על הקשר שבין המלך ארתור, מרלין הקוסם, מנכ"ל החברה ועורך הפטנטים
על הקשר שבין המלך ארתור, מרלין הקוסם, מנכ"ל החברה ועורך הפטנטים
בעולם הטכנולוגיה והחדשנות, קניין רוחני הוא מרכיב חשוב להצלחה עיסקית, ומכאן הקשר בין מנכ"ל החברה לעורך הפטנטים הוא קריטי למימוש המיטבי של הקניין הרוחני הפוטנציאלי של החברה. עם זאת, לעתים קרובות מדי, פערי השפה והתקשורת ביניהם מובילים לכשלים שעלולים לעלות ביוקר. "אני תמיד משווה את היחסים בין המנכ"ל לעורך הפטנטים ליחסים בין המלך ארתור למרלין הקוסם", מסביר אילן ריס, מבכירי מחלקת מכשור רפואי בקבוצת ארליך, חברת עריכת הפטנטים הגדולה בישראל. "שניהם חיוניים להצלחת הממלכה (החברה), אבל מדברים בשפות שונות לחלוטין."
בעולם הטכנולוגי המהיר והתחרותי של ימינו, חברות סטארטאפ נדרשות לנווט במבוך מורכב של פיתוח טכנולוגי והגנה על הקניין הרוחני שלהן. המנכ"ל, שעסוק בניהול החברה, גיוס כספים ופיתוח אסטרטגיה עסקית, צריך לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם עורך הפטנטים, שאמון על ההגנה על החידושים הטכנולוגיים של החברה. אך המפגש בין שני העולמות האלה לא תמיד מתנהל בקלות, ולעתים קרובות נוצרים פערים שעלולים לפגוע בהתפתחות החברה ובעתידה העסקי.
המלך והקוסם: דינמיקה מורכבת
"אני תמיד משתמש בהקבלה של מלך ארתור ומרלין", מסביר ריס. "ארתור הוא מלך הממלכה, עסוק בניהול, באויבים מבית ומחוץ (פיתוח עסקי וטכנולוגי, מתחרים, רגולציה, עובדי החברה ועוד). מולו עומד מרלין - דמות קסומה ומסתורית, שתפקידו לייעץ בענייני קסמים וכוחות (קניין רוחני). ארתור לא מבין כלום בקסמים או במקרה הטוב מבין שיש דבר כזה אבל לא יודע מה לעשות איתו, אבל יש לו איומים שמשפיעים על הממלכה בתחום הקסם והמאגיה."
שתי שפות, עולם אחד
הבעיה המרכזית, לדברי ריס, היא פער השפה. "ארתור מדבר בשפת מלחמות, אנשים וכוח אדם. מרלין מדבר בשיקויים, קסמים ומיסטיקה. זו בדיוק נקודת הכשל בין המנכ״לים לעורכי הפטנטים." האחריות לגישור על הפער הזה, הוא טוען, מוטלת על עורך הפטנטים." 'מרלין' טוב חייב להבין שהוא נותן שירות. הוא יועץ. בדיוק כמו שמרלין יעץ לארתור על קסמים, העורך הפטנטים מייעץ למנכ"ל בענייני קניין רוחני. המציאות הקשה היא, שלמנכ"ל אין זמן. במיוחד אין לו זמן להתחיל להתפלסף על מורכבות הפעולות הכרוכות שבהגנה של הקניין הרוחני (רצוי שמנכ"ל יידע את זה, אבל כאמור, המציאות היא אחרת). העורך הפטנטים חייב להעביר את מסרים בצורה המהירה והפשוטה ביותר – לדוגמה, על ידי שימוש בשפת "מנכ"ל". מצד שני, "המנכ"ל, או ארתור, חייב לדרוש מעורך הפטנטים שלו לדבר בשפת "מנכ"ל." מה זה שפת מנכ"ל? זה השפה שעונה לו על השאלות החשובות: כמה זה יעלה לנו? איך זה מקדם את החברה? איך אפשר לעשות מזה כסף? מתי נראה תוצאות? איך זה עוצר את המתחרים? – רק כדי לציין כמה.
זיהוי נקודות הכשל
"הסימן הראשון לכך שהתקשורת לא עובדת כראוי הוא תסכול", מסביר ריס. "כשהמנכ״ל לא מבין מה עורך הפטנטים רוצה ממנו, או לא מבין איך הדברים שעורך הפטנטים מציע יתרמו לעסק - יש בעיה. לפעמים הכשל לא באשמת עורך הפטנטים. לפעמים המנכ"ל לא יודע מה עורך הפטנטים יכול לתרום לו. עם זאת, האחריות של עורך הפטנטים היא להסביר, בצורה שהמנכ"ל יבין, את הערך שהוא יכול להביא, אילו כלים עומדים לרשותו, מה לוח הזמנים ומהן העלויות של הפעולות המוצעות."
מעבר למילים: להבין את המטרות העסקיות
"אני מאוד פרגמטי בגישה שלי - בסוף הכל זה כסף. It’s all about the money", מדגיש ריס. "אם הפעולה שאנחנו דנים בה לא תתרום כסף או תקדם את המטרות העסקיות של החברה בסופו של דבר, היא מיותרת. השאלה היא רק מתי החברה תראה את הכסף - לא כל פעולה מביאה תשואה מיידית."
עורך פטנטים טוב, לדברי ריס, חייב לחשוב מעבר לפעולה הטכנית של כתיבת הפטנט. "עורך פטנטים ממוצע פשוט יכתוב את הפטנט שביקשו ממנו. אנחנו לא מאמינים בזה. עבורנו, חובה לחקור ולשאול שאלות, לוודא שמה שארתור מבקש הוא באמת מה שהוא צריך. זה חלק מהעבודה שלי לקבל מהמנכ"ל את חומר הגלם בשפת ארתור ולעבד ולתרגם את זה לשפת מרלין." לדברי ריס, "עורך הפטנטים אמור לדרוש מהמנכ"ל להסביר מהן המטרות העסקיות לטווח הקצר ולטווח הארוך, ואז לייצר את הקניין הרוחני שהחברה צריכה".
המחיר של תקשורת לקויה
התוצאות של כשל בתקשורת יכולות להיות הרסניות. "המנכ״ל עלול לגלות מאוחר מדי שבזבז כסף על משהו שלא קידם את המטרות העסקיות שלו", מזהיר ריס. "ב- Due Diligence שהחברה תעבור, יכול להתברר שהפטנט שנכתב שווה מעט, ובמקום חברה של מאה מיליון דולר, אתה פתאום שווה רק מיליון. ואז צריך להסביר ל-Board למה שנתיים אתה אומר לכולם שאתה שווה מאה מיליון ובעצם אתה שווה מיליון."
אתגרי השינוי והצמיחה
"לכל החברות שאני עובד איתן, בעולם המכשור הרפואי, יש את אותם חלומות - מוצר שמציל חיים," מספר ריס. "כולן נלחמות על אותו כסף. התפקיד שלי הוא לדאוג שהחברה שלי תצליח, ואחד הכלים המרכזיים הוא קניין רוחני - למנוע מאחרים לעשות את מה שאנחנו רוצים לעשות באופן שבו אנחנו עושים את זה."
מעבר לכך, חברות סטארטאפ נמצאות בתהליך מתמיד של שינוי והתפתחות, ועורך הפטנטים חייב להתאים את עצמו לתנאים המשתנים. "אם יש פיבוט טכנולוגי, למשל כשמגלים שמכשיר מסוים לא עובד, או שחלק מהמכשיר לא עובד, או אפילו שיש דרך טובה יותר לעשות משהו, צריך להתאים את אסטרטגיית הקניין הרוחני", מסביר ריס. "אם החברה נתקלת בקשיים כלכליים, צריך להתאים את הפעולות לתקציב. אם מתחלף המנכ"ל - מאחד שמודע לחשיבות הקניין הרוחני לכזה שפחות מבין בתחום - צריך להתאים את הגישה והתקשורת."
בשורה תחתונה: חשוב להבין את כללי המשחק
"היום פטנטים הם כלי הכרחי שאי אפשר לברוח ממנו, ובלעדיו עסקים נופלים", מסכם ריס. "הדרך היחידה היא לקחת 'מרלין' שיודע לשחק את המשחק, ולהבין איך לתקשר איתו בצורה שמקדמת את העסק שלך. זהו ג'ונגל שבו מנצח מי שיש לו הגנה יותר חזקה, מי יצליח לעצור את האחרים ולהביא את הכסף אליו. בסופו של דבר, המטרה של כולנו היא אחת - לקדם את העסק מבחינת הכנסה ורווח. בלי הכסף, אין עסק ואין הגשמת חלום."
