האם 'סטארט-אפים של אדם אחד' יחסלו את חלום האקזיט?
הדרך של יזמים להצלחה ול'אקזיט' הנכסף ישתנו משמעותית בעתיד שבו חברות יורכבו מאדם אחד בלבד (ושלל כלי (AI. שכחו מאקזיטים גדולים כמו זה של WIZ – מסתמן שאנחנו הולכים לכיוון של מודל כלכלת היוצרים
בשנת 2024, סם אלטמן מ-OpenAI חזה את עלייתם של "יוניקורנים של אדם אחד", והצית דיונים ברחבי עולם הטכנולוגיה על עתיד החדשנות. עם ההתקדמות המהירה של אוטומציה מבוססת AI ופלטפורמות No-Code ו-Low-Code, הרעיון של יזם בודד שמפתח, משיק ועושה סקייל למיזם טכנולוגי ללא צורך בצוות שלם נראה מציאותי מאי פעם.
החזון מסחרר: עולם שבו מייסד יחיד, חמוש בכלי בינה מלאכותית מתקדמים, יכול להתחרות בסטארט-אפים מסורתיים, ללא צורך בשותפים, בעובדים או במימון חיצוני – רק אדם אחד ומוצר פורץ דרך.
אך מה ההשלכות של התגשמות החזון הזה על האופן שבו סטארט-אפים מתנהלים והמטרות שהם חותרים אליהן? האם אקזיטים גדולים כמו זה שראינו אתמול עם וויז בכלל יתאפשרו עדיין?
שאלת הכדאיות
במבט ראשון, סטארט-אפים של אדם אחד נראים אפשריים בעיקר בתחומים כמו פלטפורמות Peer-to-Peer (P2P) או שירותים לעסקים קטנים, שבהם מורכבות הצמיחה נמוכה יחסית. אך כאשר מסתכלים על תחומים כמו תוכנה לארגונים גדולים (Enterprise Software) או תעשיות רגולטוריות כמו פינטק, בריאות וביטוח – התמונה משתנה לחלוטין. כאן, עמידה בתקנות, אבטחה ודרישות משפטיות הופכות לאתגרים משמעותיים, שלרוב מצריכים צוותים של מומחים.
גם אם יזם מיומן יצליח לפתח מוצר עוצמתי לבד, עולה שאלה מהותית: אם המוצר ניתן לפיתוח בקלות יחסית באמצעות כלים זמינים, מדוע שחברות גדולות ירכשו אותו מסטארט-אפ של אדם אחד במקום לפתח אותו בעצמן?
לחברות גדולות יש כבר את ההון, כוח האדם והתשתיות הנדרשות לפיתוח פתרונות פנימיים. בעולם שבו AI מנגיש את הפיתוח לכולם, בידול הופך לאתגר משמעותי יותר. ללא חומות הגנה תחרותיות (moat), מייסדים בודדים עלולים להישאר מאחור – או פשוט לזכות בהתעלמות מענקיות התעשייה.
חלום הסטארט-אפ: אקזיט או אבולוציה?
המודל המסורתי של סטארט-אפים שואף בדרך כלל לאקזיט – בין אם ברכישה על ידי חברה גדולה או בהנפקה ציבורית. אבל אם חברות של אדם אחד יהפכו לסטנדרט, האם חלום האקזיט יתפוגג?
ללא צוות או משקיעים, הסיכוי לאקזיט במאות מיליוני דולרים פוחת משמעותית. במקום זאת, יזמים בודדים עשויים לאמץ מודל של עסק בר-קיימא, בדומה לכלכלת היוצרים (Creator Economy) – רק בעולם הטכנולוגיה. במציאות החדשה הזו, הצלחה תימדד פחות לפי גיוסי הון וגדילה אגרסיבית, ויותר לפי מונטיזציה, בניית מותג וצמיחה מונעת קהילה.
זה מוביל לשינוי מחשבתי מהותי: סטארט-אפים של אדם אחד לא יתנהלו כמו סטארט-אפים מסורתיים. במקום לרדוף אחרי סבבי גיוס והתרחבות מהירה, הם יתמקדו בפתרונות רזים (Lean), אוטומטיים וממוקדים בנישה.
מה צריך לקרות כדי שסטארט-אפים של אדם אחד יצליחו?
נכון להיום, כדי שיוניקורנים עם מייסד יחיד יהפכו למציאות, נדרשים כמה תנאים:
• פעילות בתעשיות עם רגולציה נמוכה – סקטורים עם חסמי כניסה רגולטוריים גבוהים יהוו אתגר משמעותי. לכן, סביר לראות הצלחות ראשונות בעיקר בתחומים כמו כלי תכנה (Software Tools), יצירת תוכן ופלטפורמות SaaS לנישות ספציפיות.
• AI יצטרך לעשות הרבה יותר מפיתוח – כדי שמיזם של אדם אחד באמת יהיה אפשרי, הבינה המלאכותית תצטרך לנהל לא רק את הפיתוח, אלא גם את השיווק, המכירות, הכספים ותמיכת הלקוחות. רק כך יוכל יזם להפעיל עסק שלם באופן עצמאי.
• אוטומציה ומיקוד בנישות – המיזמים הרווחיים ביותר יהיו אלו שיציעו פתרונות ממוקדים, מבוססי שירות עצמי, עם מינימום התערבות אנושית. מוצרים הדורשים שירות לקוחות צמוד, התאמות אישיות או עדכונים שוטפים יהיו קשים מדי לניהול ללא צוות.
האתגר האמיתי: לא הפיתוח – אלא ההפצה
הודות ל-AI ואוטומציה, חסמי הכניסה להקמת עסק נמוכים מאי פעם. אבל הקמה אינה שקולה להצלחה. בעולם שבו כל אחד יכול להשיק מוצר טכנולוגי בין לילה, החלק הקשה ביותר לא יהיה כתיבת קוד או אוטומציה של תהליכים, אלא יצירת בידול, הפצת המוצר ובניית אסטרטגיית חדירה לשוק. ה-AI אולי יאזן את התחרות בצד הפיתוח, אבל בניית אמון, מיצוב המותג והשגת נוכחות בשוק ימשיכו להיות יתרונות אנושיים.
אז, האם יזם בודד באמת יכול להקים ולתחזק חברה בשווי מיליארד דולר? אולי. אבל דבר אחד בטוח: הדרך להצלחה תיראה אחרת לגמרי מהסטארט-אפים של העבר.
מעין שחר היא מנהלת שותפויות אסטרטגיות ב-UST Spark
