוי או שיבוש של חומר מחשב או הפרעה לשימוש בו". בעלי המקצוע שהוחרגו מסמכות החיפוש הסמוי אינם מוחרגים במקרה זה.
חדירה גם למצלמות רשת פרטיות
התיקון הנוכחי לחוק השב"כ הוא רק האחרון בשורת מהלכים שמקדמת הממשלה בחסות המלחמה, שנועדו להרחיב את סמכויות הארגון וגופים נוספים. בחודש שעבר הציגה הממשלה תזכיר חוק שנועד לספק לשב"כ ולצה"ל גישה למצלמות רשת פרטיות במרחב הציבורי, גם כאן ללא פיקוח מצד בית המשפט. זאת, בטיעון שסמכות זו דרושה על מנת למנוע דליפת מידע חזותי שיכול לסכן את ביטחון המדינה ואת הפעילות המבצעית של צה"ל.
לפי תזכיר זה, שיותקן כהוראת שעה לשישה חודשים לפחות, יוכלו השב"כ או צה"ל לחדור למחשב שמשמש להפעלת מצלמה נייחת, ולבצע פעולות דוגמת מחיקה שינוי או שיבוש במידע החזותי שאספה המצלמה, אם יש במידע זה כדי לסכן את ביטחון המדינה או הפעילות המבצעית של הצבא, והפעולה נדרשת באופן "מיידי ודחוף". זאת, גם ללא ידיעת בעל חומר המחשב, ובלי צורך בקבלת צו בית משפט.
הצעת חוק ממשלתית, שפורסמה בשבוע שעבר, קובעת שבמקרה של מתקפת סייבר נגד ספק שירותי אחסון, שירותים דיגיטליים או נגד עסק שמספק שירותי תחזוקה, ניהול ובקרה של שירותי אחסון או שירותים דיגיטליים, עובד מוסמך במערך הסייבר, השב"כ או הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), יוכל למסור לעסק הוראות פעולה מחייבות. אלו כוללות "הוראה לסריקה, עיבוד, הסרה של חומר מחשב הנוגע לתקיפת סייבר, התקנת סוג תוכנה שפעולתה מוגבלת לרשת הספק בלבד, חסימה או ניתוק של מחשב, או יצירת עותק של חומר המחשב".
בשני המקרים, החקיקה מגיעה לאחר שקודם לכן כבר הוסמכו השב"כ והגופים האחרים לבצע פעולות אלו במסגרת תקנות שעת חירום – עדות נוספת לכך שהזמני הוא פעמים רבות רק הכנה לקבוע.
גורמים בשב"כ אומרים שהיוזמה לשינויים נעוצה בכך שחלפו יותר משני עשורים ממועד חקיקת חוק שב"כ. לדברי הגורמים, בהתחשב בשינויים המשמעותיים שחלו בתמונת האיומים של ישראל בכל הזירות, ולאור שינויים מרחיקי לכת במציאות הטכנולוגית, נדרשות התאמות בהוראות חוק השב"כ. הם ציינו שהצעת החוק גובשה במשך כמה שנים, תוך בחינה ביקורתית ועריכת איזון בין צרכי הביטחון לזכויות הפרט. על מנת להבטיח את מימוש האיזון באופן ראוי, נקבעו בחוק מנגנוני דיווח, בקרה ופיקוח רבים. הגורמים הוסיפו כי הצורך בתיקון החוק עלה כבר לפני כמה שנים, אולם עבודת המטה הסתיימה רק לאחרונה. התזכיר גובש בעבודת מטה משותפת עם נציגי משרד המשפטים וקיבל את ברכת היועמ"שית. ההתאמות שבוצעו יסייעו לשב"כ לממש את ייעודו ולמלא את תפקידו בצורה המקצועית והטובה ביותר.
