כלכליסט-טק"נשים בהון סיכון זה עדיין אירוע, לא שגרה"
כלכליסט-טק
"נשים בהון סיכון זה עדיין אירוע, לא שגרה"
מה קורה כשמצרפים נשים לישיבות השקעה והאם ב־2022 זאת שאלה שצריך בכלל להתעכב עליה? ארבע מנציגות הדור הבא של המנהלות בקרנות ההון סיכון נפגשו לשיחה פתוחה על יזמות, סיכונים, טרנדים טכנולוגיים ועל הבאגים בהייטק הישראלי
לאקוסיסטם ההייטקי הישראלי, ולא רק ליזמים שבו, יש הרבה באגים, אבל הבולט שבהם הוא היעדר כמעט מוחלט של נשים מתעשיית ההון סיכון.
על פי נתונים עדכניים, נשים מהוות פחות מ־9% מעובדי קרנות סיכון בישראל ועוד פחות מכך מקרב השותפים. לקראת פרסום מגזין "כלכליסט־טק" ערכנו על כך שיח רב משתתפות עם יעל אלרואי, שותפה בויולה ונצ'רס; עדי גוזס, שותפה באנטריי קפיטל, נופר עמיקם, שותפה בגלילות קפיטל; ורננה אשכנזי, שותפה בגרוב קפיטל.
סכומי הכסף המצרפיים שמנהלות הקרנות שבהן שותפות ארבע המרואיינות שלנו עוברים בקלות את רף ה־2 מיליארד דולר. לכאורה, די בכך כדי להזרים לחדר תועפות של אגו. אבל בניגוד למה שהתרגלנו לראות ממנהלים גברים, הנימה בראיון המשותף היתה מפרגנת וחברית: לכל אורך המפגש המרואיינות שלנו חייכו בלי סוף ונגעו זו בזו בחום — הן מכירות היטב זו את זו, אולי מפני שהן מיעוט בולט במגזר — וכמעט כל תשובה שהן סיפקו החלה במילים "אני מסכימה עם מה שהיא אמרה, ורוצה רק להוסיף".
5 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: רננה אשכנזי, נופר עמיקם, עדי גוזס ויעל אלרואי. "בחברות בשלבים המוקדמים היזמים זקוקים לתמיכה יתרה. נשים יודעות להביא לשם את האינטליגנציה הרגשית הנדרשת"
(צילום: אוראל כהן - מועדון MATTA במלון לייטהאוס מקולקציית מלונות בראון)
כך גם בעת ההכנות לפאנל: כששוחחתי איתן בנפרד ושאלתי כל אחת מהן על מה היתה רוצה לדבר, הן שאלו "מה האחרות אמרו?" — שאלה שלא שמעתי מאף מנהל גבר.
ובכל זאת, הן לא אוהבות שעושים עניין גדול מכך שהן כולן נשים צעירות (ארבעתן מתחת ל־40) שמסתובבות בעיקר בחדרי ישיבות שמלאים בגברים — לרוב כאלה שאוהבים להתרפק בפומבי על עברם הצבאי.
אז אישה שותפה בקרן הון סיכון זה עניין או נון־אישיו?
"זה כן אישיו", אומרת עמיקם. "יש שוני מגדרי בין משקיעות לבין משקיעים, והוא מורגש אפילו יותר בשלבים המוקדמים של החברות, אז היזמים זקוקים לתמיכה יתרה ונשים יודעות להביא את ה־EQ, האינטליגנציה הרגשית".
"פרצנו את תקרת הזכוכית", אומרת גוזס, "אבל הנוכחות הנשית בהון סיכון היא עדיין אירוע ולא השגרה".
יש השקעות שהיו נפסלות בחדר ישיבות המורכב רק מגברים, אבל מתממשות כשיש אישה בתמונה?
אשכנזי: “אידה טין השוודית, שהקימה את חברת Clue, אפליקציה למעקב אחרי המחזור החודשי, נתקלה רק בסירובים כשהיא יצאה לגייס כסף. כולם אמרו, 'זה מוצר נישה, לא נשקיע במשהו שלא נשתמש בו בעצמנו'. הם כינו 'נישה’ מוצר שפונה ל־50% מהאוכלוסייה בעולם! ברור שאם היתה עוד אישה בחדר, זה היה נראה אחרת.
"אבל העולם משתנה: אני יכולה עכשיו להתחיל לזרוק שמות של שותפות בקרנות הון סיכון בישראל ולא להפסיק במשך כמה דקות".
"הגיוסים הפכו קשים יותר. בקרוב זה יגיע גם לחברות סיד"
אילו הייתי מחזירה אתכן רק כמה חודשים אחורה, לקיץ של 2021, מה הייתן אומרות שהשתנה בחדרי הישיבות של הקרנות?
"2022 התחילה חזק", אומרת אשכנזי. "המספרים עדיין גבוהים, גם הסבבים וגם הערכות השווי, אבל רוחות שינוי מורגשות היטב באוויר. כל משקיע וכל יזם שתדברי איתו יגיד 'אנחנו רוצים לגייס עכשיו, מפני שאנחנו לא יודעים מה יקרה עוד מעט — בין אם זה פוטין, או אינפלציה ושער הדולר, או זנים חדשים של קורונה'. היום כבר יש הרבה יותר סקפטיות באוויר. מה זה אומר לגבי ההמשך? אני לא יודעת: אם יש משהו שלמדנו מאז 2019 זה שאסור להתנבא".
היד שלכן כבר קפוצה יותר על הצ'קים?
גוזס: "מתחיל להיות קשה ומורכב יותר, וזה מחלחל מלמעלה למטה. זה החל בהשקעות צמיחה, וכעת כבר מורגש גם בשלבים מוקדמים יותר; זה עוד לא הגיע לסיד, אבל מובן שזה יגיע גם לשם. התהליך נעשה שמרני יותר, והסבבים שעליהם מדברים עכשיו הם כבר לא מה שהיה לפני חצי שנה".
הסכומים של הסבבים נמוכים יותר?
אלרואי: "עדיין לא, כי המשכורות בסטארט־אפים, אפילו כאלה שעדיין בגאראז', נותרו גבוהות. אני לא יודעת אם נראה עוד סבבי סיד של 20 מיליון דולר, אבל 6 עד 10 מיליון דולר בהחלט כן".
יהיו גם דאון ראונדים, כלומר גיוסים בשווי נמוך יותר מהשווי הקודם?
גוזס: "בוודאי, גם דאון ראונדים וגם פלאט ראונדים (סיבוב גיוס נוסף בשווי שלא צמח, ס"ש), אבל יהיו גם הזדמנויות שכדאי לתפוס".
מה אתן אומרות לחברות הפורטפוליו? זה הזמן לחסוך, גם על המסיבות וגם על השכר?
אלרואי: "כולנו כאן מתמחות בהשקעות סיד, ושם בכל מקרה עורכים פחות מסיבות, כי החברות קטנות וצעירות. אבל כן, מתחילים לשדר להן שצריך לוודא שיש להן די כסף לתקופה ממושכת יותר ממה שחשבו קודם, שיהיה להן מספיק הון לרוץ גם אם הברזים ייסגרו".
"אם 2022 אכן תהיה מסוכנת, הקרנות הזרות יקחו צעד אחורה"
איך זה משנה את התנהלות הקרנות עצמן? בשנים האחרונות היה לכן קשה להתמודד עם התחרות העצומה לא רק מצד התעשייה הישראלית, אלא בעיקר מכוחות ענקיים שהגיעו מחו"ל, כמו טייגר גלובל ואינסייט, שמנהלות מיליארדי דולרים.
"צריך לזכור שבשוק פועלים כיום שני כוחות מנוגדים", אומרת עמיקם. "מצד אחד, אין ספק שהשינויים בשוקי המניות ישפיעו גם על השוק הפרטי — אבל מצד שני, ב־2020 וב־2021 ראינו קרנות חדשות וקרנות קיימות שגייסו המון כסף. ראינו גם גופים מוסדיים שהחלו להשקיע בחברות הייטק אפילו בשלבים מוקדמים. לכן עדיין אפשר לראות סבבים גדולים ושוויים גבוהים, וייקח זמן עד שהשפעה מהשוק הציבורי תעשה את כל הדרך עד הסיד.
עדי גוזס: "מתחיל להיות יותר קשה וזה מחלחל מלמעלה למטה. הראשונים שזה נעשה מורכב עבורם אלה השקעות הצמיחה. עכשיו זה מתחיל להיות מורגש בשלבים מוקדמים יותר, גם אם עדיין לא בשלב הסיד - וגם לשם זה יגיע בסופו של דבר. התהליך נעשה שמרני יותר וגם סבבי הגיוס שעליהם מדברים עכשיו הם כבר לא מה שהיה לפני חצי שנה"
"הנוכחות של הקרנות הזרות משפיעה עלינו, אבל לא בהכרח לרעה. בסופו של דבר, גם טייגר גלובל וגם אינסייט וכל השחקנים האמריקאים הגדולים שנכנסו לשלבים המוקדמים, לא מעוניינים להוביל את הסיבוב. גם אם הם עושים את זה הזרים לא יודעים, או אפילו לא רוצים באופן מוצהר, כמו טייגר, להביא ערך לחברה. טייגר מגדירים בדף האסטרטגיה שלהם שהם לא מחפשים להיות מעורבים בחברות. לעומת זאת, הקרנות הישראליות ידועות דווקא בזה, בתמיכה שלהן וברצון לפתוח דלתות עבור היזמים שלהן".
כלומר זה סוג של שיתוף פעולה: הזרים יביאו את המסה של הכסף, ואתם תהיו מעורבים יותר בחברות ותחזיקו ליזמים את היד?
אשכנזי: "צריך בעיקר לשאול למה הענקים רוצים פתאום לשחק במגרש המשחקים שלנו. לדעתי, הסיבה היא שפרופיל הסיכון בהשקעה מוקדמת השתנה. יסלחו לי היזמים, אבל היום יותר קל להצליח, כי תראו מה קורה לרמות השווי. זו אמנם הצלחה על הנייר, אבל יותר מאי פעם, קל להגיע לשם. אם 2022 תראה כמו שאנחנו מתחילים לחשוב שהיא תראה, כלומר קצת יותר מסוכנת וקצת פחות ודאית, אנחנו נראה את השחקנים האלה לוקחים צעד אחורה, פשוט כי זה המודל שלהם".
יש כבר ביטולים של סבבים? עסקאות שהתבשלו?
אלרואי: "השמועות אומרות שכן, אבל בינתיים מדובר בעיקר על חברות בשלבים מאוחרים יותר. בסיד עדיין יש המון כסף, ובשנתיים הקרובות הקרנות יהיו חייבות להוציא אותו".
ומה קורה בגזרת העובדים? מהחברות הציבוריות, בעיקר אלה שהונפקו בשנה האחרונה, שומעים כבר באזז של עובדים לחוצים שרואים את האופציות שלהם מתרחקות מהכסף. יש תסיסה בשטח?
"בלי ספק. הרבה עובדים נשארו עם אופציות שלא קרובות לחלום שלהם. זה קורה גם בחברות הגדולות והוותיקות, לא רק בחדשות".
"העובדים בחברות שהמניות שלהן נפלו מתחילים לזוז בכסא באי־נוחות", מחזקת גוזס. "פתאום ההסתכלות משתנה, כי המשכורות גבוהות גם בחברות הציבוריות וגם בסטארטאפים, כך שפתאום הפוטנציאל בלעבוד בחברה ציבורית הוא פחות מעניין".
אלרואי: "בדיוק, אנשים פתאום מוכנים לבוא יותר לחברות בשלבים המוקדמים, בסיד, כי שם יש עדיין הבטחה גדולה. העובדים אומרים לעצמם 'הסיכון גבוה גם פה וגם שם, אז לפחות אעשה משהו מעניין'. המגמה הזו ממש הפוכה למה שראינו בשנים האחרונות".
היא יכולה להתגלות כחיובית, אם היא תחסוך את הצורך בפיטורים בחברות הציבוריות. אתן צופות שיתחילו קיצוצים של ממש, אם הנפילות בוול סטריט יימשכו?
גוזס: "הפער בין ההיצע לביקוש לכוח האדם הוא כל כך גדול, שעד לפיטורים עוד יש לנו זמן. כרגע אין ממה לחשוש".
רננה אשכנזי: "אם את מעוניינת לקנות דירה בתל אביב את צריכה להיות מאוד מודאגת, אבל אם את אשת מרקטינג את מודאגת קצת פחות: המשקיעים שהזרימו כמויות משוגעות של כסף לסטארט־אפים, מצפים שהחברות האלה יגדלו. וזה דורש לא רק מפתחים, אלא גם אנשי מכירות והצלחת לקוח ומרקטינג ופריסייל, ואת כל המעטפת"
זה נכון לגבי עובדי הפיתוח, אבל מה לגבי כל המקצועות המקיפים את הליבה הזאת בתחומי השיווק, הכוח אדם והפיננסים?
"דווקא את האנשים הנכונים לשיווק קשה מאוד למצוא, לא פעם. יש שם ביקושים גבוהים מאוד".
אז לא לדאוג גם לשוק הנדל"ן?
"זה תלוי", עונה אשכנזי: "אם את מעוניינת לקנות דירה בתל אביב, את צריכה להיות מאוד מודאגת. אבל אם את אשת מרקטינג אז אולי קצת פחות: המשמעות של הכסף המשוגע שהוזרם לסטארטאפים היא שהמשקיעים מצפים שהחברות האלה יגדלו.
"בשביל לגדול אתה צריך למכור יותר ולהגיע לעוד אוכלוסיות, ואתה צריך לשווק יותר, ואתה צריך לפתוח קהלים. הדברים האלה דורשים לא רק מפתחים, אלא גם אנשי מכירות והצלחת לקוח ומרקטינג ופריסייל, ואת כל המעטפת. ובקופות של החברות האלה עדיין יש הרבה מאד כסף למימון ההתרחבות הזאת".
חזון ה"מיליון עובדים להייטק", שראש הממשלה החליפי יאיר לפיד הציג לאחרונה, הוא בר יישום?
עמיקם: "יהיה מאתגר להגיע לשם, וגם זה בלשון המעטה. אבל הכיוון הוא מצוין".
"היזמים החדשים מנוסים יותר. אלה כבר לא חבר'ה שהשתחררו הרגע"
מה קורה עם צד היזמים? אתן רואות כעת יותר אנשים שמעדיפים לשמור על משרות השכירים שלהם, ופחות נכונים לקחת את הסיכון שבהקמת סטארטאפ? יש פחות מצגות?
עמיקם: "לא, כמות המצגות אפילו גדלה, בטח בהתחשב בזה שיש כל מיני עובדים שהחליטו לעזוב את החברות שהונפקו. אגב, יש טרנד חיובי מאוד של יזמים מנוסים יותר. אנחנו רואות לא מעט יזמים שהגיעו מסטארטאפים אפילו הקימו סטארטאפים, כלומר עם ניסיון קודם, ופחות יזמים שרק עכשיו השתחררו מהצבא".
גוזס: "ואם הם כבר עשו כסף, אז יש להם כרית ביטחון שמאפשרת להם להסתכן יותר. אנשים במצב כזה, אם יש עכשיו משבר, יכולים לשבת בגראז', לפתח, לקחת איזשהו ריסק. זה קצת כמו שדיברנו על העובדים שמוכנים לעבוד בסטארטאפים המוקדמים".
עמיקם: "זה אפילו מעבר לכרית ביטחון. הרצון שלהם הוא לבנות חברה גדולה. הם לא יתפשרו על אקזיט קטן, הם כאן לטווח הרחוק".
מה הבעיה הגדולה שאתן עדיין מזהות אצל היזמים הישראלים?
"היזם הישראלי חושב שהוא יודע הכל", מכוונת אלרואי אל הידענות המופלגת והמוחצנת של היזמים.
נופר עמיקם: "בשנה הקרובה נראה יותר ויותר רכישות גם בגלל המחסור בכוח אדם. תאגידים גדולים מחו"ל שמחפשים לפתוח כאן מרכז פיתוח, וגם חברות ישראליות שהגיעו לגודל משמעותי ויש להן קופות מזומנים, ירצו להשתמש בכסף הזה כדי להגדיל את הצוות במהירות"
עמיקם מחדדת: "הבעיה הגדולה אצל יזמים ישראלים היא חוסר יכולת 'לדבר אמריקאית'. אני רואה שוב ושוב יזמים ישראלים שנואמים ללקוח כמו שהם מציגים למשקיע, במקום לנסות להבין את הבעיה של הלקוח ולפתור אותה. אין תקשורת". גוזס מצטרפת לאבחנה הזו: "הבעיה היא שהטכנולוגיה של היזמים הישראלים לעיתים קרובות מחפשת את השוק".
"הבאג של הבנת הלקוח קשור ישירות לבאג של 'אני יודע הכל'", מזדהה אשכנזי. "זה בולט ביזמים שבאים אלינו בשלב הסיד. בשלב הזה אפשר להתווכח עם יזם על הכל, חוץ מעל דבר אחד: אם הוא אומר לי 'דיברתי עם 50 לקוחות פוטנציאליים, וזה מה שהם אמרו לי על הבעיה, על הפתרון, ועל כמה שהם מוכנים לשלם, ועל המצב של המתחרים'. עם זה אי־אפשר להתווכח. אבל לרוב, יזמים ישראלים חזקים בלפתור בעיות שהם חוו בעצמם. שזה מצוין, אבל מצד שני מגביל אותם: הם מסתכלים על הבעיה רק בפריזמה שלהם, ובגלל שהם יודעים, לכאורה, הם לא מרגישים צורך לשאול את הלקוחות לדעתם. חוסר המגע הזה גורם לכך שהרבה סטארטאפים לא מגיעים לשלב שאחרי הסיד".
בשנה שעברה ראינו הרבה מאוד מיזוגים ורכישות בהיקפים של עד חצי מיליארד דולר. אתן חושבות שנראה עוד מכירות של חברות?
"נראה יותר ויותר רכישות, גם בגלל המחסור בכוח אדם. יהיו כאן תאגידים גדולים מחו"ל שמחפשים לפתוח כאן מרכז פיתוח, וגם חברות ישראליות שהגיעו כבר לגודל משמעותי ויש להן קופות מזומנים, וכל אלה ירצו להשתמש בכסף הזה כדי להגדיל את הצוות במהירות".
גוזס: "יהיו יותר מיזוגים ורכישות, בעיקר בין חברות ישראליות. יש הרבה סטארטאפים בוגרים שיש להם קופות מזומנים של 100–200 מיליון דולר וצריך לעשות עם זה משהו. 2021 היתה יותר שנה של הנפקות וספאקים".
אשכנזי צוחקת: "ששש, לא אומרים יותר 'ספאק', זו מלה אסורה".
אבל עדיין יש איזה סכום פעוט של משהו כמו 100 מיליארד דולר בספאקים שמחפשים אחר החברות.
"מאז מחצית השנה שעברה אסור להגיד ספאקים".
"נראה האטה בהלת'־טק ובסייבר, אבל המגמה שם תישאר חיובית"
אז אופנת העבודה ביוניקורנים מתחלפת בעבודה בסטארטאפים צעירים. יש גם חילופי אופנה בתחומי הפעילות? יעל, את למשל מתמחה בבריאות דיגיטלית, שהיתה אחד ההייפים הגדולים של הקורונה. האימוץ במערכות הבריאות היה בלתי הפיך או שרואים היחלשות עכשיו?
אלרואי: "רואים טיפה נסיגה באימוץ הטכנולוגיות של בריאות דיגיטלית, וזה לגיטימי לחלוטין. אם בקורונה השימוש בפתרונות רפואה מרחוק עלה ל־60% מסך כל הביקורים אצל רופאים ועכשיו ירד ל־20% זה בסדר, כי המגמה היא עדיין חיובית. אני לא חושבת שיש דרך חזרה: הרי אין סיבה שבן אדם יחכה תשעה חודשים לתור לרופא אם אפשר להרים טלפון ולדבר עם הרופא או לעשות שיחת וידיאו".
נופר, אתם מתמחים בעיקר בסייבר, תחום שהוא אחד החשודים המיידיים בבועה שכולם אוהבים לדבר עליה. גם שם רוויה?
עמיקם: "בדומה לבריאות דיגיטלית, גם כאן האנושות לא תלך לאחור. ברגע שחברה החליטה להעלות את התשתית שלה לענן, היא לא תיסוג לאחור ותמשיך לחפש פתרונות אבטחה לענן. לכן התחום ימשיך ויפרח, ולכן גם רואים את החברות בתחום מגייסות עוד ועוד כסף. אבל בדיוק כמו בכל הייפ, ראינו צמיחה משוגעת במכירות של חברות הפורטפוליו שלנו, במיוחד בעולמות אבטחת הענן, ועכשיו מגמת העלייה היא בריאה יותר ולא קיצונית. באופן כללי, אבטחת מידע היא עדיין תחום רווי אתגרים לא פתורים, ולכן יש הזדמנויות לחברות צעירות".
רננה, אתם בגרוב מתמחים יותר בדיפ־טק, הטכנולוגיות הכבדות והעמוקות יותר שדורשות יותר אורך רוח וגם יותר משאבים — אבל בעקבות המכירה של טאואר לאינטל שמתי לב שרוב האקזיטים הגדולים שהיו בישראל הגיעו מהתחומים הכבדים האלה, עתירי הטכנולוגיה, ולאו דווקא מתוכנות. איך את מסבירה את זה?
אשכנזי: "גרוב התחילה כיותר דיפ־טק, אבל עם הזמן הבנו שצריך לעשות גם וגם. היום יש לנו גם שבבים, מחשב־על עבור תחום החלל וסיליקון פוטוניקס — אבל גם תשתית ענן, מחשוב קצה ו־SAAS.
"אכן, יש הבדל בין איך שהחברות האלה מתנהגות, מתי הן פוגשות את הכסף לראשונה, כמה זמן זה לוקח, ואיזה כוח אדם זה דורש. כשמשקיעים בחברות חומרה צריך לקחת בחשבון את הפערים האדירים במכפילים מול התוכנה, ולכן, גם כשיש שם אקזיט גדול, יהיו שם גם מכירות גדולות.
"דב מורן, שותף־מייסד בקרן שלנו, מכר את אם־סיסטמס לסאנדיסק ב־1.6 מיליארד דולר ב־2006. לאם־סיסטמס היו אז מכירות של יותר ממיליארד דולר, כלומר היה פה מכפיל הכנסות מאוד נמוך. גם סולאראדג', החברה הישראלית הראשונה שנכנסה למדד S&P500, ושליאור הנדלסמן, אחד השותפים אצלנו, היה ממייסדיה, נסחרת היום בשווי שסביב 15 מיליארד דולר, כשההכנסות שלה הן 3 מיליארד דולר בשנה. כשמשקיעים בחברות האלה צריך לקחת בחשבון שאפשר להגיע לאקזיטים ענקיים, אבל הדרך לשם עוברת במכירות משמעותיות מאוד".
יכול להיות שהיתרון שלנו כישראלים הוא בשבבים וחומרה, שם מחסומי הכניסה גבוהים יותר, מאשר בעוד תוכנה, עוד פיצ'ר או עוד פלטפורמה, שם התחרות היא אדירה?
אלרואי: "יש יתרון לישראלים בכל התחומים, כי כבר יש לנו ניסיון בהם. אנחנו כבר מזמן לא חבורה של 8200 עם עשרה חברה שרוצים לעשות אקזיט מהיר", היא אומרת ומיד צוחקת, כי שלוש מארבע משתתפות הפאנל הן דווקא בוגרות היחידה.
"השקעת החלומות מתחילה תמיד בצוות פנומנלי"
לסיום, מהי ההשקעה החלומית של כל אחת מכן?
אשכנזי: "משקיעים תמיד יעדיפו צוות חזק עם רעיון בינוני, על פני צוות בינוני עם רעיון חזק. תמיד. אז השקעה מהחלומות מתחילה בצוות פנומנלי. ההשקעה האחרונה שעשיתי, עשיתי אותה כי מהפגישה הראשונה עם המנכ"ל יצאתי, התקשרתי לבן הזוג שלי ואמרתי לו 'אני חייבת לעבוד עם הבן אדם הזה'. כך מתחילה השקעה חלומית".
אתן לא מגדירות את החלום במונחי כסף?
"בשביל להיות מסוגל לבנות חברת חלומות, אפשר לסמוך על מזל, ואפשר לסמוך על זה שאתה הראשון, ואפשר לסמוך על זה שתביא את איש המרקטינג הכי חזק בעולם, ואתה גם בטח לא תדע את זה ביום הראשון. אבל למתכון הזה יש כמה מרכיבים, שאם הם שם, הסיכויים שלך גדלים פלאים".
יעל אלרואי: "כולנו כאן מתמחות בהשקעות סיד, כלומר בחברות קטנות וצעירות, ובתקופה האחרונה אנחנו מזהירות אותן שצריך לוודא שיש להן מספיק כסף לתקופה ממושכת יותר ממה שתכננו במקור. הן צריכות שיהיה להן מספיק הון גם אם ברזי הכסף ייסגרו"
עמיקם: "אני מסכימה מאוד. השקעת חלומותיי תהיה צוות שהוא לא סתם צוות טוב, אלא שהוא גם בעל ניסיון בקטגוריה הספציפית שאליה הם מכוונים, מה שמכונה Founder-Market Fit (התאמת מייסד ושוק, ס"ש). זה חלומי, כי אני יודעת שיש פה מישהו שכבר מכר לאותם הלקוחות שהוא מכוון אליהם עכשיו, ומבין גם את אתגרי השוק".
יש גם דוגמאות הפוכות. הזכרתן את דב מורן, באמת אחד האבות המייסדים של ההייטק הישראלי. הוא הצליח באם־סיסטמס, אבל כשל עם מודו, שנסגרה.
אלרואי: "אני לא מסכימה עם נופר. לפעמים דווקא לפירסט טיימרס יש יתרון. בבריאות יש לא מעט אנשים שבאים מעולמות אחרים לגמרי, דווקא מהייטק או ממקומות כאלה, ואומרים: 'זה לא הגיוני שבהייטק אני עושה הכול בענן ובטלפון, ומזמין חולצה והיא מגיעה אליי תוך דקה הביתה, ודווקא בבריאות, הדבר הכי חשוב בחיים, המערכת שבורה ואתה צריך לעבור גיהינום בשביל לעשות כל דבר'. אז באים אנשים, ושוברים את השוק בצורה מאוד מהפכנית".
בינתיים השיחה גולשת מעבר לזמן שהמשתתפות הקציבו לה ובבר האפלולי במלון בראון, שאירח את המפגש, אף אחת לא שמה לב שתיכף מחשיך. אבל אם רוצים סימן לכך שהמהפכה עדיין לא הושלמה, הוא מגיע כשהמטפלות של הילדים מתחילות לשגר הודעות עם סימני שאלה, וכולן מתחילות להיות "על קוצים".
לא בא לכן איזה משבר? שירגיע קצת את הלחץ, ישקיע את האבק, יסנן את הרעשים וייתן להתמקד במה שחשוב?
כולן קופצות יחד: "לא משבר, מה פתאום. לא בא לי".
אשכנזי: "איך אף אחד לא אמרה עד עכשיו את המלה FOMO?! אמרנו ספאקים ולא אמרנו FOMO".
אלרואי: "אני מקווה שה־FOMO (חרדת ההחמצה, Fear of Missing Out) יירגע קצת, אבל קשה לי להאמין, כי תמיד תהיה תחרות גם על מה שיש".
אשכנזי: "אני לא חושבת שהוא יירגע. צריך לקבל את זה שתחושת הפספוס היא בלתי נפרדת מעולם התוכן שאנחנו עובדות בו, וזה מה שגורם לנו לרדוף אחרי העסקאות הכי טוב. אפשר למנן אותה, וגם ללמוד איך לחיות איתה".
