פרשנותהנדסת תודעה? המאבק בטיקטוק הוא לא הפתרון
פרשנות
הנדסת תודעה? המאבק בטיקטוק הוא לא הפתרון
טיקטוק נתפסת בידי חלקים מהציבור כ"סכנה לביטחון הלאומי" שמשתמשת בבוטים וקמפיינים סמויים כדי להסיט את דעת הקהל הצעירה נגד ישראל. אבל אם היו לנו מוסדות אמינים שלא ניזונים מפילוג והסתה, טיקטוק לא היתה באמת בעיה
בימים האחרונים חזרה טיקטוק, הרשת החברתית של הצעירים, לשמש שיחת היום בפיהם של המבוגרים. אלו טוענים כלפיה הכל – שהיא כלי תעמולה סיני, מכונת איסוף נתונים לרוסיה, מוצפת בבוטים ערביים ואסון לביטחון הלאומי. רבים קראו להורים להסיר את האפליקציה ממכשירי הילדים, ואחרים קראו לממשלות לאסור את האפליקציה הזו לחלוטין.
כמובן שהבהלה הכללית אינה מתקיימת בריק. בסקר שנעשה לאחרונה על ידי הרווארד, 51% מהאמריקאים בגילאי 18–24 מאמינים שמתקפת הטרור של החמאס ב־7 באוקטובר על האוכלוסייה האזרחית בישראל היתה "מוצדקת". מה מביא לפגם המוסרי הזה? התשובה בזירה שבה מרבית אותם צעירים נמצאים ושמרבית בני דור ה־Z משתמשים כמנוע חיפוש – טיקטוק.
עובדות אלו מובילות למסקנות הבלתי מאוששות של רבים כי הרשת עצמה היא כלי עיצוב תודעה בידי גורמים ריכוזיים. קל לחבר בין הנקודות, שהרי זוהי עובדה מבוססת כי בטיקטוק תוכן מסונן, מקודם ומצונזר לפי שורה של הנחיות של המשטר הסיני. כך, למשל, ב־2020 חשף אתר החדשות אינטרספט שהחברה מנחה את מסנני התכנים שלה להסיר או למתן תפוצה של סרטונים שנחשבים למכוערים או שמציגים עניים, כמו גם סרטונים שעלולים לפגוע ב"כבוד הלאומי" הסיני, בזרועות השיטור או בעובדי המדינה בסין.
אלו גם עובדות מוסכמות שהאלגוריתם של טיקטוק מסתורי ואין הבנה מעמיקה של המאפיינים שהופכים סרטון לוויראלי. זאת בנוסף לכך שרשתות חברתיות ככלל הן זירות רעילות ששואבות את מקור חייהן מפילוג, הסתה ורדיקליזציה של משתמשים. כך קיבלנו, למרבה הצער, מצב טבע שבו הרשתות הפכו לתחתית החבית של החומר האנושי.
בימי מלחמה האטימות האלגוריתמית מתובלת במניפולציה של חוות בוטים ושלטון ריכוזי. כל אלו הובילו למיקוד דאגות הציבור בטיקטוק כ"סכנה לביטחון הלאומי". תשומת לב רבה כעת מופנת לשם - איך "לטפל בהסברה", כיצד "להערים על האלגוריתם" ואיך "נציל את ילדנו".
אלו שאלות קצרות רואי. קל להאשים רשתות חברתיות בבעיות העולם, במיוחד רשת חברתית שמנוהלת על ידי משטר אוטוריטרי סיני. האמת היא שמחקרים מצאו כי אלו אנשים אמיתיים שאחראים לעיקר הפצת חדשות מזויפות (לא בוטים), ושדעתם של משתמשים כמעט ולא מושפעת מקמפיינים סמויים (כמו המאמץ להפריע לבחירות האמריקאיות על ידי הרוסים).
זה נכון שטיקטוק ניזונה מהסתה ופלגנות, אך היא מעולם לא נבנתה או הייתה אמורה לשמש מקור של מידע וידע מורכב ומלא ניואנסים, כמו למשל לגבי הסכסוך הישראלי פלסטיני. דור ה־Z ניגש לאפליקציות אלו לשאוב את הידע שלו בשל השחיקה המתמשכת באמון במוסדות שהיו אמורים לשמש מקור של ידע מהימן.
למחוק את טיקטוק לא יציל את ה"הסברה" הישראלית, או את הילדים מפני רעיונות פגומים מוסרית. רק חינוך, אוריינות טכנולוגית וחיזוק מוסדות יכולים להביא לבהירות מוסרית. אך כשאותם מוסדות אלו מובילים טון, ממש כמו טיקטוק, שניזון מפילוג, הסתה ורדיקליזציה, מחיקת טיקטוק לא תביא תיקון לעולם.
