ממשקולת של עלות למנוע צמיחה כלכלי: כך נבנה את הדור הבא של החדשנות הרפואית
ממשקולת של עלות למנוע צמיחה כלכלי: כך נבנה את הדור הבא של החדשנות הרפואית
שני האקזיטים שיצאו מהמרכז הרפואי שיבא בחודשיים האחרונים בסכום כולל של קרוב למיליארד דולר, מדגימים כיצד עולם הבריאות יכול להפוך ממשקולת של עלות למנוע צמיחה כלכלי. בריאות היא יותר ממערכת שמאפשרת רווחה אישית, היא בסיס לחדשנות, השקעות ותעסוקה. בשנים האחרונות, ניתן לראות כיצד חדשנות בתחום הרפואי הפכה למגנט המושך יזמים ומובילה לא רק לפריצות דרך מדעיות אלא גם ליצירת מקומות עבודה והזדמנויות חדשות עבור הקלינאים. ההצלחה הזו בבתי החולים המובילים בארץ, מציבה בפנינו אתגר חשוב: איך ניתן להביא את מנוע הצמיחה הזה לפריפריה הגאוגרפית והחברתית של ישראל. וכיצד ניתן להפוך את הרפואה מעוד גורם שבו הפריפריה מופלת לרעה, לכלי העצמה כלכלי חברתי המקטין פערים ומחזק קהילות מקומיות.
ברוב תחומי החדשנות, אחד הגורמים המעצימים את הפערים בין מרכז לפריפריה החברתית והגאוגרפית הוא השירות הצבאי ביחידות העילית. תחום הבריאות מתאפיין בכך שבו הקשר הצבאי פחות דומיננטי, ולכן מאפשר הזדמנויות רחבות יותר לקבוצות אוכלוסייה מגוונות. לכן במקרים רבים מוצאים אוכלוסיות מגוונות יותר ביזמי חדשנות רפואית כולל נשים, חרדים, וערבים שהם בתת ייצוג בהיי-טק ה-רגיל״. למשל, 40% מהעובדים בתחום הרפואי הם מהאוכלוסייה הערבית ומעל 20% מבוגרי הרפואה בישראל בשנתונים האחרונים הם גם כן מהאוכלוסייה הערבית. זהו תחום שנמצא בקונצנזוס רחב בחברה הישראלית עם פתיחות לשילוב אוכלוסייה מגוונת. ולא פחות חשוב, תחום הבריאות מאפשר תעסוקה למגוון רחב של מקצועות – לא רק מהנדסים, אלא גם לרופאים, צוותי סיעוד, ,מדענים, מטפלים ועוד.
אך לצד היתרונות, ישנם גם אתגרים לא מבוטלים. חדשנות רפואית דורשת תשתיות יקרות, גישה לידע מקצועי ספציפי למשל בתחומי רגולציה מורכבת, יכולת לבצע ניסויים קליניים וקשרים בינלאומיים ענפים עם לקוחות ומשקיעים. הקמת תשתיות אלה בפריפריה היא ברוב המקרים חסם ליזמות ומימוש פוטנציאל הצמיחה. הפתרון הוא בהנגשת הידע והיכולות הקיימים במרכזי החדשנות המובילים במרכז לטובת הפריפריה, כשהחזון הוא לייצר גשר מהפריפריה אל עולם החדשנות הרפואית הגלובלי דרך עוגני הידע והתשתית שבמרכז.
דוגמאות שכבר יצאו לדרך כוללים את אקסלרטור חוסן בשדרות, שבו 80 חברות הזנק מעולם הבריאות הופנו לעבוד עם האקסלרטור וקרוב ל-10 מהן משתלבות במחזור הקרוב ובכך מביאות תעסוקה ומאסה קריטית בחדשנות לעוטף עזה. גם המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) הקים מרכז ידע ביחד עם המכללה האקדמית תל-חי ומכון המחקר מיגל במטרה לעודד ולתמוך בפיתוח של מחקר יישומי בדגש על הפריפריה באמצעות הקניית כלים מעשיים וחשיפה לתרבות יזמית. שיבא בשיתוף פעולה עם מרכז רפואי שערי צדק הקימה את מרכז חדשנותJinnovate במזרח ירושלים. ודרך פעילות קידום חדשנות בכפר קאסם, הקימה היזמת שאדה אבו-ראס חברת טכנולוגיה מתקדמת בתחום בריאות האישה והוכיחה כי החדשנות אינה מוגבלת למרכז הארץ בלבד.
המדינה יכולה וצריכה לתמוך במאמץ הזה באמצעות יצירת מסגרת מדיניות שתתמוך ותעודד את השאיפה להפוך את הפריפריה למוקד של חדשנות רפואית. על מנת להרחיב את השפעת תחום הבריאות אל מחוץ למרכז, דרושה גישה ממוקדת ותומכת מצד הממשלה שתאפשר לאזורים אלה לנצל את הפוטנציאל הגלום בהם.
אחת הדרכים להשיג זאת היא באמצעות קידום שיתופי פעולה בין המרכז לפריפריה, בדומה למודל של קרן בירד שמחבר בין ישראל לארה״ב בתחום הטכנולוגי. אך במקום ליצור שיתופי פעולה חוצי יבשות, יש לאמץ גישה שתעודד את שיתוף הפעולה בתוך ישראל עצמה, בין המרכז לפריפריה.
ההצלחה של מהלכים כאלה יכולה להוביל לשינוי מהותי בפריפריה הישראלית. הבריאות עשויה להפוך למנוע צמיחה רב עוצמה שמייצר הזדמנויות חדשות, מהווה מקור לתקווה, ומחבר את הפריפריה למרקם החדשנות הישראלי.
אבנר הלפרין הוא מנכ״ל שיבא אימפקט, משנה למנהל זרוע החדשנות ARC במרכז הרפואי שיבא ועמית מחקר באוניברסיטת הרווארד
