דוח טכנולוגי כמו פונזי מ"הפי דייז": המטאוורס מיצה את עצמו
דוח טכנולוגי
כמו פונזי מ"הפי דייז": המטאוורס מיצה את עצמו
נכון, בדרך כלל תופעות "קופצות את הכריש" זמן מה לאחר שהן מתחילות, אבל במקרה של הייקום הווירטואלי מבית מטא, זה קורה עוד לפני שהמיזם השאפתני יצא לדרך. כולם מדברים עליו עכשיו, אבל רוב הסיכויים שבקרוב יימאס לנו ונעבור לדבר הבא
ב-1977, בפרק השלישי של העונה החמישית בסדרה המיתולוגית "ימים מאושרים" (ששודרה בישראל עשור מאוחר יותר, כמובן), הפונז, כנראה היהודי הקוּל בהיסטוריה - כן, יותר משפינוזה - יוצא לסקי מים כשהוא לבוש במעיל העור המזוהה שלו. ברגע השיא של הסצנה, הפונז קופץ מעל כריש. הרגע הזה נחשב, שנים מאוחר יותר, לנקודת המפנה בסדרה, ממנה הכל התחיל להתדרדר.
הביטוי "לקפוץ את הכריש" (Jump the Shark), הפך מאז לביטוי גנרי שתחילה התייחס לנקודה שבה סדרה מעולה איבדה את זה (משחקי הכס עשתה את זה בעונה 8, סיינפלד בפרק הסיום), וכיום, באופן נרחב יותר, לתופעות ואנשים. במאי שעבר, למשל, עיתונאי CNBC קרל קווינטנילה טען שאלון מאסק קפץ מעל הכריש על רקע העיסוק המוגזם שלו במטבעות קריפטו. ואולם, בימים אלה אנחנו עדים לאבולוציה מפתיעה בתופעת קפיצת הכריש: משהו שמעולם לא היה לו את זה ולמעשה אפילו עוד לא יצא לדרך מאבד את זה והופך למוקצה ומעיק. אני מתייחס, כמובן, למטאוורס.
לפי החזון המגובש והנגיש ביותר שהציג לפני כמה שבועות מייסד ומנכ"ל מטא (לשעבר פייסבוק) מארק צוקרברג, המטאוורס יהיה המקום שבו נעשה הכל – נעבוד, ניפגש עם בני משפחה וחברים, נצרוך בידור, תרבות ואמנות, נעשה ספורט ונצא לנופש. אלה יהיו החיים שלנו והיו לו גם הדמיות מאוד משכנעות לאיך זה יראה.
היו דיבורים על מטאוורס עוד קודם לכן, אבל המצגת של צוקרברג פרצה את הסכר והחדירה את הנושא לעומק המיינסטרים. מאז לא עובר יום בלי ששומעים על נפלאות המטאוורס, על איך הוא ישנה את עולמנו לטובה ואיך כבר עכשיו הוא משנה את חיינו. באנבידיה אומרים שהוא יחולל מהפכת חינוך ותעסוקה ויחסוך לחברות מיליארדי דולרים. מדי יום אנחנו מתבשרים על חברות שנכנסות לתחום - מגוגל, דרך אינטל ואפילו חב"ד. יש כבר דיווחים תופעות כמו שימוש בקריפטו לרכישה נדל"ן מטאוורס יקר ערך (קצת הזוי, בהתחשב בכך שבניגוד לנדל"ן פיזי, נדל"ן במטאוורס הוא משאב בלתי מוגבל), וכמובן, הטרדות מיניות.
במקביל, ספקולציות שונות על כניסה אפשרית של אפל לתחום, אף שהחברה לא הודיעה רשמית על שום תוכניות בנושא, כבר מתדלקות אופטימיות והתרגשות של משקיעים שסייעו להפוך את החברה, לזמן קצר, לראשונה שעברה שווי שוק של 3 טריליון דולר. כי ידוע שכל מה שאפל נוגעת בו הופך לזהב יהלומים.
וכך, מדי יום, מדי שעה, מופיעים דיווחים וניתוחים על המטאוורס, על ההבטחות הכלכליות שגלומות בו, על כך שהוא הדבר החם ביותר ב-2022, על איך זה יהיה לצפות במשחק NBA במטאוורס, על איך הוא ישפר את גורלן של אינטל וסמסונג, על איך מטא כבר מתנהגת כמו מנוולת גם בתחום חדש זה ועל החיבור הבלתי נמנע עם תופעות סרק אחרות, כמו NFT. אגב, כל הידיעות בפסקה הזו הן מהיממה וקצת האחרונה. ממש לא קשה למצוא שיט על המטאוורס ברשת.
וכל זה על פלטפורמה ויכולות שלא יגיעו לבשלות רחבה בשנה הקרובה - ואני עוד שמרני בהערכה הזו. נכון להיום, היישום הבולט ביותר של המטאוורס שמציעה מטא הוא חלל ישיבות וירטואלי שמאפשר למשתמשים יכולות מדהימות כמו התאמה אישית של האוואטרים המקריפים שלהם. קסדות ה-VR שדרושות על מנת להיכנס ליקום הלא מאוד מופלא הזה עדיין מסורבלות, לא נוחות, מוגבלות ויקרות יחסית.
כולם מחכים עכשיו שאפל תיכנס לתחום עם מוצר חומרה משלה, שכמו האייפון, האייפד והאפל ווטש יראה לכולם איך עושים את זה נכון, אבל החשיפה הגדולה שתכננה החברה בתחום למאוחר יותר בשנה זו נדחתה בינתיים, לפי דיווח של בלומברג, לפחות עד 2023. קשיי הפיתוח בתחומי ה-VR, AR ו-MR (מציאות מעורבת, מעין שילוב של VR ו-AR), שאפיינו חברות כמו גוגל, מיקרוסופט ומג'יק ליפ לא פסחו גם על אפל. לפי בלומברג, המכשיר של אפל סובל בינתיים מבעיות דומות שהעיבו על פיתוחים דומים בתחום, לרבות התחממות יתר ובעיות במצלמות ובתוכנה.
ככל הנראה, אפל מפתחת את קסדת ה-MR שלה מאז 2015, וכבר ויתרה בעבר על תאריך היעד המקורי, שנקבע ל-2021. אם הדיווח של בלומברג מדויק, משמעות הדבר היא 8 שנים בין תחילת העבודה על המוצר להשקה שלו. לשם השוואה, על האייפון עבדה אפל שלוש שנים לפני השקתו ב-2007. כבר עכשיו פיתוח קסדת ה-MR של אפל ארוך ביותר מפי 2 מהאייפון - והעבודה טרם הושלמה. גוגל, מצדה, עוסקת בתחום לפחות מאז 2013, מיקרוסופט מאז 2016 וחטיבת אוקולוס של מטא הוקמה (כחברה עצמאית) ב-2012 - ואף אחת מהן לא הצליחה לנפק יותר ממוצר שהוא במקרה הטוב הצלחה נשיתית (ובשאר המקרים כישלון מביך). בקיצור, קל להבין שהדרך למטאוורס ארוכה וקשה יותר מכפי שהדיווחים העדכניים אולי ייגרמו לנו להאמין. וזה רק צד החומרה של החזון העתידי הזה. השאלות לגבי הפלטפורמה, התוכנה, התשתיות והתוכן שדרושים על מנת לתמוך בו מורכבות לא פחות וכמעט אף אחד עוד לא התחיל להתמודד אתן ברצינות.
המטאוורס רחוק עד כדי כך שהוודאות שלו מוטלת בספק גדול - ועדיין, אי אפשר להימלט ממנו. עבור מי שיצא לו להסתובב ברשת בעשור הראשון של המאה הנוכחית כל ההתעסקות הזאת נשמעת מוכרת, קצת כמו ההתעסקות האובססיבית בסקנד לייף - הפלטפורמה הוותיקה שניסתה לעשות מטאוורס כשאף אחד לא טרח עדיין להמציא את המילה מטאוורס ולפני שבע שנים הציגה חזון דומה מאוד לזה שמציג עכשיו צוקרברג. גם אז זה נגמר בכלום.
הבאזז סביב המטאוורס מזכיר גם את ההבטחות המפוצצות בתחום הרכב האוטונומי, שהתבררו בסופו של יום כמקדימות את זמנן במקרה הטוב או כבלתי מציאותיות במקרה הרע (אם כי אני עדיין אופטימי שליבת החזון הזה תהפוך למציאות עד לסוף העשור הנוכחי או בתחילת הבא). המטאוורס הוא פשוט השחקן החדש בתחום, הדבר החם המופרך והנוכחי שכולם מדברים עליו עד שיימאס להם והם יעברו לדבר הבא.
ואולם, הדיבור סביב המטווארס כל כך מרובה, הציפיות כל כך גדולות, הספקולציות כל כך מנותקות והעיסוק כל כך מטריף, שאפשר לקבוע בוודאות שהמטאוורס, כאמור, כבר קפץ את הכריש. החזון איבד את זה, אף שמעולם לא היה לו את זה. הוא הפך למיותר וטרחני עוד לפני שיצא לדרך. המטאוורס רחוק מאיתנו כחצי עשור פלוס/מינוס, אבל כבר עכשיו אין לאף אחד כוח אליו. אין כוח לספוקלציות הנדל"ן של מיליארדי ביטקוין, אין כוח לשמוע על עוד חברה שפותחת שם נוכחות, אין כוח להבטחות על עתיד חדש, אין כוח לכל העסק הזה. מיצינו, נגמר, נקסט. עזבו אותנו בשקט ותנו לראות מישהו בטיקטוק מקלף ביצה לא מבושלת.
(הכיף האמיתי: קילוף ביצה לא מבושלת)
