בלעדיחברות הסייבר מחלימות מהמלחמה עם עלייה במספר הגיוסים ובהיקף הסכומים
בלעדי
חברות הסייבר מחלימות מהמלחמה עם עלייה במספר הגיוסים ובהיקף הסכומים
סיכום של YL Ventures חושף מחצית שנה חזקה עבור הסייבר הישראלי. החדשות הטובות: מגייסים יותר. החדשות הרעות: המשקיעים רוצים את החברות הגדולות, והסטארט־אפים הצעירים מתקשים. גיוסי ענק, כמו של Wiz ואיילנד, מקפיצים את שווי הגיוסים הכולל. הערכה: המגמה תימשך במחצית השנייה
בעיצומה של המלחמה, הסייבר הישראלי פורח. זאת חרף החששות שהתעוררו בעקבות המחדל המודיעיני הקשה של 7 באוקטובר מפני פגיעה בתדמית הסייבר הישראלי. סיכום המחצית הראשונה של 2024 בענף הייצוא החזק ביותר של ההייטק הישראלי, שהכינו בקרן הון סיכון YL Ventures, מראה כי הן קצב גיוסי ההון והן האקזיטים של חברות סייבר במחצית הראשונה של 2024 היה הגבוה ביותר מאז 2021.
חברות ההזנק הישראליות בתחום הסייבר גייסו 2.9 מיליארד דולר בין ינואר ליוני (שלושת השבועות הראשונים) השנה. זאת לעומת 1.9 מיליארד דולר ב־2023 כולה ו־3.2 מיליארד דולר ב־2022. אם קצב הגיוסים הנוכחי יימשך, המספרים יכולים להתקרב ל־6 מיליארד דולר, שיא מאז 2021 החריגה שהסתיימה עם גיוסים של 8.8 מיליארד דולר. גם קצב האקזיטים מתחילת 2024 מרשים ועומד על 12 חברות. זאת מול 21 אקזיטים ב־2023 כולה, 16 ב־2022 ושיא של 35 ב־2021.
אופטימיות זהירה
ב־YL, שהוקמה ומנוהלת על ידי יואב לייטרסדורף ומתמחה בהשקעות בסייבר, מציינים כי המספרים אכן מצביעים על התאוששות, אך עדיין זהירה. הסיבה לזהירות נעוצה בעיקר בכך שחרף הזינוק בהיקף הכספי של הגיוס, מספר הסבבים לא עלה באותו סדר גודל: הוא עמד על 35 במחצית הראשונה, לעומת 71 סבבים ב־2023 כולה ו־95 סבבים ב־2022. הדבר מלמד על כך שהיקפי הגיוסי הדולרים מוטים כלפי מעלה בגלל סבבי ענק ובראשם גיוסי הענק של Wiz של מיליארד דולר, גיוס של 175 מיליון דולר באיילנד וגיוס טרי של 125 מיליון דולר לסמפריס.
בשלבים המוקדמים, כגון סבבי סיד ו־A, השיפור הרבה יותר מתון, וכאן טמונה הסכנה המרכזית לתעשיית ההייטק הישראלית: המשקיעים מעדיפים את החברות הבוגרות, שכבר פחות מזוהות ותלויות בישראל ואילו לחברות הצעירות קשה יותר לפרוץ.
כך, לצד 10 סבבי C, שברוב המקרים גדולים מ־100 מיליון דולר, נרשמו רק 11 סבבי סיד ו־12 סבבי A. לשם השוואה, ב־2023 כולה הושלמו 36 סבבי סיד ו־20 סבבי A. גודל סבב הסיד הממוצע ירד במחצית הראשונה של 2024 ל־7.8 מיליון דולר לעומת 9.8 מיליון דולר ו־9 מיליון דולר ב־2023 ו־2022 בהתאמה.
מחברי הדו"ח מציינים כי למרות המלחמה, המגמה בישראל תואמת את המגמה הכלל עולמית של התאוששות שמורגשת היטב בענף הסייבר, אך כזו שמתרכזת בעיקר בחברות הבוגרות יותר בשלבי צמיחה. "עוד מוקדם לדבר על חזרה לשגרה של שוק הסייבר הישראלי והגלובלי", כותבים ב־YL. "תעשיית הסייבר עדיין נמצאת במצב של תיקון ויישור קו, כאשר החברות מתמודדות עם ההחלטה אם לגייס סבבי המשך בשווי נמוך (דאון ראונד), לבצע קיצוצים משמעותיים או להימכר בשווי נמוך יותר ממה שגייסו. משקיעי סייבר עדיין מהססים להשקיע בסבבים מוקדמים ורוצים לראות הכנסות ממשיות".
ואכן ניתן לראות את הקפיצה באקזיטים בסייבר, והיא אינה בהכרח בשורה טובה, בעיקר לא לאקו־סיסטם המקומי. מתחילת 2024 נמכרו 12 סטארט־אפים בתחום הסייבר, לעומת 9 במחצית הראשונה של 2023. משך החיים הממוצע עד האקזיט התקצר ל־4.5 שנים, שפל של ארבע השנים האחרונות. חברות נמכרות בשלבים מוקדמים יותר בחייהן ותמורת סכומים נמוכים יותר מתוך הבנה כי לא יוכלו לצמוח באופן עצמאי לטווח הארוך ועל רקע מגמת הקונסולידציה בענף.
ה־AI מגיע לסייבר
מתוך 12 האקזיטים שנרשמו השנה, 8 היו של חברות שהוקמו ב־2021 וב־2022. ב־YL מעריכים כי במחצית השנייה של השנה תימשך מגמת האקזיטים המהירים ובסכומים לא גבוהים. הדבר נובע מצד אחד מעניין בסייבר הישראלי שנותר גבוה, ואלה החדשות הטובות, אך מן הצד השני מהקושי לגייס סבבי המשך. הסייג היחידי לאכזבה סביב מכירה מוקדמת מדי הוא שבניגוד לעבר, בצד הרוכש ניצבות חברות ישראליות. כך למשל ארמיס של יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל רכשה את סילק שהוקמה ב־2022 ב־150 מיליון דולר, ו־Wiz שילמה 350 מיליון דולר עבור Gem Security.
נקודה מעודדת נוספת שעולה מהדוח של YL היא התעוררות בזירת תחום ה־I בסייבר. מתחילת השנה יצאו לאור (ממצב Stealth) לא פחות מחמש חברות ישראליות, לאחר שבכל 2023 היו רק שבעה סבבי סיד בקטגוריה הזאת. בין החברות הבולטות השנה פרומפט סקיוריטי ו־Aim, שגייסה סבב שני של 18 מיליון דולר ארבעה חודשים בלבד לאחר הסבב הראשון. ב־YL מעריכים כי בהמשך השנה ייחשפו עוד חברות חדשות בתחום.
