להביא לשינוי בעולם, דרך המוח - מהו תחום ה-BrainTech ומהם אפשרויות הקניין הרוחני (IP) בתחום?
להביא לשינוי בעולם, דרך המוח - מהו תחום ה-BrainTech ומהם אפשרויות הקניין הרוחני (IP) בתחום?
על אף ההתפתחויות הטכנולוגיות המטאוריות של העשורים האחרונים, המוח האנושי נותר ברובו 'קופסה שחורה' עבור המדענים והחוקרים. לכן, לא מפתיע לגלות שאחד מהתחומים המרתקים והמתקדמים ביותר בעולם הטכנולוגיה של היום הוא תחום ה-BrainTech, המשלב ביולוגיה, מודלים מתמטיים וטכנולוגיה, לטובת הבנה והשפעה על פעילות המח ולטובת פיתוח טכנולוגיות חדשות שיסייעו בטיפול קליני, כדוגמת טיפולים לבריאות הנפש. מה מייחד את התחום? ומהם האתגרים וההזדמנויות של יזמי ה-BrainTech בכל הנוגע לקניין רוחני?
חוקרים מסביב לעולם לא מפסיקים לשפר את יכולת המדידה והחקר של תפקוד איברים שונים בגוף. אחד האיברים אשר נחשבים ל'קופסה שחורה' אשר מאוד קשה לחדור אליו ולהבין את תפקודו, הוא המוח.
התחום אשר שם לו למטרה למדוד את פעילות המוח ולהסיק ממנה תובנות יעילות למחקר ולרפואה, הוא תחום ה-BrainTech, המשלב בין מדעי המוח לטכנולוגיה. התחום מתייחס לפעילות, מחקרים וחברות המשלבות בין תחומים שונים לטובת ניטור מצב המוח, ניתוח תפקודו, השפעה על תפקודו וגילוי המנגנונים שעל פיהם הוא עובד. כמו בטכנולוגיות מתקדמות אחרות, ישראל היא Hub של BrainTech, המשלב חוקרים ידועים ברמה עולמית, יזמות, תכניות האצה שהופעלו במשך השנים ועוד.
שוחחנו עם ד"ר יעקב בלומנטל, עורך פטנטים במחלקת המכשור הרפואי של קבוצת ארליך, על מנת לקבל את נקודת המבט שלו על התחום המרתק והצומח, ולהבין את האתגרים וההזדמנויות בדרך לפטנט בתחום ה-BrainTech.
2 צפייה בגלריה
ד"ר יעקב בלומנטל, עורך פטנטים במחלקת מכשור רפואי המוביל את תחום מכשור רפואי לבריינטק בקבוצת ארליך
(יח"צ)
התפתחויות טכנולוגיות, יישומים מבטיחים - הסיבות לצמיחה של ה-BrainTech
מאחורי הצמיחה של היוזמות בתחום ה-BrainTech עומדת ההתפתחות בתחומי האלקטרוניקה, למידת המכונה (Machine Learning), AI ו מדעי המוח.
לדברי ד"ר בלומנטל, החברות בתחום מתמקדות בהשפעה על פעילות המח וכן בשיפור מדידות המתקבלות מהמח ופענוח שלהן. "עד לפני עשור היו טכנולוגיות שאפשרו מדידה כללית של מה שקורה באזורים שונים במח, כמו FMRI. היה אפשר לאסוף מידע, אבל היכולת להבין מה באמת קורה, ברזולוציה ותזמון מספיק טובים כדי לבצע דיאגנוסטיקה ולהציע טיפולים, היא יכולת שהתפתחה רק בשנים האחרונות, על רקע ההתפתחות בכלים החישוביים והמודלים המתמטיים, ובתחומים כמו AI".
ברגע שבונים מודלים מתמטיים שלוקחים את האותות הנמדדים מהמח ויכולים לשייך אותם למצבים מסוימים, "אפשר להגיע למודל שהוא ספציפי לתכונה או מצב, וכך להבין מה האדם מרגיש או רוצה לבצע על בסיס אותות שנמדדים ממוחו או גופו", מסביר ד"ר בלומנטל.
אחת הדוגמאות הבולטות בתחום מהשנים האחרונות, מספר ד"ר בלומנטל, היא חברת 'נוירולינק' של אילון מאסק, "אשר מתרגמת את היכולות החדשות בתחום ליצירת ממשק מוח-מכונה, באמצעות סדרה של אלקטרודות ומודל המפענח את האותות שהמוח מפיק". המטרה המוצהרת של החברה היא יצירת ממשק שישיב את האוטונומיה לאנשים עם צרכים רפואיים שאין להם מענה כיום. ממש לאחרונה, בתחילת אוגוסט 2024, הודיעה נוירולינק על השתלה שניה של שבב מחשב במוח אדם, לאחר השתלה ראשונה בינואר האחרון.
האתגרים המרכזיים - בטיחות, דיוק, רגולציה ושיווק
האתגרים המרכזיים בתחום, בהפיכה של רעיון למוצר, הם הרבה מעבר לאתגרים טכנולוגיים. אתגרים אלה מייצרים הזדמנויות בהגנה על קניין רוחני, מספר ד"ר בלומנטל. "ראשית, יש אתגר גדול ומשמעותי של בטיחות. אף אחד לא רוצה להסתכן בשימוש פולשני עם מכשיר, למשל אלקטרודה, המוחדר לתוך המח, משום שעצם ההכנסה של המכשיר ו/או הפעלתו עלולים לפגוע במטופל. בנוסף כל השפעה מכוונת על הפעילות המוחית יכולה להיות הרסנית, בדומה לטיפול תרופתי לא מתאים אשר עלול לשנות את אישיותו והתנהגותו של המטופל".
לכן, חלק מהאתגר הוא לייצר מערכת בטוחה לשימוש, "שהיא מספיק מדויקת כדי להיות שימושית עבור אנשי המקצוע", מסביר ד"ר בלומנטל. "מעבר לכך, ישנם אתגרים של רגולציה, עם האישורים הרגולטוריים הרלוונטיים של מכשור רפואי”.
בנוסף, ליזמים בתחום יש אתגר שיווקי, "המהווה קושי בפני עצמו", אומר ד"ר בלומנטל. "יש קושי לשכנע אנשי רפואה ובפרט מטפלים בתחום בריאות הנפש שהמערכת שבנית מסוגלת באמת לתת מידע מדויק על מה שקורה בתוך המוח. רבים מאנשי המקצוע תופסים את המוח בתור אותה 'קופסה שחורה' שאי אפשר להציץ לתוכה. הדבר נובע בחלקו מכך שתחום בריאות הנפש עדיין מבוסס על אינטראקציה אישית בין מטופל למטפל ועל האינסטינקטים והתובנות של המטפל. שיכנוע מטפל שטכנולוגיה יכולה לסייע לו בטיפול היא אתגר לא קטן".
"אם אתה לא יודע לשאול את השאלות הנכונות או להיות קצת ביקורתי, לא תוכל לתת פתרון IP טוב"
בכל הנוגע להיבטים החשובים שבין BrainTech לקניין רוחני, ד"ר בלומנטל מספר כי "האתגרים בתחום מייצרים גם הזדמנויות IP, בדגש על פטנטים. כאשר מגיע ממציא או חברה מהתחום, הם מעדיפים מישהו עם רקע רלוונטי, שמבין את התחום, שיכול להבין את מהות ההמצאה, להבין את הבעיות אותן ההמצאה באה לפתור, מישהו שמשתמש בטרמינולוגיה שהם משתמשים בה, זה חשוב מאוד עבורם. לצד זאת, חשוב גם שאותו עורך פטנטים יידע לנצל את אותן הזדמנויות IP ולייצר פתרונות אשר יתרמו להפיכת ההמצאה למוצר ממשי, למשל באמצעות כתיבת פטנטים אשר יקנו מונופול לחברה על הפתרונות הטכנולוגיים, הרגולטורים ו/או השיווקיים בהם החברה משתמשת". ד"ר בלומנטל, למשל, הוא בעל תואר דוקטורט בחקר המח ממכון וויצמן ופוסט דוקטורט מהטכניון, שם פיתח טכנולוגיה לשיקום מערכת העצבים. בנוסף, ד"ר בלומנטל עבד במספר חברות סטארטאפ, ביניהן חברה שפיתחה מכשיר רפואי לטיפול בחולי אלצהיימר, לפני שהצטרף לארליך ופנסטר לפני כעשור. "בשורה התחתונה, אם אתה לא יודע לשאול את השאלות הנכונות, ולהיות ביקורתי כאשר אתה נחשף להמצאה, לא תוכל לתת פתרון IP טוב עבור הממציא. אני מרגיש שהרקע שלי משחק תפקיד במשוואה", מעיד ד"ר בלומנטל.
הלקוח, הממציא, "מסתכל לרוב על הטכנולוגיה כמהות ההמצאה, זה מה שחשוב לו וקרוב לליבו, בין אם הוא חוקר מח או מהנדס", אומר ד"ר בלומנטל. "מהצד של עורך הפטנטים, אני מנסה להבין את המודל העסקי שקשור להפיכת ההמצאה למוצר. אני מנסה לייצר מפה של הבעיות בתחום אותן ההמצאה פותרת ושל האתגרים והבעיות שצריך לעמוד בהם כדי לצאת לשוק עם מוצר- לדוגמאת עם המנהלים אני מדבר על התוכנית העסקית, כדי להבין את אתגרי הרגולציה אני מבקש מידע על תוצאות של ניסויים קליניים, ו כדי להבין את אתגרים השיווקיים, אני מבקש מידע על התוכנית השיווקית ו משוחח עם אנשי השיווק. שיחה עם אנשי השיווק היא חשובה כדי להבין מהי אסטרטגיית השיווק ואיפה הם רואים את החדשנות במוצר". התפקיד של עורך הפטנטים, לדבריו, "הוא לספק מענה IP שיכסה את כל התחומים שמניתי, ולא רק את התחום הטכנולוגי בלבד. האתגרים מולידים הזדמנויות IP הנובעות מכך שהבעיות הקליניות אותן באות ההמצאות בתחום לפתור הן מורכבות ביותר, ולכן למרות שההמצאה לעיתים מביאה פיתרון חלקי לבעיה הקלינית ולמרות שהאפקט קשור לתהליך מנטלי, עדיין היא עשויה להיות ברת הגנה בפטנט. פטנט כזה צריך להביא בחשבון את הפתרונות הטכנולוגיים וגם לתאר היבטיים קליניים ושיווקיים הנוגעים למוצר ".
כל החלטה הנוגעת לפיתוח מוצר בתחום ה-BrainTech, "צריכה להיעשות על בסיס איתן של המידע והמדע. המוניטין של הממציא תלוי בכך, ואף אחד לא רוצה לסכן את המטופלים, במיוחד בתחום הנפש בו המטופלים נמצאים לרוב בטיפול תרופתי ובמצב לא פשוט", מסביר ד"ר בלומנטל. "הדרך היא שימוש באסמכתאות מדעיות, היוצרות חיבור בין המדע ל בין המוצר. למשל, שימוש בתוצאות ניסויים, ושימוש בכלים מדעיים המקובלים בתחום כדי לחזק את אמינות המוצר. מהצד של עורך הפטנטים, צריך לחשוב על פתרונות קניין רוחני שיגנו על האסמכתאות והתגליות המדעיות".
קניין רוחני שכזה, כדוגמת פטנט, יכול לנבוע מניסוי קליני, למשל. "הרבה לקוחות לא יודעים אבל צריך להגיע לעורך הפטנטים עוד לפני הניסוי הקליני, כדי לדון עם עורך הפטנטים על מה שמתוכנן בניסוי, למשל להבין את פרוטוקול הניסוי, מי אוכלוסיית היעד וכיצד נמדדת ההצלחה בניסוי. לבטח צריך לבוא אחרי הניסוי כדי למפות את התובנות שצצו, כמו שינויים בהגדרת הטיפול והתאמות הדרושות במכשיר או בטכנולוגיה".
ברגע שעורך הפטנטים מגן על תוצאות הניסוי הקליני ועל התובנות בעקבותיו, למשל באמצעות פטנט, "אני למעשה במקביל מגן על הכלי השיווקי של החברה", מסביר ד"ר בלומנטל. "עם אותן תוצאות ותובנות, הלקוח מגיע למשתמש – לרופא או אפילו למטופל, אותו הוא צריך לשכנע בסופו של דבר להשתמש במוצר. הלקוח ישתמש בניסוי הקליני ככלי שיווקי, ולכן חשובה כל כך ההגנה על הקניין הרוחני הנובעת ממנו".
כלי נוסף של קניין רוחני המשפר את הפעילות השיווקית של החברה הוא הסימן מסחרי, "אשר מבדל את החברה מחברות אחרות ומקשר את המוצר לאמינות וביסוס מדעי. "צריך לרשום סימן מסחרי כחלק מאסטרטגיית ה-IP של החברה. זה חלק חשוב בהגנה על הקניין הרוחני ", מסכם ד"ר בלומנטל.
אם כן, אין ספק כי תחום ה-BratinTech מציע הזדמנויות מרתקות לפריצות דרך בהבנת המוח האנושי, תוך התמודדות עם אתגרי בטיחות, דיוק ורגולציה. הצלחה בתחום זה דורשת אסטרטגיית IP מקיפה, שכוללת הגנה בפטנט אחד או יותר על המודל העסקי, פיתוחים טכנולוגיים, תוצאות קליניות וכלים שיווקיים בהם משתמשת החברה ,לצורך בניית אמון בקרב הקהילה הרפואית והמטופלים, והפיכת הרעיון הגולמי למוצר נגיש ואפקטיבי.
