סופטבנק בנתה על פיצה שתשנה את העולם - ומחקה 375 מיליון דולר
סופטבנק בנתה על פיצה שתשנה את העולם - ומחקה 375 מיליון דולר
חברת Zume שהפעילה צי משאיות פיצה אוטומטיות גייסה את רוב ההשקעה מקרן ויז'ן של סופטבנק לפי שווי מוערך של 2.2 מיליארד דולר. החברה סבלה משורה של קשיים טכנולוגיים, כולל חיישנים שלא הצליחו להתריע על פיצה קרה
עוד יום, ועוד סטארט-אפ במימון כבד של סופטבנק קורס. השבוע דווח על סגירת Zume, חברת משאיות הפיצה האוטומטיות שבסיסה בקליפורניה, שהוערכה בשלבים מאוחרים לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר. לפי דיווח של סוכנות בלומברג, Zume שכרה את שירותיה של שרווד פרטנרס, חברה המתמחה בארגון מחדש, כדי למכור את נכסיה.
Zume נוסדה ב־2015 על ידי ג'וליה קולינס ואלכס גרדנן שגם שימש מנכ"ל החברה עד ימיה האחרונים. החברה שמה לה למטרה להפוך את תהליך ייצור הפיצה לאוטומטי ונייד, ואף ניסתה לשמש מודל ריכוזי של הכנת מזון למסעדות וגם לספק את המשלוח עבורן. ב־2018 היא זכתה להשקעה של 375 מיליון דולר מקרן ויז'ן של סופטבנק, לפי שווי מוערך של 2.2 מיליארד דולר. הגיוס התרחש לאחר שיו"ר ומנכ"ל ענקית ההשקעה היפנית מאסיושי סון (Masa) התרשם מטעמה של הפיצה שייצרה החברה במשאית. לפי בלומברג ביזנסוויק, אחרי הפגישה סיפר גרדנן כי "מאסה אומר שאני הולך לשנות את העולם". סך הכל החברה גייסה כ־425 מיליון דולר לאורך השנים.
ההבטחה הגדולה לשנות את העולם לא התממשה. החברה סבלה משורה של קשיים טכנולוגיים, כמו פיתוח לא מוצלח של חיישנים שיאותתו מתי הפיצה מתקררת ואינה ראויה למסירה, פיתוח תחנות טעינה למשאיות הפיצה והכשל המהותי ביותר שלה — הגבינה בתהליך ההכנה נשפכה במשאית כשזו ביצעה פניות וסיבובים או עלתה במקרה על מהמורות בכביש.
בשלב מסוים הרחיבה Zume את המודל העסקי שלה, כך שב־2018 רשמה את השם המסחרי "Gigaranch", שהיה אמור להיות מתקן לייצור בשרים וגבינות מחלבונים מהצומח. בשנת 2019 היא כבר הכריזה על שינוי אסטרטגי שלם: לשמש יצרנית של אריזות בר קיימא ולהחליף את אריזות הפלסטיק הקיימות "בקנה מידה עולמי" לכאלו העשויות מחומרים ניתנים למחזור. "מאמצינו יוכלו לסלק עד שני מיליון טונות של פסולת חקלאית ולהחליף 20 מיליארד חתיכות פלסטיק חד־פעמי", אמר גרדנן ב־2021. באותה העת הסביר כי עסקי הפיצה היו רק צוהר לכוונות האמיתיות והגרנדיוזיות שלו.
"Zume תמיד הייתה חברה שמחפשת לאתחל את מערכת אספקת המזון והייצור והאריזה העולמית. אנו רואים בקיימות ובהזדמנות להאכיל את העולם כולו באופן בר קיימא כמשימת הליבה שלנו. פיצה זומה הייתה שדה הניסויים שלנו, והיא ממשיכה להיות חלק חשוב מאוד מהעסק שלנו". לפי דיווחים החברה ניהלה מגעים עם ממשלת סעודיה בנושא חוזים עתידיים.
זמן קצר אחרי השינוי — בינואר 2020 — יצאה החברה במהלך של פיטורים מסיביים: סך הכל 360 עובדים לרבות כל אלו ממחלקת הרובוטיקה Zume Frowarad שהייתה אחראית על ייצור הפיצה, מה שהיה לכאורה עסקי הליבה של החברה בראשיתה. זמן לא רב אחר כך יצאה לסבב פיטורים שני, הפעם לכאורה בתגובה למשבר המתהווה מהתפרצות מגפת הקורונה. סך הכל בשני הסבבים פיטרה החברה כ־500 עובדים שהותירו אותה עם שלד קטן של כ־100 עובדים. "ראינו את שרשרת האספקה שלנו מושפעת והלקוחות שלנו מעכבים או מבטלים איתנו עסקים שהיו מייצרים הכנסות", אמר גרדנן באימייל בשעתו, "לאחרונה היו לנו לא פחות משלושה משקיעים פוטנציאליים שחזרו בהם מהשקעות עם Zume עקב ההשפעה של הקורונה על העסקים שלהם".
סגירת הסטארט־אפ היא עוד סיפור בספר ההשקעות יוצאות הדופן של סופטבנק, ועוד שורה ברשימת הסטארט־אפים שאולי מעולם לא היו צריכים להתיימר לשנות את העולם. עסקי ייצור פיצה במשאיות שהן גם כלי המשלוח הם אולי רעיון לא רע, אבל ספק אם כזה שיכול לייצר תשואה על השקעה של מאות מיליוני דולרים.
באותה הרוח, סופטבנק וגישתו של מאסה לממן בכבדות ומתוך גחמה סטארט־אפים, ייצרה עיוות גדול בשוק הטכנולוגיה באותן שנים. עיוות שעד היום הציבור הרחב סובל ממנו. אמנם ההשקעה ב־Zume איננה מסיבית כמו ההשקעה בחברת חללי העבודה WeWork, שבשיאה הוערכה ב־47 מיליארד דולר, ובימים אלו נסחרת לפי שווי של 400 מיליון דולר, אך ההשקעה הזו מצטרפת לעוד שורה ארוכה של חברות שנדחפו על ידי סופטבנק להירשם כחברות ציבוריות, פעמים רבות בשוויים מנופחים, ושכמעט כל פעם שהציבור נפגש עמן, הוא הפסיד.
בחישוב כולל רשומות למסחר 45 חברות שבהן השקיעה סופטבנק. עם זאת, רק שתיים ממניות החברות שסופטבנק מחזיקה בהן רשמו עלייה מאז הנפקתן. כל יתר המניות צנחו בשיעור ממוצע של 63% בתקופה של עד ארבע שנים מיום הנפקתן, תוך שהן מוחקות מיליארדי דולרים. 15 חברות מחקו יותר מ־80% משוויין, מתוכן שש מחקו מעל 95%. אחת — חברת הביוטק האמריקאית Zymergen — שהונפקה באפריל 2021 לפי שווי של 3 מיליארד דולר, נמכרה שנה מאוחר יותר ונמחקה מהמסחר בעסקה ששיקפה לה שווי של 300 מיליון דולר.
