ראיון"ממשלות גורמות לאזרחים להאמין שהם בטוחים יותר כשהם במעקב. זה בולשיט"
ראיון
"ממשלות גורמות לאזרחים להאמין שהם בטוחים יותר כשהם במעקב. זה בולשיט"
חברת הפרלמנט האירופי סופי אינטוולט תעמוד בראש ועדת החקירה לבדיקת השימוש ברוגלות דוגמת פגסוס של NSO במדינות האיחוד • היא תבדוק בין השאר האם החוקים הקיימים מאפשרים פיקוח אפקטיבי על המעקבים, והאם הרוגלות שימשו לצרכים פוליטיים • "כשהאזרחים הופכים לגורמים חשודים, יש סכנה לניצול לרעה, ולכן השימוש חייב להיות יותר שקוף"
"הרשויות הציבוריות צריכות לזכור שהן משרתות את האזרחים שלהן ולא להפך", כך פוסקת בשיחה עם "כלכליסט" חברת הפרלמנט האירופי סופי אינטוולט (Sophie in 't Veld) שתעמוד בראש ועדת החקירה לבדיקת השימוש בתוכנות ריגול, דוגמת פגסוס של NSO.
"מה שאני רואה מאז 11 בספטמבר, גם בנוגע לטכנולוגיות חדשות, הוא שאם פעם מדינות היו משתמשות בשירות החשאי כדי לרגל אחרי מדינות אחרות, כעת הן מרגלות אחרי האזרחים שלהן. הן לא רואות רק מדינות אחרות כסכנה, אלא רואות באזרחים שלהן סכנה, והאזרחים הופכים להיות הגורמים החשודים".
לדברי אינטוולט, "בימים אלה לא צריך הרבה כדי שיתייגו אותך כחשוד, ואם ממשלות מפעילות אמצעים כאלו על האזרחים שלהן ואף אחד לא יודע, הם לא יכולים להגן על עצמם. אזרחים לא צריכים לפחד מהממשלות שלהם, זה הופך את העולם על ראשו".
אינטוולט יודעת דבר או שניים על הקלות שבה אדם יכול להפוך לחשוד. הפוליטיקאית ההולנדית בת ה־58 מצאה את עצמה, לפי "פוליטיקו", ברשימה השחורה של המשרד לביטחון המולדת האמריקאי ב־2008, אחרי שדרשה לראות איזה מידע נאסף מנתוני שמות נוסעים בטיסות שלה (PNR). אינטוולט עשתה זאת כחלק מפעילותה המתמשכת והחלוצית למען פרטיות אזרחי האיחוד, ואף עמדה בראש ההתנגדות לכך שנתונים שכוללים שמות נוסעים, סוג הארוחה שהם מזמינים ואמצעי התשלום ייאספו ויימסרו ליחידות מיוחדות לאכיפת חוק וללוחמה בטרור.
כבר אז היא ידעה, לפני רבים מעמיתיה, להטיל ספק בנחיצותם ובערך המוסף שאלו מייצרים לרשויות האכיפה. ספק זה הפך להיות נוכח בכל פעילותה לאורך השנים והוא זה שהניע אותה בשנה האחרונה לדחוק בפרלמנט האיחוד האירופי להקים ועדת חקירה רשמית לשימוש שנעשה באמצעי ריגול דוגמת פגסוס.
"המנדט של החקירה הוא פתוח לפגסוס או כל רוגלה של חברה אחרת", מדגישה אינטוולט, "נקיים שימועים רבים, ואף שאין לנו תוכנית עבודה רשמית עדיין משום שטרם היה לנו מפגש ייסוד (המפגש התקיים ב־19 באפריל, אחרי שנערך הראיון - ו"א), יש לנו רשימת יעדים מוכנה. בשבוע הקרוב צפויים לבוא בפני הוועדה נציגים של ארגוני זכויות אדם כמו סיטיזן לאב (מעבדת מחקר קנדית שחשפה חלק מהשימושים בפגסוס ותוכנות ריגול אחרות - ו"א), אמנסטי אינטרנשיונל ועיתונאים שונים כדי להתחיל את התהליך ולשם קבלת תמונה ברורה על הנושא".
אינטוולט מוסיפה כי יוזמנו גם אנשים שהותקפו באמצעות תוכנות אלו ומומחים טכנולוגיים. "אנו מקווים לדבר גם עם הממשלות, אף שאיננו יכולים לחייב את הופעתן ולתשאל את נציגיהן תחת שבועה, אך למזלנו איננו חייבים להסתמך על העדויות שלהם. נשמע חברות כמו אפל, המוסדות האירופיים, הנציבות. כמו כן יהיה לנו ערוץ מאובטח כדי שאנשים יוכלו לשתף מידע חשאי. בתוך שנה נדווח על הממצאים שלנו".
"המעקב ההמוני הפך חסר גבולות"
אינטוולט מכהנת כחברת פרלמנט באיחוד האירופי מטעם מפלגת "דמוקרטים 66" ההולנדית מאז 2004 - יותר מכל חבר פרלמנט אחר באיחוד, ומככבת תדיר ברשימות חברי הפרלמנט המשפיעים ביותר באיחוד. כהונתה הארוכה ופעילותה העקבית בחזית המאבקים למען זכויות האזרח כמו גם גישתה הפרו־אירופית זיכו אותה לאורך השנים בכינוי "מיס אירופה".
3 צפייה בגלריה
משרדי NSO. "רוב האזרחים מאמינים שהם בטוחים יותר בשל השימוש באמצעים אלו. זה בולשיט", אמרה אינטוולט
(צילום: אוראל כהן)
היא היתה מהראשונות להיאבק למען פרטיות אזרחי האיחוד, היא זו שדרשה הערכה שנתית לשלטון החוק של המדינות החברות, פעלה להתמודדות אסרטיבית בנושא "דרכוני זהב" - אזרחויות שניתנות תמורת הון עתק וקשורים, בעיקר לאוליגרכיה הרוסית שמשתמשת בהם כאמצעי להברחת הון, וקידמה נושאים של זכותה של אישה על גופה ושוויון זכויות לקהילה הלהטב"קית שהפכו אותה יריבה מרה של הוותיקן וממשלת איטליה.
לכן, לא מפתיע, שכשהחלה להתפזר הילת המסתורין סביב חברת הריגול הישראלית NSO, היא היתה מהראשונים לדרוש ועדת חקירה אירופית. "כשנחשפה בשנה שעברה, היתה פגסוס במרכז תשומת הלב, אך לאחר חודשים התברר כי יש ספקים נוספים לאמצעים כאלו. באותו הזמן קראתי לחקירה בנושא שימוש ברוגלות אך לא היה קיים הרוב בפרלמנט האירופי, אנשים פשוט לא היו מעוניינים. אבל אז נחשף השימוש של ממשלת פולין בפגסוס על כמה ממבקריה הפוליטיים, הרוח השתנתה, ואט אט נוצר רוב כדי להקים ועדה".
מאז נחשף שממשלת פולין השתמשה בכלים של NSO כדי לרגל אחרי יריבים פוליטיים, עלו ממצאים דומים במדינת איחוד נוספת — הונגריה - שם הופעל הכלי על ידי הממשלה נגד יריבים פוליטיים אך גם עיתונאים. בשבועות האחרונים אף נחשף על ידי סוכנות הידיעות רויטרס שבכירים בנציבות האירופית היו עצמם מטרה והותקפו, במה שאינטוולט הגדירה "עליית מדרגה". בנציבות גילו על הפריצה בעקבות הודעה שפרסמה אפל בנובמבר לאלפי אנשים שבבעלותם מכשיר אייפון. ברויטרס, וכפועל יוצא בנציבות לא גילו מי השתמש ברוגלה לפרוץ לטלפונים של בכירי ועובדי הנציבות, אם הניסיונות צלחו ואם כן, מה המידע שאולי הושג. עמימות מושלמת באותה עוצמה כפי שהיא מסוכנת לתפקודה התקין של מערכת פוליטית ייצוגית.
בינתיים בארה"ב הוכנסה NSO לרשימה השחורה, מהלך מדיני חריג נגד חברה שפעילותה נתפסת מסוכנת לביטחון הלאומי. בישראל ובעקבות חשיפת "כלכליסט" נאלצה משטרת ישראל להודות כי היא מפעילה את תוכנת הריגול על אזרחי המדינה, אחרי שטענה שוב ושוב שלא היו דברים מעולם.
העדויות הנערמות על השימושים לרעה שנעשו בכלים אלו ברחבי העולם נגד יריבים פוליטיים, עיתונאים וארגוני זכויות אדם הביאו לסנטימנט שלילי גם באיחוד האירופי. בפברואר השנה המפקח על הגנת המידע של האיחוד האירופי פרסם דו"ח מיוחד שבו קראו להוציא מחוץ לחוק את השימוש ברוגלות מסוג זה של פגסוס וציינו כי "לתוכנת ריגול מתקדמת כמו פגסוס יש יכולת לפגוע לא רק בחירויות בסיסיות, אלא גם בדמוקרטיה ובשלטון החוק".
במרץ הפרלמנט האירופי הצביע ברוב גורף בעד הקמת ועדת חקירה סביב השימוש של ממשלות החברות באיחוד ברוגלה מסוג פגסוס ודומות לה. הוועדה תכלול 38 חברים, ואינטוולט תפקח על פעילותה. החקירה צפויה להימשך כשנה ובה ייבחן השימוש ברוגלות במדינות האיחוד, כמו גם האם החוקים הלאומיים הקיימים מפקחים על תחום המעקבים, והאם רוגלות מסוג זה שימשו לצרכים פוליטיים נגד עיתונאים, פוליטיקאים ועורכי דין.
"אם מתבוננים על כל מה שקרה מאז פיגועי 11 בספטמבר", מדגישה אינטוולט שוב את האירוע הזה כנקודת מפנה, "ברור שאימוץ המעקב ההמוני הפך באמת חסר גבולות. אין לנו שום מושג בכלל למה כל מעקב זה משמש ואיך הוא משיג ביטחון נוסף. אפילו בקהילייה האירופית אנחנו לא מקבלים את המידע שלו אנו זקוקים כדי לבחון איך מיישמים את האמצעים האלו, מה התוצאות ואם באמת יש צורך בכל האמצעים הללו, האם הם בכלל עומדים במבחנים של פרופורציונליות. הרי אנחנו לא באמת יודעים מה ממשלות עושות".
שנה זה הרבה מאוד זמן לבחון נושא שבו הטכנולוגיה מתפתחת במהירות, ומותירה את המחוקקים והרגולטורים הרחק מאחור.
"תמיד הדגשנו את הסיכונים של שימוש באמצעים אלו על אזרחים ואת הסכנה לניצול לרעה של ממשלות באופן ספציפי", מסבירה אינטוולט, "כפי שניכר שיש לנו כבר שתי ממשלות באיחוד האירופי שהן בקושי דמוקרטיות יותר - הממשלה ההונגרית והפולנית. זו סיבה נוספת מדוע אנחנו מנסים להשיג תמונה ברורה אילו ממשלות משתמשות ברוגלות ובאיזה אופן".
אינטוולט שולחת חיצי ביקורת גם אל הרשויות במדינתה. "בהולנד התברר כי היה שימוש בתוכנות אבל הם מסרבים להגיב לשאילתות רשמיות, אף על פי שהם מחויבים לעשות כן, לכן ניכר שיש להם משהו להסתיר. וכן, הולנד היא עדיין דמוקרטיה תוססת, אך תמיד יש סכנה לניצול לרעה ולכן יש לפקח על זה יותר, יש להגביל את זה יותר, זה צריך להיות שקוף יותר, לבדוק את זה טוב יותר, יש להפסיק להיות כה נאיביים לגבי זה כל כך".
"הכלים מנוצלים לרעה בפולין ובהונגריה"
לאינטוולט יש נתון מפתיע. "הרוב המכריע של האזרחים מאמינים שהם בטוחים יותר בשל השימוש באמצעים אלו", מספרת מי שכבר זכתה במדינת הולדתה לכינוי "פיטבול פרטיות", "כך נאמר לציבור וכך הם מאמינים - שהם בטוחים יותר משום שהממשלה מרגלת אחריהם. זה בולשיט. אני לא אקרא לזה 1984 של ג'ורג' אורוול, אבל אני מצטערת זה פשוט שטויות. כן, בהחלט רשויות האכיפה והשיטור זקוקים לאמצעים מתקדמים כדי להילחם בפשיעה, בטרור ובמעשים רעים אחרים, אבל אני בתחום הזה כבר 20 שנה ועד היום אין לנו בדל אחד של הוכחה שמעקב המוני ושימוש בטכנולוגיות אחרות הפכו את העולם לבטוח יותר. אז את יודעת מה הם אומרים - 'ובכן יש את העדויות אבל אנחנו לא יכולים לחשוף אותן'. אין דרך להתמודד עם זה".
בעיתונות העולמית בינתיים נחשף כי לממשלות לא רק שיש סיבה להסתיר את השימוש בטכנולוגיות משום שהן אינן מעוניינות לחשוף את שיטותיהן, אלא גם שטכנולוגיות אלו משמשות כלי דיפלומטי. ישראל משתמשת במוצרים של NSO, למשל, במסגרת יחסי תן־וקח, כמו למשל בעת כינון הסכמי אברהם. כשאינטוולט נשאלת על האפשרות שמשטר ימכור או ישתמש במוצר שהוא כל כך מהותי למדינות, היא שומרת על איפוק ומיד משחררת אותו. "בואי נראה מה נעלה בחכתנו בחקירה. אבל דבר אחד צריך להיות מאוד ברור - טכנולוגיות מסוג אלו לא צריכות לעולם להיות בשימוש על ידי ממשלות נגד האזרחים שלהן בשביל סיבות פוליטיות".
וכאמצעי שיטור?
"גם אז צריכים להיות כללים מאוד ברורים. אבל מה שרואים שכל הטכנולוגיות האלו לא מפוקחות או ממש מוסדרות. באיחוד למשל זיהוי פנים הוא אסור, אבל משטרות משתמשות בטכנולוגיה הזו בכל מקום ואז הם גם מסרבים לענות על כל שאלה בנושא, אז איך נדע? איך ניישם פיקוח? כל פעם שהשאלות האלו נשאלות מיד אומרים לך - את שמאלנית, אקטיביסטית, רדיקלית או קיצונית עד לנקודה שבה עלולים להאשים אותי בסיוע לטרוריסטים. כעת אנו רואים דוגמה על הסכנה האמיתית וכיצד הכלים האלו מנוצלים לרעה למשל בפולין, בהונגריה ובמדינות אחרות מחוץ לאיחוד האירופי נגד יריבים פוליטיים.
"אני לא אומרת שלא צריך להשתמש בטכנולוגיות לביטחון, אני לא אומרת זאת כלל. אינני טכנופובית. אני אומרת שאנחנו צריכים להיות מיודעים היטב בנוגע לסיכונים וגם שלא יהיו לנו כל אשליות לגבי השימוש באמצעים אלו. את יודעת מה אומרים 'כוח משחית וכוח אבסולוטי משחית באופן אבסולוטי', כשאת נותנת לממשלות כלים מסוג זה, תוך שאת יודעת על טבע המודיעין וכמה קשה להפעיל עליו בקרה, אז הפוטנציאל לנצל אותם לרעה תמיד יהיה שם".
