עלות שכר בכירי פאגאיה בשנת 2022: כמעט 200 מיליון דולר
עלות שכר בכירי פאגאיה בשנת 2022: כמעט 200 מיליון דולר
חברת הפינטק העניקה למנהלים ולדירקטורים שלה אופציות בשנת 2021, שבה השלימה מיזוג עם ספאק לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, כך שהן נרשמו בספרים בערך גבוה. מאז קרס שווי החברה בכ־90%. פאגאיה: "ההוצאה לא משקפת את ערך התגמול הנוכחי"
חברת הפינטק הישראלית פאגאיה מחקה 92% משווייה מאז החלה להיסחר בבורסת נאסד"ק האמריקאית ביוני 2022, אולם אותה שנה הייתה שנה חלומית עבור המייסדים שלה, לפחות על הנייר, ואילו פאגאיה הייתה מצליחה לשמור על שווי של מיליארדי דולרים. עלות השכר המצרפית של שלושת המייסדים — המנכ"ל גל קרובינר, סמנכ"ל הטכנולוגיות אביטל פרדו וסמנכ"ל ההכנסות יהב יולזרי — הגיעה בשנת זו לסכום אסטרונומי של 161 מיליון דולר. עלות השכר של כלל הדירקטורים ומנהלי החברה הגיעה ל־196.8 מיליון דולר. רוב הסכום, 172.2 מיליון דולר, הוא תגמול הוני (תשלום מבוסס מניות ואופציות).
עם זאת, מדובר בסכומי כסף שברובם המוחלט נמצאים על הנייר משנת 2021 בלבד, ונכון להיום ספק רב אם מנהלי פאגאיה יוכלו להיפגש איתו. התגמול ההוני למנהלי פאגאיה ולדירקטורים שלה ניתן בשנת 2021, על בסיס השווי שלפיו השלימה בסופו של דבר החברה את המיזוג עם הספאק האמריקאי EJF שעמד על 8.5 מיליארד דולר. מחיר המימוש של האופציות, שהבשילו ברובן לאחר השלמת המיזוג, נע בטווח של 0.03־4.28 דולרים. כיום, מחיר המניה של פאגאיה עומד על 0.89 דולר, ושווי השוק שלה עומד על 627 מיליון דולר בלבד. כלומר, האופציות ברובן נמצאות מחוץ לכסף, ובפאגאיה מבהירים שהאופציות גם לא מומשו. כלומר, מנהלי החברה והדירקטורים שלה לא נפגשו עם הכסף.
שלושת המייסדים קיבלו ב־2022 שכר ומענקים במזומן בהיקף כולל של 8.4 מיליון דולר. עלות התגמול ההוני שלהם עמדה על עשרות מיליוני דולרים עבור כל אחד מהם: זו של קרובינר עמדה על 43.7 מיליון דולר, בדומה ליולזרי, וזו של פרדו הייתה גבוהה יותר ועמדה על 65.5 מיליון דולר.
המנהלים והדירקטורים אמנם לא נפגשו עם הכסף הגדול, אך אופן הרישום החשבונאי העיק על התוצאות המדווחות והמבוקרות של פאגאיה. ב־2022 ההכנסות של פאגאיה צמחו ב־58% והגיעו ל־749 מיליון דולר, אך ההוצאות הוכפלו מ־480 מיליון דולר ליותר ממיליארד דולר, וההפסד החשבונאי נטו המיוחס לבעלי המניות העמיק מ־91 מיליון דולר ב־2021 ל־302 מיליון דולר ב־2022. ההפסד החשבונאי הושפע בצורה משמעותית מהתגמול ההוני לעובדי החברה, ובראשם המנהלים והדירקטורים, והוא גרע 242 מיליון דולר מהשורה התחתונה.
מפאגאיה נמסר: "כמעט כל האופציות שהוענקו למייסדים ניתנו ב־2021, כששווי החברה עמד על מיליארדי דולרים. בהתאם, האופציות היו עמוק בכסף והשווי החשבונאי במועד ההענקה היה גבוה. כיום שווי החברה נמוך ממיליארד דולר, האופציות נמצאות מחוץ לכסף והערך הכלכלי צנח מהותית, למיליוני דולרים. כלומר, ההוצאה החשבונאית אינה משקפת את הערך הכלכלי כיום".
פאגאיה, שהוקמה ב־2016, פיתחה מערכת אוטומטית לחיתום שמאפשרת לנותני אשראי להגדיל את היקפי ההלוואות ולשפר תהליכים בבדיקת הלקוחות. החברה הגיעה לנאסד"ק ביוני אשתקד באמצעות מיזוג עם הספאק. המיזוג הושלם לפי השווי המקורי שבו נחתם ב־2021, חרף העובדה שבאותה העת השווקים כבר רעדו ועסקאות אחרות נסגרו בשוויים מופחתים, והשוק אף נסגר לספאקים חדשים.
ספאק (SPAC) הוא ראשי תיבות של Special Purpose Acquisition Company. מדובר בחברות שמנפיקות ומגייסות כספים כדי למזג לתוכן חברות פרטיות בתוך פרק זמן מוגדר, לרוב שנתיים. אם הספאק לא מצליח לבצע עסקה בפרק הזמן הזה, הוא מחזיר את הכסף למשקיעים בתוספת ריבית. ספאק אינו המצאה חדשה, אך ב־2020, כשהחל הראלי בשווקים, הוא נהפך לכלי פופולרי במיוחד, בעיקר בקרב חברות טכנולוגיה. ב־2019 הונפקו 59 ספאקים שגייסו 13.6 מיליארד דולר, ב־2020 הונפקו כבר 248 ספאקים שגייסו 83.4 מיליארד דולר, וב־2021 הונפק מספר שיא של 613 ספאקים שגייסו 162.5 מיליארד דולר. אולם מתחילת 2022 המספרים ירדו דרמטית, כשב־2022 הונפקו רק 86 ספאקים שגייסו 13.4 מיליארד דולר ומתחילת 2023 הונפקו 12 ספאקים שגייסו 1.35 מיליארד דולר.
אובדן האטרקטיביות של הספאקים נובע גם מהעובדה שחברות רבות שמוזגו עם ספאקים הנחילו למשקיעיהן בעיקר אכזבות, תוך שהמניות של רבות מהן צוללות בשיעורים של 90%, בדומה למה שהתרחש במניית פאגאיה.
בשבועות הראשונים לאחר הנפקתה צנח שווי השוק של פאגאיה מ־8.5 מיליארד דולר שלפיו הונפקה לפחות מ־2 מיליארד דולר. אולם מעט לאחר מכן זינקה המניה ושוויה של פאגאיה הגיע בתחילת אוגוסט 2022 ליותר מ־20 מיליארד דולר שהכתיר אותה לכמה רגעים כחברה הישראלית הגדולה ביותר מבחינת שווי שוק. זאת, לאחר שספקולנטים זיהו הזדמנות להשפיע על שווי המניה לאור מספרן המועט של מניות פאגאיה שהיו זמינות למסחר לאחר ש־97% מבעלי המניות בספאק משכו את כספם בחזרה ולא השקיעו בה ובזמן שרוב המניות שהוחזקו על ידי בעלי המניות הקיימים נותרו נעולות. אולם בתוך שבועות ספורים, ובהשפעת שחרור הנעילה על מכירת מניותיה, צנח השווי בחזרה לפחות מ־2 מיליארד דולר ומאז המשיך לצלול עד לשווי הנוכחי שלה.
לפאגאיה יש חברה־בת שפועלת בתחום האשראי הצרכני באמצעות ניהול קרנות P2P. כלומר, קרנות שמגייסות כספים ממשקיעים על מנת להעמיד הלוואות לאנשים פרטיים אחרים. הקרנות האלו פועלות בארה"ב.
כפי שנחשף ב"כלכליסט", הקרן הגדולה ביותר, קרן אופורטיוניטי, שמנהלת כ־4.7 מיליארד שקל והיא קרן האשראי הצרכני הגדולה בישראל, הודיעה החודש למשקיעים שלה כי לא תאפשר לבצע פדיונות בצורה מלאה ומיידית עד סוף השנה, אלא תבצע את השבת הכספים בתשלומים רבעוניים. זאת על רקע בקשות לפדיונות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, שהם במידה רבה תוצאה של הליך עליית הריבית בארה"ב ובעולם שפוגע באטרקטיביות של תחום האשראי הצרכני. המהלך לא מצא חן בעיניי חלק מהמשקיעים, והם שלחו מכתב להנהלת הקרן, באמצעות עורכי הדין גיא גיסין ורונן וינוגרד, שבו דרשו לאפשר לבצע פדיונות בצורה מלאה ומיידית, לקבל מידע על היקפי בקשות הפדיונות ועל המזומן בקרנות. המשקיעים איימו בכך שאם הבקשה לא תיענה הם יגישו תביעה לבית המשפט.
