סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
לוגו X על גג מטה טוויטר סן פרנסיסקו
לוגו X על גג מטה החברה בסן פרנסיסקו (צילום: REUTERS/Carlos Barria)

אחרי מעצרו של מנכ"ל טלגרם: האם מאסק הבא בתור?

מעצר מנכ"ל טלגרם פבל דורוב בצרפת מסמן שינוי כיוון במאמצי הרגולטורים להשליט סדר מול השתוללות הדיסאינפורמציה והגזענות במדיה החברתית, הפעם תוך הטלת אחריות אישית על הבעלים. לא פלא שמאסק מקדם קמפיין לשחרורו

צרפת מיואשת. ולא רק היא. כל הממשלות והרגולטורים בעולם שמנסים להשתלט על ההשתוללות של דיסאינפורמציה, הסתה, גזענות, פייקים של בינה מלאכותית, פעילות של סוכני מעצמות זרות וארגוני טרור ושאר הסחי שמשתולל בפלטפורמות המדיה החברתית, מיואשים. אחרי שנים של מאמצים, חקיקה, שימועים, איומים וקנסות, הניסיונות להשתלט על הכאוס במדיה החברתית לא נחלו שום הצלחה. במובנים רבים, המצב היום גרוע בהרבה משהיה לפני שמונה שנים, כשרוסיה הפכה את פייסבוק לכלי לשיבוש מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב.
וכשמיואשים, עושים צעדים נואשים. במקרה של צרפת, הצעד הזה היה לעצור את מייסד ומנכ"ל טלגרם פבל דורוב עם נחיתתו בשדה תעופה מצפון לפריז בלילה שבין שבת לראשון. הסיבה, לפי דיווחים בתקשורת המקומית: דורוב חשוד שלא נקט את הצעדים הנדרשים כדי למנוע פעילות פלילית בטלגרם. טרם ברור איך תיגמר הפרשה, אך היא יכולה לסמן שינוי כיוון במאמצי רגולטורים להשליט סדר במדיה החברתית.

סוכנות אכיפה חדשה

"עד כה המאבק ברשתות חברתיות היה באמצעות תביעות, קנסות מינהליים, הופעות ושימועים בפני בתי נבחרים ודיונים בבתי משפט", אמרה לכלכליסט ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "אחריות אישית ברמה של מעצר עוד לא ראינו. העובדה שבאיחוד האירופי ובצרפת רואים בטלגרם מטרה ברמה של מעצר המנכ"ל מלמדת שהאיחוד לא יסתפק בניקיון הרחובות הראשיים ושיש הבנה שבלי לטפל בפלטפורמות השוליים, אי אפשר יהיה להשיג את המטרה של צמצום פשיעה, טרור, ודיסאינפורמציה ברשתות". לפי דיווח של AFP, צו המעצר נגד דורוב הוצא לבקשת Ofmin, סוכנות אכיפת חוק חדשה שהוקמה בנובמבר כדי להילחם באלימות נגד קטינים. המעצר הוא חלק מחקירה ראשונית שמתאמת הסוכנות, ושעוסקת בעבירות של סחר בסמים, בריונות מקוונת, פשע מאורגן ותמיכה בטרור. החקירה נגד טלגרם מתמקדת בהיעדר ניטור תוכן באפליקציה, שלדברי המשטרה איפשר לפעילות פלילית להתנהל בה ללא מפריע. מזכ"ל OFMIN, ז'אן־מישל ברניגאו, אישר בפוסט שפירסם בלינקדאין את מעצרו של דורוב, והוסיף: "בלב הסוגיה הזו עומדים חוסר בניטור תוכן ושיתוף פעולה בפלטפורמה (שלה כמעט מיליארד משתמשים), במיוחד במאבק נגד פדופיליה". לפי דיווח של AFP, דורוב גם עלול לעמוד מול האשמות של אפשור סחר בסמים וקידום טרור בטלגרם. "טלגרם מצייתת לחוקי האיחוד האירופי, כולל חוק השירותים הדיגיטליים", מסרה החברה, שפועלת מאיחוד האמירויות, בתגובה שפרסמה ב־X (לשעבר טוויטר). "למנכ"ל טלגרם אין מה להסתיר והוא מבקר באירופה בקביעות. ניטור התוכן של החברה עומד בתקנים המקובלים בתעשייה ומשתפר תמידית. זה מגוחך לטעון שהפלטפורמה או הבעלים שלה אחראים לשימוש לרעה שנעשה בה".
דורוב, יליד רוסיה, מחזיק באזרחות צרפתית ואמירתית. הוא נמלט מרוסיה ב־2014, לאחר שמכר את חלקו ברשת החברתית שהקים VKontakte, על רקע לחצים מצד הרשויות ברוסיה. לטלגרם עבר ארוך ובעייתי של טיפול כושל בתכנים מזיקים, תוצאה של מדיניות ניטור התוכן המתירנית מאוד של החברה. הפלטפורמה נחשבת למוקד פעילות מועדף של קבוצות אלימות או בעלות נטיות לאלימות, ובהן פעילי אסלאם קיצוני וימין קיצוני. על רקע המלחמות באוקראינה ובעזה, הפכה טלגרם הן למקור אלטרנטיבי למידע מהשטח, בפרט באזורים עם תקשורת לא יציבה, והן למפיצה משמעותית של דיסאינפורמציה.
"טלגרם הפכה למצע הפורה ביותר בעולם היום לפעילות בלתי חוקית מסוגים שונים", אמרה שוורץ אלטשולר. "לא מדובר פה על מתבגרים תמימים שעושים לייקים לתכנים. ומי שלא יודע להבחין בין חופש ביטוי לבין פעילות פלילית, יוצר ערפול שיאפשר לגורמים הפליליים לצאת מתוך הטלגרם ולהציף את העולם האמיתי בפעילות כזאת. המהומות האחרונות בבריטניה, שהתפתחו מתוך טלגרם, הן דוגמה מצוינת לזה".
מאז מתקפת 7 באוקטובר שימשה טלגרם את חמאס כפלטפורמה מרכזית להפצת התעמולה שלו, והפכה לנקודת המוצא הבולטת ביותר של מסרי פרו־חאמס, כשבין השאר היא מארחת ערוץ רשמי של הזרוע הצבאית של הארגון. בתחילה סירבה טלגרם לחסום פעילות זו בצורה גורפת, והסתפקה רק בהורדה נקודתית של פוסטים עם תוכן מזיק. בהמשך, בתגובה ללחץ של גוגל שאיימה להסיר את טלגרם מחנות האפליקציות של אנדרואיד, ביצעה האפליקצייה פניית פרסה וחסמה חלק מערוצי חמאס, אך רק בגרסה שהורדה מחנות אנדרואיד.
שוורץ אלטשולר הזכירה שאחד המאפיינים המשמעותיים של מתקפת 7 באוקטובר היה הצילום במצלמות גו־פרו והעלאת סרטונים לטלגרם. "סרטונים שמכילים תוכן אמיתי, פוגעני, אכזרי וזוועתי מאוד. הבסיס לטראומה הקולקטיבית שלנו. טלגרם הפכה לרשת בשירות מבצעי הטרור המדממים בהיסטוריה, שלצערנו אנחנו חלק מהקורבנות שלהם. העולם צריך להגיד מספיק עם החסינות של טלגרם, שהפכה לאפליקציית הבית לכל מופרעי העולם – מקונספירטורים ועד ניאו־נאצים, מפושעים ועד טרוריסטים. ישראל צריכה להודות לצרפת". במקביל, ברשת החל להתפשט קמפיין מקוון שקורא לשחרור דורוב, תחת ההאשטג #FreePavel, שבין השאר קודם על ידי בעל השליטה ב־X אלון מאסק. "זו שנת 2030 באירופה, ואתה מוצא להורג כי עשית לייק למם", הוא כתב בפוסט. מובן למה מאסק יוצא נגד מעצרו של דורוב: הוא עצמו הנהיג מדיניות תוכן מתירנית במיוחד ב־X, ויש לו סיבה אמיתית לחשוש שהוא יכול להיות המנכ"ל הבא שייכנס לרשימת המבוקשים. "המעצר מבטא את התסכול ההולך וגדל של מדינות מול הכוח של פלטפורמות טכנולוגיות בינלאומיות", אמר פרופ' ערן טוך, ראש המחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטת תל אביב. "מדינות לא מצליחות לכופף את הפלטפורמות לאופן שבו הן רוצות שיעבדו, והכלים שאפשר להפעיל על ארגון רזה כמו טלגרם מוגבלים. כשאין לטלגרם משרד במדינה כמו צרפת או גרמניה, כשאין לה מערך פרסומות, או הסכמים עם חברות מקומיות, אין ממשק שמאפשר למדינות להפעיל לחץ. ואז אנחנו רואים צעדים קיצוניים כמו מאסר".

"חופש לסרטוני זוועות"

שדרן הימין הקיצוני העצמאי טאקר קרלסון ציין ש"המעצר הוא אזהרה חיה לכל בעל פלטפורמה שמסרב לצנזר את האמת בשם ממשלות וסוכנויות ביון". משתמשים אחרים השוו את מעצרו של דורוב למעצר מייסד ויקיליקס ג'וליאן אסאנג'. משתמש ב־X כתב: "אנחנו לא חיים בעולם שפוי אם פושעי מלחמה מסתובבים חופשי ואלה שחושפים אותם מבלי לצנזר את האמת נכלאים".
שוורץ אלטשולר דחתה את טיעונים אלו: "אני לא רואה בזה פגיעה כה אנושה בחופש הביטוי, אלא אם הכוונה היא לחופש לתכנן מלחמות כך שיהיו סרטוני זוועות שאפשר יהיה להפיץ באמצעות טלגרם. ההבחנה בין אחריותם של משתמשים לבין אחריותם של בעלי הפלטפורמה היא ההבחנה החשובה ביותר של הדור שלנו, והעולם המערבי מתחיל להפנים שאי אפשר עוד לתת לשחקנים חסרי אחריות להחזיק בפלטפורמות שפוטנציאל הנזק שלהן כל כך גדול ולתלות את כל האחריות במשתמשים".