לא רק חיסכון בעלויות: כך הופכים שירותי הענן ליעד אטרקטיבי במלחמה
לא רק חיסכון בעלויות: כך הופכים שירותי הענן ליעד אטרקטיבי במלחמה
בשנים האחרונות, יותר ויותר חברות מתנהלות בעיקר בענן, מגמה שמקבלת משנה תוקף בשעת מלחמה. המעבר המואץ לענן מאפשר לארגונים ליהנות מגמישות, חיסכון בעלויות ושדרוג מתמיד של יכולות אבטחת המידע. אך לצד היתרונות, הוא גם יוצר אתגרי סייבר חסרי תקדים, כאשר ארגוני טרור ומדינות אויב מזהים את שירותי הענן כיעד אטרקטיבי למתקפות במטרה לשבש את פעילותם של ארגונים ומוסדות ישראליים. בעידן שבו המרחב הדיגיטלי מהווה זירה מרכזית לעימותים, הענן הפך לחזית החדשה של הסייבר.
מגמת המעבר לענן לא התחילה אתמול – היא החלה עם אפליקציות ייעודיות כמו Salesforce, אך כיום היא מקיפה את כלל מערכות הארגון, כולל מערכות אבטחת מידע מתקדמות כגון SIEM (Security Information and Event Management), שנועדו לנטר ולזהות אירועי אבטחת מידע בזמן אמת, כמו שומר הניצב בשער ועוקב אחרי כל הפעילות בארגון כדי להתריע על כל פעילות חשודה. כאשר מערכות אלה עוברות לענן, הן משתפרות ביכולתן לזהות איומים במהירות וביעילות, אך בו בזמן הן מציבות אתגרי אבטחה חדשים בשל החשיפה הגדולה יותר לסיכונים.
השימוש במערכות SIEM מבוססות ענן, דוגמת הפתרונות של מיקרוסופט וגוגל, מדגיש את הצורך בפתרונות אבטחת מידע גמישים וחדשניים שמסוגלים להתמודד עם האיומים המשתנים. המעבר לענן מאפשר לארגונים להגיב בצורה מהירה ואוטומטית למתקפות, אך גם חושף את המערכות לפגיעויות אפשריות, במיוחד כאשר המתקפות הופכות למורכבות וממוקדות יותר. היכולת לזהות מתקפות בזמן אמת חשובה יותר מתמיד, אך היא מחייבת שדרוג מתמיד של הכלים והמערכות הארגוניות, כמו גם תהליכים וידע
עם זאת, המעבר לענן אינו רק שינוי טכנולוגי אלא גם שינוי תפיסתי המחייב את הארגון להסתגל לתהליכי עבודה חדשים. ארגונים נדרשים לעדכן מדיניות פנימית, לבצע התאמות רגולטוריות ולעיתים גם לעבור שינוי ארגוני מלא. נוסף לכך, המעבר לענן חושף את הארגון לאתגרים בתחום ניהול הסיכונים הנובעים מהגדלת התעבורה, ריבוי חיבורים חיצוניים והגישה הבינלאומית לנתונים.
בפועל, המעבר לענן מציב אתגרים שדורשים מהארגונים להיערך בצורה יסודית. יש לוודא כי הפלטפורמה הנבחרת תואמת את הצרכים העסקיים, ולתכנן את המעבר תוך מיפוי התשתיות הקיימות, האפליקציות והנתונים. תכנון זה כולל גם הערכה של סיכונים והתאמת תהליכי עבודה חדשים שיתמודדו עם האיומים המתגברים. חשוב לא רק לבחור בפלטפורמה הטובה ביותר אלא גם לקבוע מטרות ברורות למעבר לדוגמא חיסכון בעלויות, גמישות, חדשנות או גידול בקנה המידה, ולהתאים את הארכיטקטורה לתהליכים העסקיים ולניהול סיכונים.
גם לאחר המעבר לענן, האתגרים אינם מסתיימים. יש צורך בתחזוקה שוטפת של המערכות, עדכוני אבטחה שוטפים והתאמות רגולטוריות שימשיכו להבטיח את בטיחות הנתונים. יש לבנות תרחישי סייבר מפורטים שיאפשרו זיהוי מהיר של מתקפות, אוטומציה של תגובה ואמצעים לחקירת האירועים בצורה מהירה ואפקטיבית. השימוש במומחי אבטחה המיומנים בעבודה עם מערכות ענן יכול לסייע לארגונים להיערך טוב יותר ולנהל את הסיכונים בצורה יעילה יותר.
האתגר הגדול במעבר לענן נובע מהריכוזיות של המידע והנגישות הגלובלית שלו. בעוד שבעבר המידע נשמר בתוך הארגון עצמו, המעבר לענן מציב אותו במרחב הדיגיטלי הפתוח יותר לתקיפות. זו הסיבה שניהול אבטחת מידע בענן מחייב גישה מקיפה הכוללת לא רק ניהול זהויות והרשאות, אלא גם הצפנת נתונים ובקרת גישה מדוקדקת, לצד אמצעים מתקדמים לניטור ותגובה לאירועי סייבר.
המעבר לענן בשעת מלחמה מחייב חשיבה אסטרטגית לניהול האבטחה והסיכונים, כדי להבטיח שארגונים יוכלו להמשיך לפעול בצורה בטוחה ויעילה גם בעיצומם של ניסיונות מתקפה מתוחכמים ובלתי פוסקים. בעולם שבו איומי הסייבר הופכים מורכבים ואינטנסיביים יותר, הארגונים הישראלים חייבים לשלב בין טכנולוגיות מתקדמות, מיומנויות אנושיות ותכנון אסטרטגי מתמשך. בסופו של דבר, המעבר לענן הוא לא רק תהליך טכנולוגי אלא גם אתגר אסטרטגי שיכול להבטיח את המשך תפקוד הארגונים בעידן של מתקפות סייבר הולכות ומתגברות.
דורון דוידסון הוא מנכ״ל CyberProof ישראל
