אלגוריתם במקום טרקטור: המדינה תעודד הרחבת פעילות ההייטק בעוטף עזה
אלגוריתם במקום טרקטור: המדינה תעודד הרחבת פעילות ההייטק בעוטף עזה
רשות ההשקעות במשרד הכלכלה מתכוונת להקצות 9 מיליון שקל להקמת מבנים למיזמי הייטק - בשדרות וביישובים הכפריים במרחק של עד 7 ק"מ מהגדר; מנהל הרשות שלומ אטיאס אמר בשיחה עם "כלכליסט" כי המהלך מבטא ניסיון לייצר אקוסיסטם מסביב לפעילות של אמדוקס בשדרות וזו של מכללת ספיר בשער הנגב
רשות ההשקעות שבמשרד הכלכלה והתעשייה מתכוונת להקצות 9 מיליון שקל להקמת מבנים שישמשו להאצת מיזמי הייטק בתחילת דרכם, והם יוקמו בשדרות וביישובים הכפריים שנמצאים במרחק של עד 7 קילומטר מגדר הגבול עם רצועת עזה, כך נודע ל"כלכליסט".
הרשות תפרסם בימים הקרובים פניה ליזמים לקראת פתיחת הליך תחרותי שבמסגרתו יוקצה התקציב שנקבע, להקמת מבני ההייטק בעוטף עזה. תקרת ההשקעה שתזכה יזמים בסיוע מהמדינה היא עד 4 מיליון שקל. הסיוע של המדינה צפוי להיות עד 20% מסך ההשקעה, ובכפוף לאישור של מינהלת רשות ההשקעות. הגשת ההצעות בנושא תתאפשר עד סוף חודש מרץ הקרוב.
תוכנית רשות ההשקעות שבראשות שלומי אטיאס מתייחסת להקמה של מבנים חדשים או להרחבה ושיפוץ של מבנים קיימים באופן שיהוו תשתית בסיסית לפעילות של יזמים בענף ההייטק. התוכנית נתמכת בידי שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, שמסרה מצדה כי "מדובר בצעד בעל ערך חברתי, ביטחוני וכלכלי המתחבר עם יעדי הממשלה".
מנהל רשות ההשקעות אטיאס אמר בשיחה עם "כלכליסט" כי המהלך מבטא ניסיון לייצר אקוסיסטם מסביב לפעילות של אמדוקס בשדרות וזו של מכללת ספיר בשער הנגב: "הגיע הזמן לייצר אקוסיסטם של חדשנות גם מחוץ לתל אביב וקידום התחום ביישובי עוטף עזה הוא חלק מהיעד הלאומי שלנו, לצמצם פערים בין מרכז הארץ לבין הפריפריה תוך המשך ביסוס הצמיחה במשק".
באוקטובר 2020 הממשלה אישרה חבילת סיוע בהיקף של יותר ממיליארד שקל לרשויות המקומיות שבעוטף עזה וזאת בשל סבבי הלחימה התכופים עם ארגוני הטרור ברצועה. חבילת הסיוע כוללת גם הקמה של מרכזי חוסן חדשים, קידום מוכנות היישובים למתקפות טרור, הנחות בארנונה למגורים, זיכוי מס לתושבי הסביבה ועוד.
עם זאת, היעדר תקציב מדינה הקשה על ביצוע של חלקים גדולים מהתוכנית. בדיון שהתקיים במאי האחרון בכנסת בהשתתפות של ראשי רשויות מקומיות מעוטף עזה הם הביעו את מורת רוחם מזרם חלש של תקציבים שהממשלה התחייבה להעביר להם. באותה העת העיכובים הוסברו בעיקר בהיעדר תקציב המשכי למדינה.
