"הפיטורים הגיעו בהפתעה אבל עשו לקריירה שלי רק טוב"
"הפיטורים הגיעו בהפתעה אבל עשו לקריירה שלי רק טוב"
בתקופה שבה חברות רבות מכריזות על צמצומים, שוחחנו עם אנשים שהפיטורים היוו עבורם נקודת מפנה בקריירה. "נורא כיף להיות בצד השני כשאפשר להגיד בדיעבד שהכל היה לטובה, אבל כשעוברים את זה חיפוש העבודה לא מרגיש אופטימי. זה מאוד מאכזב כל פעם כשתהליך לא צולח"
ההודעה על הפיטורים נחתה על אנסטסיה לוין בהפתעה גמורה. היא עבדה בחברת Fabric בתפקיד סורסריט (מגייסת מועמדים שאינם מחפשים באופן אקטיבי, מ.מ) וממש חודשים ספורים לפני שפוטרה אף קודמה להיות מגייסת. "תמיד הרגשתי חלק מהחברה, הלכתי לכנסים והכל היה סבבה. בדיעבד היו סימנים לכך שדברים אולי מתחילים להיראות פחות טוב: הייתה קצת פחות עבודה ופתאום הפסקנו לעבוד עם חברות השמה אבל סירבתי להאמין. אחרי שנה וארבעה חודשים התחברתי לאנשים. בתור מגייסת גם חלק מהתפקיד זה ללמוד את רוח החברה, מי האנשים שמתאימים. ייצגתי את החברה בצורה מסויימת מול מועמדים ולכן היה הייתי מאוד מחוברת והייתי ממש מאוהבת באנשים ובמוצר. ראיתי את עצמי ממשיכה שם עוד כמה שנים טובות", היא מספרת. ואז, יום אחד, אספו את כל האנשים בחברה והודיעו שהחברה משנה אסטרטגיה ומתייעלת, מה שכלל פיטורים של 120 עובדים ביניהם כל הצוות בו עבדה לוין.
"אני לגמרי מבינה את ההחלטה ונפרדנו כחברים ואני חושבת שזה יעשה טוב לחברה, אבל לצערי הייתי חלק מהדבר הזה", היא אומרת. בדיעבד היא זוכרת שהיו רמזים ושמועות אבל היא עדיין הופתעה. "כן דיברו והבנתי שיהיו קיצוצים אבל זה 40% מהחברה, וגם הייתי בטוחה שישאירו מישהו מצוות הגיוס. זה מאוד מפתיע שחברה מחליטה לקצץ את כל צוות הגיוס כי בדרך כלל כשיש קיצוצים כאלה אחרי תקופה מסויימת יש עוד אנשים שנושרים. הייתי אופטימית שישאירו לפחות את חלקנו".
פיטורים הם אף פעם לא נעימים, לא לצד המפטר ולא לצד המפוטר, אבל הם חלק מהמשחק בעולם העבודה. עכשיו, כשחברות הייטק רבות נדרשות לשנות אסטרטגיה ולהגיע לרווחיות מהר משתוכנן, יש גם הרבה עובדים שמפוטרים. אבל עבור חלקם, הפסקת העבודה הפכה מנקודת משבר גם לנקודת מפנה וצמיחה בקריירה.
אצל לוין למשל, ההזדמנות הגיעה באחד הכנסים בהם השתתפה לפני שפוטרה. "ניגשה אלי מגייסת מ-AI21 ואחרי כמה ימים היא פנתה אלי בלינקדאין ו'צדה אותי'. אמרתי לה שאני מאוהבת בחברה וממש כיף לי ואחרי שבועיים הודיעו על הפיטורים. אז אחרי ההודעה פניתי למגייסת ושאלתי אותה אם זה עדיין רלוונטי. משם התהליך היה זריז ונראה שהדברים הסתדרו לטובה", היא אומרת.
התפקיד החדש שלה הוא טאלנט אקוויזישן פרטנר, כך שהיא הצליחה לשמור על התנאים והטייטל ולגבי השכר היא אומרת שזה משהו שאפשר לשפר עם הזמן. הפיטורים בהייטק נמשכים וחלק מהאנשים שפוטרו יחד עם לוין עוד לא מצאו עבודה. "התחום שלנו נפגע משמעותית וזה מאוד מורגש. גם כשאני חיפשתי עבודה ראיתי שההיצע מצומצם יחסית לחצי שנה אחורה".
את לא חוששת מפיטורים שוב נוכח העובדה שחוסר היציבות בתעשייה ממשיך?
"אני יודעת שחוסר היציבות ממשיך אבל מרגיש ש-AI21 עומדת על כתפיים איתנות מבחינת המייסדים וגם נראה שאסטרטגיית הצמיחה מאוד יעילה מלכתחילה. בתור מגייסת אני חשופה לכך שכל גיוס נעשה עם חשיבה האם אנחנו באמת צריכים את התפקיד הזה, אני מרגישה שזה לא נעשה בקלות דעת, שיש מחשבה מאחורי כל גיוס חדש. לפני שחתמתי פניתי לכל מכר אפשרי שמכיר את החברה, שיש לו חברים שם, לנסות להבין מה באמת קורה בחברה. בגלל המצב בשוק היה לי ברור שלא אעלה בשכר אבל כן הצלחתי לשמור על התנאים ולשמחתי גם על הטייטל. אני מרגישה שיש עוד מה ללמוד אבל יצא לי סיפור סינדרלה טוב".
עבור איילת מבור, שהטייטל שלה היום הוא Chief of Staff & Head of Impact בחברת Minute Media, הפיטורים הגיעו יחד עם רילוקיישן ועם הקורונה מה שהוביל לשנה וחצי מייגעות של חיפוש עבודה במדינה זרה. "נורא כיף להיות בצד של היום שאני יכולה להגיד בדיעבד שהכל היה לטובה", היא אומרת. היא הגיעה עם משפחתה ללונדון במסגרת רילוקיישן מטעם מקום העבודה של בעלה שבועיים לפני הסגר הראשון של הקורונה. הייתה לה משרה מוכנה עם חוזה חתום כ-Country Manager בסטרט-אפ ישראלי אבל עם תחילת המגיפה החברה משכה את ההצעה והפרה את החוזה.
"נכנסתי לשנה וחצי של בעיה די קשה בתור מישהי חדשה בלונדון", היא מספרת. "עברתי מספר תהליכי מיון שלא צלחו. הילדים במסגרות חדשות שהיו סגורות, בן הזוג שלי בעבודה חדשה שנאלץ לעשות בחדר סגור, ותוך כדי הייתי צריכה לנסות להתחבר בזום כשהרגשתי במקום נמוך ולהגיש מועמדות. אמנם הרגשתי מאוד טוב לגבי יכולתי להוביל חברה לתוך שוק חדש באנגליה אבל מתהליך מיון אחד לשני איבדתי ביטחון".
חיפוש העבודה במשך שנה וחצי במדינה זרה גרם לתסכול גדול וחוסר וודאות. "שלחתי קורות חיים לכל הכיוונים, תהליכים רציניים היו לי אולי שלושה, התקרבתי לשלוש סגירות וכולן בסוף לא צלחו. בדיעבד למדתי מה אני מחפשת אבל כשעוברים את זה זה לא מרגיש אופטימי. זה מאוד מאכזב כל פעם שתהליך לא צולח", היא אומרת.
זה היה הרילולקיישן השני של מבור ללונדון. התפקיד הקודם שלה היה בשגרירות הבריטית שם היא ניהלה במשך 8 שנים צוות והיא עזבה את השגרירות כי רצתה לצאת לרילוקיישן נוסף בעקבות הזדמנות שקיבל בעלה. "לפני שיצאנו מהארץ פגשנו כמה סטארטאפים ישראלים שרוצים להתרחב בלונדון ואחת החברות שהתקדמתי איתם להיות General Manager באנגליה הייתה צריכה את האדם הראשון שיפתח להם את הביזנס בלונדון. הספקנו לעשות כמה סיבובים בלונדון, עשיתי כמה פגישות אבל זה היה סטארטאפ בשלבים כל כך מוקדמים שברגע שהתחילה הקורונה ביטלו את ההתרחבות ללונדון. זה היה מאוד מאכזב אבל בדיעבד הכל לטובה".
התפנית בעלילה הגיע מתוך שיחה עם אסף פלד, מנכ"ל וממייסדי מינט מדיה, אותו הכירה מתוך היכרותה עם קהילת הישראלים בלונדון. "באחת השיחות הוא אמר שכדאי שנתחיל לחשוב על מה אפשר לעשות ביחד. זו הייתה חברה לא גדולה בלונדון אבל עם הזדמנויות. התחלנו לדבר על תפקידים בכירים בחברה ועיצבנו את התפקיד ביחד. זה היה תהליך מאוד נעים ופותח כי אחרי הרבה תהליכי מיון שבהם הייתי צריכה לעשות הצגה בפני פאנל פה היה דיאלוג. נכנסתי לתפקיד של Head of Impact והיום אני Chief of Staff אז זה ממש סוף טוב".
גם עמית בר שי איבד את עבודתו בעקבות הקורונה. הוא עבד בחברה אמריקאית שעוסקת בהזמנה של טיסות במלונות כראש צוות עד שבמרץ 2020 פוטר יחד עם 80% מעובדי החברה. "באפריל מצאתי את עצמי בחוץ, בבית, לא מבין לאן נקלעתי כי זה לא פרוייקט שנסגר אלא מלא חברות שלאט לאט התחילו להיסגר ולא היה לי מושג מה הולך להיות. בהתחלה שאלתי למה דווקא אותי אבל מהר מאוד השאלה הפכה לאיך אני מוצא את המשרה הבאה. חשבתי שאני צריך להוריד ציפיות רק בשביל 'לתפוס משהו' ולעבור את התקופה הזאת", הוא מספר.
תקופת הראיונות הייתה לא קלה עבורו. "הבנתי שבראיונות בזום צריך להרשים מרחוק וזה דרש ממני לשנות הרגלים, התחלתי ממש ללמוד להתראיין והגדרתי לעצמי שהראיונות הראשונים יהיו על מנת להכיר את השטח ולהבין מה מחפשים. התחלתי לאט לאט לקבל ביטחון מחדש".
תהליך הקבלה לחברת בלו ויין (Bluevine) שבה הוא עובד היום לא היה פשוט וכלל שבעה ראיונות. "אני זוכר את הראיון השני שלי שהתחיל ממש גרוע. קיבלתי בלק אאוט בשאלה הראשונה במהלך שיחה טכנית שניהלנו. המראיין אמר לי 'עמית, אתה לחוץ בוא נדבר על משהו אחר לגמרי'. הוא עשה את זה רק בשביל לנסות להוציא אותי מהבלק אאוט. ברגע הזה הבנתי שבקצה השני יש בנאדם והוא ממש נתן לי הזדמנות אמיתית. בסוף כשהגעתי לשלב שיש לי כמה הצעות ביד החלטתי שאני רוצה את בלו ויין כי זה העלה לי את הביטחון, הרגשתי ששם רואים אותי".
הוא התחיל בתפקיד מפתח מובייל פרונטאנד בצוות קטן וראה אותו כמקום שממנו יוכל להתפתח. "אחרי חודשיים בתפקיד מי שהיה הבוס שלי נתן לי את האפשרות לנהל, להיות אחראי גם על קוד של אחרים", הוא מספר. ואז הגיעו הצמצומים גם לבלו ויין, ו-17% מהעובדים פוטרו. בר שי היה בטוח שהוא זה שהולך הבייתה אבל הסתבר שדווקא הבוס שלו הוא זה שעזב וכך נוצרה עבורו הזדמנות.
הוא מונה להיות סקראם מאסטר, עוד לא ראש צוות אבל הזדמנות. הוא החל לייצר שיתוף ידע בין האנשים מהמובייל והפרונטאנד וזה גרם לראש הקבוצה שלו להבין שהתהליך עובד טוב ושהוא יכול באמת להיות ראש צוות.
בסופו של דבר החברה התחילה להסתכל על תחום המובייל בצורה אחרת, הצוות של בר שי גדל משלושה לתשעה ואז הוא קודם להיות ראש קבוצה, כך שהוא אחראי על שני צוותים, האחד מפתח אפליקציה לאייפון והשני לאנדרואיד. "זה שינוי מדהים מבחינתי", הוא אומר.
