"כדור הארץ צריך פיתוחים כמו רחפן שמסוגל לשתול 100 אלף עצים ביום"
"כדור הארץ צריך פיתוחים כמו רחפן שמסוגל לשתול 100 אלף עצים ביום"
לקראת תחרות הסטארט־אפים Israeli Climate Awards, שיקיימו כלכליסט ודוראל, הציגה לורי מנוד, שותפה ב־At One Ventures, דרכים "לרפא פיזית" את הכדור. רועי פורמן, מנכ"ל דוראל אנרג'י טק ונצ'רס: "נדרש שינוי פרדיגמה של ממש"
האם טכנולוגיה יכולה להציל את העולם? זו השאלה ש"כלכליסט" ודוראל אנרג'י טק ונצ'רס, זרוע ההשקעות של דוראל, ינסו להשיב עליה ב־Israeli Climate Awards, תחרות סטארט־אפים חדשים בתחום האנרגיה והאקלים שמטרתה לאתר את הבשורה הגדולה הבאה של ההייטק הישראלי במלחמה במשבר האקלים.
"לטכנולוגיה חשיבות מכרעת בהתמודדות עם משבר האקלים", אמרה אחת השופטות בתחרות, שירה אטינג מ־Vintage Investment Partners. "אין דרך אחת לפתור את המשבר הזה. אנחנו צריכים שינויים מרחיקי לכת במדיניות, ברגולציה, בחינוך וגם בטכנולוגיה. התפקיד הספציפי של טכנולוגיה הוא לאפשר פריצות דרך, ולאפשר לנו למצוא דרכים טובות יותר, מהירות יותר וזולות יותר לפתרונות שיש כיום. דרך נקייה וזולה יותר לייצר בטון, לייצר פלדה, לייצר בשר, להסיר פחמן. את כל הדברים האלו אפשר לעשות גם היום בצורה ירוקה, אבל היא הרבה יותר יקרה. אנחנו צריכים את הטכנולוגיות שיאפשרו לנו לעשות את זה גם בצורה ירוקה יותר, גם יעילה יותר וגם זולה יותר".
רועי פורמן, מנכ"ל דוראל אנרג'י טק ונצ'רס, שיכהן גם הוא כשופט, הוסיף: "לפי הערכות שונות, יש להפחית 10 מיליארד טון של פחמן דו־חמצני מהאטמוספרה עד 2050 כדי לשמור על טמפרטורה תקינה. מעבר לייצור אנרגיה ירוקה הוא הכרח, אבל לא די בכך. יש להאיץ מו"פ בתחום ולאמץ טכנולוגיות חדשות כדי להתמודד עם המשבר. נדרשת לא רק חדשנות טכנולוגית, אלא גם חדשנות עסקית וחדשנות רגולטורית. זאת באופן שיאפשר אימוץ רחב של טכנולוגיות מגוונות להתמודדות עם משבר האקלים. יש הרבה מקום ליצירתיות ולחדשנות – אמצעי ייצור נקיים, יכולת ספיחת פחמן, הטמנתו או הפיכתו למוצרים, אגירה ושינוע של אנרגיה, טיפול בפסולות, התייעלות אנרגטית וטיפול בגזי חממה מסוגים שונים. בחלק מהתעשיות המזהמות נדרש שינוי פרדיגמה של ממש ובחינת תהליכי ייצור של חומרי גלם ומוצרים נטולי פחמן, למשל ייצור דשנים ירוקים, מלט ופלדה בתהליכים לא מזהמים".
אימפקט גלובלי
השופטת לורי מנוד, שותפה ב־At One Ventures, אמרה שאי אפשר להסתמך על חידושים מצטברים או על תוכנה כדי להילחם בשינוי אקלים. "פגענו בכדור הארץ פיזית", היא הבהירה. "אנחנו צריכים פתרונות פיזיים כדי לרפא אותו, ובפרט טכנולוגיות ליבה שיכולות לשפר מגנונים כלכליים של תעשיות מבוססות תוך הקטנה דרמטית של טביעת הרגל הסביבתית שלהן, למשל תהליכי ייצור פלדה בעלות נמוכה עם אפס פליטת פחמן או רחפנים שיכולים כל אחד לשתול 100 אלף עצים ביום בשבריר מהעלות של פעילויות שיקום קיימות. זאת מכיוון שטכנולוגיות ליבה יכולות לא רק לאפס פליטות פחמן של תעשיות, אלא גם להגדיל דרמטית פעילויות כמו שיקום יערות, ייצור מזון בר קיימא או שיפור השימוש בקרקע".
לצד אטינג, פורמן ומנוד, צוות השופטים של התחרות כולל את אלחנדרו סולה, סמנכ"ל השקעות של Tech Energy Ventures; אניל אכיוטה, מנהל TDK Ventures; פרופ' יאיר עין־אלי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון; מורן חביב, מנהלת חדשנות אסטרטגית במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח; דרור טופף, ראש אסטרטגיה וחדשנות בבנק לאומי; חנן ברנד, סמנכ"ל ומנהל חטיבת ההזנק של רשות החדשנות; נועם סוננברג, מנהל PLANETech; איריס טן הבה, ראשת תחום המדע ב־Extantia Capital; ליסיה בכר מנוח, שותפה ב־Catalyst Investments.
לדברי חביב ממיקרוסופט, לסטארט־אפים ישראליים יש תפקיד חשוב בפיתוח הדור הבא של טכנולוגיות אקלים. "אנחנו רואים צמיחה גדולה ומהירה בכמות ובאיכות של חברות סטארט־אפ בתחום האקלים בישראל", אמרה. "יש חברות ישראליות שמפתחות טכנולוגיות מקוריות ובעלות פוטנציאל לאימפקט משמעותי במגוון תחומי האקלים, וזה מאוד מעודד. הרוח היזמית הישראלית, היצירתיות והחדשנות שמאפיינות את האקוסיסטם המקומי הן שהובילו להפיכתה של ישראל למובילה עולמית בסייבר ובינה מלאכותית, ואני מאמינה כי אותו דבר יכול לקרות בתחום הקליימטק. חיזוק התעשייה הזו בישראל יכול להביא לאימפקט גלובלי ולהפוך את תחום הקיימות למנוע צמיחה נוסף ומשמעותי עבור התעשייה והכלכלה המקומית".
אטינג הוסיפה: "האקוסיסטם הישראלי ידוע ביכולת המאוד גבוהה שלו לחדשנות. בהקשר של משבר האקלים יש לנו כמה יתרונות. ראשית, הידע שנמצא באקדמיה, כשבחלק מהתחומים אנחנו מובילים עולמיים; שנית, הידע מהצבא. יש פה יחידות כמו 81 שמייצרת פתרונות הנדסיים; שלישית, אנחנו מדינה שהתמודדה כבר עם לא מעט משברי אקלים. פתרנו את משבר המים שלנו, יש לנו הרבה חדשנות בתחום החקלאות, אנחנו אנשים שמתמודדים עם משברי אקלים יום־יום".
שלילי מינימלי
"ככלל טכנולוגיות להתמודדות במאבק במשבר האקלים צריכות להיות כלכליות ולהחזיק מודל פיננסי, גם ללא התחשבות בעלות הגבוהה יותר של טכנולוגיה ירוקה (Green premium)", אמר פורמן כשהוא מתייחס לתכונות שצריך להציג הסטארט־אפ הזוכה בתחרות. "מסטארט־אפים בשלבים מוקדמים נחפש הבנה עמוקה של השוק ושל הכלכלה שעומדת מאחורי המיזם, כמו גם תוכנית פיתוח ברורה ל־scale up".
מנוד הוסיפה: "הסטארט־אפ הזוכה ייצור תעשייה חדשה בעלת השפעה שלילית מינימלית על כדור הארץ ורצוי השפעה חיובית על ידי תרומה להגנה, שיקום או שימור מערכות אקולוגיות. יהיה לו צוות מייסד יוצא מן הכלל עם מומחיות עמוקה בתחום, נחישות ותשוקה לטבע וקיימות. לאור הדגש של ישראל על מחקר, הסטארט־אפ ימנף חדשנות טכנולוגית ייחודית עם יתרון תחרותי. חדשנות טכנולוגית זו תשבש טכנולוגיות קיימות ואת הכלכלה הסביבתית".
אטינג: "אני מניחה שיהיו הרבה פתרונות מדעיים מדהימים לחלק מהבעיות הכי גדולות, אבל מה שאני אבדוק זה אם יש לסטארט־אפ מודל עסקי בר קיימא, האם הוא יכול לצמוח לחברה גדולה, האם הוא לא צריך לגייס המון כסף כדי לייצר את החברה הזו, האם שולי הרווח שלו טובים. בסוף צריך את היכולת להקים פה עסק בריא, ובאקלים זה הדבר הקשה".
חביב: "אני מחפשת חברות עם נקודת מבט חדשנית ופורצת דרך שמייצרות פתרונות מבוססי מדע המסוגלים לייצר אימפקט משמעותי ובקנה מידה עולמי בתחום האקלים. אלו יכולות להיות טכנולוגיות שהשוק יצליח לאמץ כבר בטווח הזמן הקרוב וזקוקות לתמיכה רק בשלב ההבשלה, או חברות בעלות פוטנציאל משבש".
הסטארט־אפ הזוכה בתחרות יקבל פרס כספי של 50 אלף שקל, קרדיט לפרסום ב"כלכליסט" בסך 50 אלף שקל; עד 50 אלף דולר לביצוע פיילוט של הטכנולוגיה שלו באתרים של דוראל בכל העולם; ו־12 שעות ייעוץ משפטי ושעתיים של ייעוץ אסטרטגי בנושאי קניין רוחני ופטנטים ממשרד עורכי הדין פרל כהן בשווי של עד 3,600 דולר, לצד אפשרות להשקעה אסטרטגית של קרן ההון סיכון של דוראל.
ההרשמה לתחרות תיסגר ב־9 ביוני. סמינר עם סדנאות לסטארט־אפים נבחרים ייערך ב־27 ביוני. חצי הגמר יתקיים ב־12 ביולי, ואירוע הגמר ב־26 ביולי.
