בישראל יש יותר מ-5,000 סטארטאפים – מתי הזמן הנכון עבורם להתייחס לנושא ה-IP?
בישראל יש יותר מ-5,000 סטארטאפים – מתי הזמן הנכון עבורם להתייחס לנושא ה-IP?
אם יש לכם סטארטאפ, לא משנה באיזה שלב אתם - ועדיין לא פניתם לטפל בנושא הקניין הרוחני, אתם מאחרים את הרכבת. מתי צריך להתחיל להתייחס לתחום ה-IP? וכיצד עושים זאת באופן יעיל? כל התשובות בפרק החדש של פודקאסט 'קניין רוחני' של כלכליסט וקבוצת ארליך
מאיר פנסטר, מנהל פעילות המכשור הרפואי בקבוצת ארליך
על מנת שהסטראטאפ יצליח בעולם ההייטק התחרותי של יום, היזמים חייבים להכיר בחשיבות של הקניין הרוחני, אשר נועד להגן על הידע והפיתוחים של החברה. על מנת לענות על השאלות הבוערות בנושא, הפודקאסט מארח את מאיר פנסטר, מנהל תחום המכשור הרפואי בקבוצת ארליך.
לדברי פנסטר, הזמן הנכון לטפל בנושא הקניין הרוחני של סטארטאפ הוא אתמול. עבור חברת סטארטאפ צעירה, הנכסים היחידים הם נכסים לא מוחשיים, שהם הידע הנמצא בחברה. קניין רוחני הוא הדיסציפלינה של אופן ההגנה על נכסים אלו. לדבריו, אם החברה עושה זאת לא נכון, גורמים אחרים יכולים להעתיק ולגנוב את אותם נכסים, ללא חשש ומבלי להיענש.
פרסום וקוץ בו – היתרונות והחסרונות של סטארטאפ מתחיל
אחד היתרונות של סטארטאפ, אשר מפחית את הסיכון לגניבה של הידע, הוא העובדה כי אף אחד לא מכיר אותו. עם זאת, ברגע שהסטארטאפ פרסם את הבשורה שלו, השוק כבר מכיר אותו.
יתרון נוסף של סטארטאפים הוא סודות מקצועיים שנמצאים רק בחברה, זאת בתנאי שלא הוציאו אותם מתחומיה. עוד יתרון הוא הנטייה של גופים אחרים לחשוב שלא כדאי לגנוב את הרעיון- אך אם הפרסום הוא חיובי, הדעה עשויה להשתנות.
לכן, בשורה התחתונה, מה שנשאר הוא פטנטים וקניין רוחני, מה שאמור להפחיד את מי שמתכוון לגנוב ולהכריח אותו לשלם תמלוגים, כך שתכנית הפעולה שלו מתעכבת בזמן שהסטארטאפ עצמו מתקדם.
לדברי פנסטר, האלמנט החשוב ביותר של קניין רוחני אצל סטארטאפים הוא היכולת להציג למשקיע הגנה על הפטנט, כדי להגן על ההשקעה שלו.
רישום פטנט בתור דרך להגיע להשקעה הבאה
פנסטר אומר כי לעתים, הוא רואה בתפקיד של קבוצת ארליך בתור הסיוע לחברות סטארטאפ להגיע להשקעה הבא. בתחום המכשור הרפואי, אחת השאלות הגדולות היא מה יגן על המשקיע מפני הסיכונים, והתשובה במקרים רבים היא קניין רוחני במובן הפוזיטיבי של אחזקת פטנט ובמובן השלילי בכך שהחברה לא 'דורכת' על קניין רוחני אחר.
איך מגלים את הקניין הרוחני בחברה שנמצאת בשלבים ראשוניים?
התשובה לכך מסובכת, אומר פנסטר, משום שסטארטאפ מתחיל יכול לשנות את הכיוון שלו תוך זמן קצר. התהליך שעורך הפטנטים מיישם הוא לעזור לחברה להבין האם קניין רוחני יכול בכלל לעזור ומה הסיכון של קניין רוחני, ולשאול 'כמה קצת צריך לדעת בשביל לבקש הגנה'?, מתוך הבנה כי הגשה מוקדמת מידי כוללת סיכונים לכשעצמה. עורך פטנטים יכול להגיד ללקוח כי ההמצאה שלו דורשת מספר הגשות, במספר שלבים שונים. כך ניתן למשל לכתוב פטנט על חלק מהפתרון בלבד, ולהשאיר חלק לשלבים בהם ייחשף עוד מידע שעדיין לא נחשף.
בהתאם, כאשר המשקיעים שואלים 'מהי אסטרטגיית ה-IP שלכם', התשובה לא תמיד צריכה להיות 'יש לנו פטנט והכל בסדר', על אף שלפעמים זו תשובה מספיקה, אלא 'זיהינו 4-5 מרכיבים, הגשנו פטנטים על כך אחד או על חלק מהם, אולי נקבל פטנט על חלק מהם, ומספיק לקבל 1-2 כדי לחסום את המתחרים'.
לסיום, פנסטר מספר כי יש חברות שהן פלטפורמה שהיא עצמה קניין רוחני, כאשר התפקיד של החברה הוא לוודא עמידה בסטנדרטים של המשתתפים בפלטפורמה, כמו חנות האפליקציות של אפל, למשל. יש חברות שהשיווק שלהן הוא המרכז והקניין הרוחני נמצא בסימני מסחר ובמימוש תהליכי השיווק. לכן, כדאי לזהות מאיפה קניין רוחני שנותן ערך, יתרון תחרותי, אפשרות לקחת חלק מהערך הקיים לעצמם.
