חוק סגירת האינטרנט – איום ממשי על הכלכלה, החדשנות וחופש הביטוי
חוק סגירת האינטרנט – איום ממשי על הכלכלה, החדשנות וחופש הביטוי
תחת ערפל המלחמה, מתחילה הבוקר (שני) הקואליציה לקדם את חוק חסימת שידורים בישראל. החוק, למרות שמו התמים, מעניק לשר התקשורת סמכות לחסום שידורים ואתרי אינטרנט, דוגמת פייסבוק ויוטיוב, גם מחוץ למצבי חירום ביטחוניים וללא הגבלת זמן, ומשדר מסר מדאיג לעולם ולחברה הישראלית הרגילים למעורבות מינימלית של המדינה באינטרנט במדינות מפותחות.
חוק זה עלול לפגוע בפעילויות ובשיתופי פעולה כלכליים בינלאומיים, התלויים בנגישות חופשית למידע ובתקשורת פתוחה. החוק מסכן את חופש הביטוי ואת פעילות המגזר העסקי והטכנולוגי בישראל, עלול להרתיע משקיעים ויזמים, ולפגוע עוד יותר במעמדה של ישראל כדמוקרטיה וכמרכז טכנולוגי מוביל.
החוק פוגע בחופש הביטוי באופן בלתי מידתי ומעורר חשש עמוק לגבי כוונות המחוקק. עצם הענקת הסמכות לשר התקשורת לחסום אתרי אינטרנט גם מחוץ למסגרת מצב חירום מהווה מדרון חלקלק ומסוכן. חסימות אינטרנט מתקיימות במשטרים לא דמוקרטיים, כדוגמת צפון קוריאה או סין, ולישראל אין מקום בקרבם.
החוק המוצע מסכן את הכלכלה הישראלית.
ראשית, החוק עוסק בסמכות ההתערבות חסרת התקדים המוענקת לשר התקשורת. שגשוגה של "אומת הסטארט-אפ" נשען על זרימה חופשית של מידע ותקשורת ועל אמון בינלאומי בישראל. החוק המוצע מעניק לשר כוח להתערב בתחום זה באופן שעלול לפגוע קשות באמון הציבור והקהילה העסקית במחויבותה הבסיסית של ישראל לעקרונות היסוד המקובלים במדינות מפותחות. בכלכלת האינטרנט, סמכות חד צדדית לחסום תכנים משולה לסגירת נתב"ג, כלומר – חסימת תנועת המידע אל ישראל וממנה.
יש להבהיר: גם אם סמכות החסימה תופעל רק במקרים מסוימים, עצם האפשרות שמשרד ממשלתי יכול להחליט על חסימה שרירותית הינה חסרת תקדים וחורגת מהמקובל במדינות מפותחות. מצב זה פוגע בזכותו הבסיסית של כל אזרח לקבל מידע אמין ולהיות חלק משיח דמוקרטי פתוח ומגוון.
ישראל כונתה "אומת הסטארט-אפ" בזכות עידוד חופש המידע והיזמות. הגישה החופשית למידע ויכולת השיתוף הם בסיס לחדשנות. חריגה מכך פוגעת בתחרותיות של ישראל מול מדינות מפותחות אחרות, בהן אין כללים שכאלה.
ההתעקשות לקדם את החוק משדרת רצון של הרשות המבצעת לשלוט במידע שנגיש לציבור, ובכך לפגוע בזרימה חופשית של מידע שהיא נשמת אפו של השוק החופשי.
יתרה מכך, קיים סיכון ממשי לפגיעה קונקרטית בחברות טכנולוגיות ובעסקים רבים התלויים בקיומה של תקשורת חופשית, ולא פחות מכך באמון המשקיעים שלהם בשל כך. החוק עלול לפגוע בפעילותם של עסקים קטנים ובינוניים, אשר נשענים על פלטפורמות כמו פייסבוק ויוטיוב לפרסום ולשיווק, כמו גם לפגוע בתעשיית הפרסום בדיגיטל בישראל.
ככל שיש צורך למנוע הפצת תכנים לא חוקיים, יש לאמץ הסדרים המקובלים במדינות המערב ולמנוע את ניתוק ישראל מקהילת המדינות הדמוקרטיות. יש לגבש הסדר מידתי שיאזן בין ביטחון המדינה לערכי הדמוקרטיה והחדשנות. ישראל חייבת להמשיך להוביל את העולם בחדשנות טכנולוגית ולשמש השראה למדינות דמוקרטיות אחרות, ולא ללכת בעקבותיהן של המדינות שזנחו את הדרך הזאת - דוגמת סין וצפון קוריאה.
קרן לוי, לשעבר נשיאת פיוניר ועו"ד אורלי הראל יזמת סדרתית, הן ממובילות "פורום ההייטק למען ישראל"
