בלומברג: בום ההשקעות בהייטק הישראלי מרשים אך מסוכן
בלומברג: בום ההשקעות בהייטק הישראלי מרשים אך מסוכן
בזמן שהמשקיעים הזרים עטים על החברות המקומיות עם הרים של מזומנים, המשקיעים המקומיים, שהיו עד לא מזמן הרוב, מזהירים מפני התכווצות תעשיית ההון סיכון בארץ נוכח הקושי להתחרות בענקיות העולמיות. סקטור הטכנולוגיה הישראלית בצומת מרכזי
הכסף הגדול הגיע לדור הבא של סקטור הטכנולוגיה הישראלי, כך לפי סוכנות הידיעות בלומברג. לפי הדיווח, משקיעים בינלאומיים עזרו להתחיל בוננזה בסקטור בשנה שעברה, אז החברות הישראליות גייסו כ-26 מיליארד דולר - יותר מכפול מהשיא הקודם, שנרשם ב-2020 וכרבע מההון שזרם לכל אירופה.
בראש המשקיעים נמצאות קרנות הון סיכון אמריקאיות, שביצעו 266 השקעות ראשוניות - עלייה של קרוב ל-20% לעומת שנה קודם לכן, כך לפי נתונים שאספו בארגון סטארט אפ ניישן סנטרל שעוקב אחר התעשייה הישראלית.
ואולם, בבלומברג ציינו כי העלייה בהשקעות מלווה בעלייה בסיכונים. טייגר גלובל מנג'מנט ואינסייט פרטנרס, שכבר מימנו כמה מהחברות הפרטיות הגדולות בישראל, מגדילות את ההימורים שלהן על חברות צעירות ולא מוכחות במטרה לגבור על המתחרים ולגרוף החזרים גבוהים. במקביל, סופטבנק ובלאקסטון פותחים סניפים מקומיים כדי לזהות בצורה טובה יותר את ההזדמנויות.
בבלומברג הדגישו כי משקיעים זרים נוטים לזכות בעסקאות מכיוון שהם מציעים מימון גבוה יותר מהמתחרים המקומיים, שהיוו עד כה את מקור המימון העיקרי לחברות הטכנולוגיה הישראליות והצעירות.
"אנחנו רוצים לעבוד עם מייסדים טובים וקרנות הון נוספת", הגיב לכתבה סטיבן וורד, מנהל קרן אינסייט הניו יורקית, שהתחייבה להשקיע ברחבי העולם מעל 30 מיליארד דולר. אינסייט ביצעה בשנה שעברה 70% יותר עסקאות ישראליות מאשר המשקיעה השנייה הפעילה ביותר. בחודש אחד בלבד ב-2021, שלוש מהחברות הישראליות בהן השקיעה – מאנדיי, סנטינל וואן ו- WalkMe - גייסו סכום מצרפי של יותר מ-2 מיליארד דולר כשהונפקו בארה"ב. סנטינל וואן, שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי להגן על חברות מאיומי אבטחה, זכתה גם במימון של משקיעים כמו טייגר גלובל ו-Sequoia Capital לפני ההנפקה הציבורית הראשונה (IPO) שהעניקה לה שווי של קרוב ל-9 מיליארד דולר.
המבול הזה של השקעות זרות מיטיב עם חברות הטכנולוגיה הישראליות. טייגר גלובל מניו יורק, שהוקמה על ידי המיליארדר צ'ייס קולמן, ביצעה לפחות 16 השקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות, במה שנחשבת לשנת שיא בגיוס הון בתעשייה. ואולם, הנכונות להוציא הון לא בהכרח משמחת כמה מהמשקיעים הישראלים הוותיקים, שחוששים כי המשקיעים החדשים יצרו שיבושים חדשים בשוק.
לדבריו של אסף חורש מחברת ההשקעות בטכנולוגיה וינטאג' אינווסטמנט פרטנרס, שהתראיין לבלומברג, הזרמת ההון לחברות צעירות קרוב לוודאי שתוביל לעלויות עבודה גבוהות יותר בתקופה שבה כבר יש מחסור בעובדים מיומנים. שמואל חפץ, המייסד ויו"ר של טרגט גלובל, שמנהלת נכסים בשווי 3.4 מיליארד דולר, הוסיף כי ההשקעות הגדולות הללו עלולות לפגוע בתחרות ולהוות סיכון ליכולת של ישראל לפתח מאות חברות טכנולוגיה חדשות בכל שנה. "לפני כן כולם השקיעו פחות או יותר אותו הדבר", אמר לבלומברג. "הפלטפורמות הגדולות האלה יורדות בסולם ההשקעות, כך שיש סיכון ממשי שתעשיית ההון סיכון המקצועית והתחרותית שנוצרה פה תתכווץ כי יהיה קשה יותר להתחרות בענקיות העולמיות", הסביר. "כשההחזרים יתחילו להצטמצם התעשייה תיפגע משמעותית".
בינתיים, המשקיעים העולמיים מתחילים להשתקע בארץ. כך למשל, באינסייט מינו לאחרונה את ליעד אגמון שהחברה שייסד Dynamic Yield נמכרה ב-300 מיליון דולר למקדונלד'ס, כדי לסייע בהנהגת הסניף המקומי. וורד הוסיף כי קרוב לוודאי שהחברה תרחיב את כוח האדם שלה, המונה כעת כמאה עובדים.
במקביל, מיכאל אייזנברג, ממייסדי קרן ההון סיכון התל אביבית אלף, המנהלת נכסים בשווי 850 מיליון דולר, שמח על האתגר להוכיח "שכסף הוא לא רק כסף". לדבריו, תשומת הלב הממוקדת יותר שהמשקיעים המקומיים מעניקים לחברות בתחילת דרכן היא משהו שקשה לשים עליו תג מחיר. "אם אינסייט יפסידו 100 מיליון דולר זה לא ישנה", הסביר. "אם אלף תפסיד 10 מיליון דולר, זה יכאיב לי באופן אישי".
