שוברת קודיםנגד כיוון השעון: מה השתבש במכשירי ה"שיבוש"?
שוברת קודים
נגד כיוון השעון: מה השתבש במכשירי ה"שיבוש"?
אמזון הודיעה על סגירת חטיבת הבריאות Halo, שפיתחה שעונים ורצועות לניטור מדדי גוף. המהלך הוא עדות נוספת לכישלון של הניסיון לספק רפואת פרימיום על בסיס איסוף נתונים שסובל מהטיות ומוביל לאבחנות שגויות
בשבוע שעבר הודיעה אמזון כי היא סוגרת את חטיבת הבריאות שלה – Halo. ענקית הטכנולוגיה תפסיק למכור את מוצרי הבריאות שפיתחה, לרבות הרצועה החכמה שאותה השיקה רק ב־2020 שמודדת, למשל, אחוזי שומן או רצועה אחרת שתכליתה מעקב אחר שינה. אמזון תפסיק לתמוך במוצרים אלו ביולי, המכשירים יפסיקו לעבוד באוגוסט, כל הנתונים בהם יימחקו, והחברה צפויה לפטר רבים מצוות Halo, חלקם פועלים מישראל.
"קיבלנו את ההחלטה הקשה לסיים את תוכנית Halo, מה שיגרום להפחתת תפקידים. לאחרונה Halo התמודדה עם רוח נגדית משמעותית, כולל פלח צפוף יותר ויותר וסביבה כלכלית לא ודאית", אמרה מליסה צ'ה, סמנכ"לית הבית החכם והבריאות של אמזון, לעובדים באימייל. "אף שהלקוחות שלנו אוהבים היבטים רבים של Halo, עלינו לתעדף משאבים ולמקסם את התועלת ללקוחות ולבריאות ארוכת הטווח של העסק". צ'ה לא טועה, אמזון בהחלט מתמודדת עם פלח צפוף של חברות טכנולוגיה שניסו לטבול את ידיהן בתחום הבריאות, רק כדי להיכשל בו שוב ושוב.
כמובן שטכנולוגיה וחידושים בתחום זה חשובים ברפואה, ופועלים בהצלחה למשל בחדרי ניתוח, אם בצורת רובוטים ואם מכשירי הדמיה. התחום גם הוגדר בעשור האחרון שוב ושוב כאחד התחומים המבוקשים ביותר ל"שיבוש" ולא במקרה. במובנים רבים אין מגזר נואש יותר ל"שיבוש" מאשר הבריאות, שבו ההוצאות גבוהות, התמורה מוגבלת, וההמתנה היא מאפיין כמעט מוחלט.
לא משנה על איזו מדינה נתבונן, עזרה היא נדרשת: במדינות הקפיטליסטיות במיוחד השירותים יקרים לעשירים ומופקרים לכל היתר, במדינות החברתיות יותר השירותים אטיים להחריד. בכל מקרה מדובר בנטל ציבורי כבד. כדי להתמודד עם מצב ביש זה שלטה הגישה של חיפוש פתרונות חדשים טכנולוגיים במקום הקיימים האנלוגיים (זאת אומרת השקעה ציבורית גדולה יותר).
אך בכל הנוגע לשירותי פרימיום למטופלים ובאופן ספציפי פיתוח מוצרים באופן ישיר ל"לקוחות קצה", חברות הטכנולוגיה לא מצליחות לשבש דבר. למעשה, הן נכשלות תדיר. חוץ מפרויקט Halo אמזון סגרה שנה קודם לכן את Amazon Care, ועוד לפני כן קרס המיזם המשותף שניסתה להקים עם ג'יי.פי מורגן וברקשייר האת’וויי. באותו זמן לערך גוגל פירקה את חטיבת הבריאות שלה, אפל חיסלה את רעיון שירות הטיפול הראשוני שלה, מיקרוסופט סגרה את שירותי HealthVault, והתקווה המאבחנת של יבמ־ווטסון הצטמקה לממדיה הבריאים בלי שאיפה להציל את כולנו מסרטן.
כל החברות האלו לצד שורה ארוכה של סטארט־אפים הציעו וחלקם עדיין מציעים סגמנט חדש לתחום הבריאות - שימוש בטכנולוגיות ניטור דיגיטליות כדי לנסות למנוע או לאתר מחלות באמצעות איסוף וניתוח נתונים. בעולם הייחודי הזה שפיתחו חברות הטכנולוגיה, "בריאות" לא מתחפשת יותר למוצר אחיד, אלא הופכת למוצר "פרימיום" ותמורת כמה מאות דולרים עבור מכשיר הניטור – למשל אפל ווטש, פיטביט או רצועת Halo, ולפעמים בליווי תוכנית מנויים חודשית הכרחית נלווית אליו – אדם אחד יכול לקנות לעצמו אוטונומיה יוצאת דופן, לרבות ריחוק ממערכת הבריאות המסרבלת והמבלבלת, ולא מעט שקט נפשי. השעון ינטר אחר קצב הלב, הפלטפורמה תאבחן מחלות עור, הרצועה תעקוב אחר מחזור השינה, והמראה תפענח את שיעורי השומן בגוף.
במסגרת עולם חדש זה מוכרים לנו שאמצעים דיגיטליים מבוססי איסוף נתונים הם הנוסחה לחופש, הם טומנים בחובם שינוי רדיקלי שהכרחי למיסודה של מערכת טיפול דמוקרטית יותר, שבה אנשים מרגישים מועצמים ועצמאיים עם גישה מלמטה למעלה על הבריאות שלהם. הם יודעים יותר, מיודעים יותר, עוקבים, מודדים, מאבחנים. אלו מילים גדולות וגבוהות, שגם לצרכנים נשמעים כך. בפועל מה שמקבלים הוא מכשיר ש(אולי) נחמד שיש, אך בפועל אינו עומד בעומק ההבטחות.
קל כמובן להתבלבל. גישה לבריאות ורפואה תמיד הייתה מבוססת נתונים. פעם היה ברור כי איסוף נתונים הוא טובין עולמיים למען בריאות הציבור, איסוף ושיתוף מידע זה היו ממש מעלה חברתית מוסכמת למדי, ומכונים ציבוריים כאלו ואחרים היו נוהגים לשתף מידע זה עם זה, למשל על התפשטות מחלה או יעילות של חיסון או תרופה כדי להעלות את טובת הכלל. איסוף מסיבי זה של נתונים ובצורה אנונימית היה אמור להקל על בריאות כולם.
היום הגישה הזו שואבת את כל החמצן, ודרכה שולט הרעיון בשיח הציבורי כי נתונים ועיבודם לתובנות סטטיסטיות הם המפתח לבריאות, בעוד האינטראקציה בין רופא למטופל נדחקה הצדה. עד כמה? עם פריצתו המתוקשרת של ChatGPT, הצ'אטבוט מבית OpenAI, החליטו להעביר את הבוט במבחן הסטנדרטי האמריקאי לרפואה בעל שלושת השלבים (USMLE). הצ'אטבוט השיג בשלושת המבחנים ציונים שנעו בין 52.4% ל־75% (ציון עובר הוא 60) וכמעט עבר. כמעט עבר ברוח הזמן זה כבר ממש מספיק, וממש מספיק זה כבר שיבוש.
הבעיות עם גישה מבוססת נתונים ועיבודם לתובנות סטטיסטיות הן ארוכות ומפותלות כנהר הנילוס. מהיכן נתחיל? בינה מלאכותית אינה מושלמת, המודלים מאומנים על מערכי נתונים עם פגמים משלהם, כמו כן זיהוי מגמות מן העבר לא מאותת על כל מה שיש לדעת על הטיפול הרצוי, ואולי החשוב ביותר – המודלים הללו מוטים.
קחו למשל את האפליקציה שפיתחה והשיקה גוגל, שלדברי החברה אז יכולה לזהות 288 מחלות עור רק באמצעות ניתוח תמונה, אבל האפליקציה כמובן לא הותאמה לפענח אנשים בעלי עור כהה. מול אפל עומדת תביעה ייצוגית בעלת אופי זהה, משום שהשעונים החכמים שלה לא ממש מדויקים לפענח את רמות החמצן אצל – נכון, אנשים בעלי עור כהה. לא רק זאת אלא מוצרים "רפואיים" ללקוחות קצה של חברות טכנולוגיה מייצרים את התחושה של רפואה משלימה. אך זו כמובן גישה לשירותים מבוססת מעמדות חברתיים, לא כלי לייצר דמוקרטיזציה של גישה.
כל שלל הבעיות האלו ניתן לכאורה למיתון ופיקוח, אם קיימת המוטיבציה המתאימה כמובן. אך מעל הכל הכניסה העזה (והכושלת) של חברות הטכנולוגיה לתחומים אלו מייצרת בעיה שורשית יותר – חשיבה קסומה במוסדות פוליטיים כאילו פתרונות פלא קיימים. היום בישראל, בארה"ב ומדינות אחרות, שסובלות ממשבר בריאות, גישה מבוססת נתונים והרעיון כי טכנולוגיה תציל מותירים את מערכת הבריאות בדיוק היכן שהיא - שבורה למדי. זאת משום שהטכנולוגיה שתציל את מערכת הבריאות עדיין לא קיימת, לא הבשילה או הוכיחה את עצמה.
הדגש על איסוף ועיבוד נתונים ויציקתם אל תוך מודלים שזוכים רק לרעיון האמורפי והמפתה "בינה מלאכותית" מסיח את דעתנו. בין שבכוונה ובין שלא, הוא רק מושך תשומת לב מהפתרונות הקיימים כמו הגדלת תקציב משרד הבריאות, הוספת תקנים לסטודנטים לרפואה, הרחבת סל התרופות או הוספת מיטות בבתי חולים.
