דוח טכנולוגי האדם שבטנק ינצח? לא בלי מימון קריפטו ומיליון שיתופים לתמונה שלו
דוח טכנולוגי
האדם שבטנק ינצח? לא בלי מימון קריפטו ומיליון שיתופים לתמונה שלו
היכולת לגייס סכומי עתק במטבעות דיגיטאליים ולייצר נרטיב אמין ברשתות החברתיות תוך כדי לחימה תהיה זו שתקבע בסופו של יום את גורל הפלישה של רוסיה לאוקראינה. גם לפעילות "פלוגות הסייבר" של שתי המדינות תהיה השפעה מכרעת על תוצאות הקרב במרחב הפיזי
מלחמות הן דבר יקר. ובזמן מלחמה, גיוס כספים להמשך המאמץ הוא קריטי. לאורך המילניומים גיבשו מדינות פתרונות שונים על מנת לעבות את קופת המלחמה שלהם. בישראל, לדוגמה, זכורים מלוות החובה שהוטלו על אזרחים אחרי מלחמת יום כיפור ובמהלך מלחמת לבנון הראשונה. הפלישה הרוסית לאוקראינה מספקת דרכי גיוס הון חדשות באדיבות החשיבה היצירתית של ממשלת אוקראינה שעושה שימוש פורץ דרך במטבעות קריפטו.
בסוף השבוע, יצאה הממשלה בקריאה לאזרחי העולם להביע סולידריות עם העם האוקראיני באמצעות העברת תרומות במטבעות קריפטו, דוגמת ביטקון ואת'ריום. לפי דיווח של חברת המחקר Elliptic, הקריאה נשאה פירות בדמות 15 מיליון דולר במטבעות קריפטו שהועברו לארנקים של ממשלת אוקראינה. אף שניתן להעביר תרומות גם באמצעות חשבונות בנק, התרומה בקריפטו יכולה להיות מהירה יותר, להוריד מתווכים שעלולים לעכב או למנוע את השלמת העברה ולעודד תרומות מאנשים שפחות נכונים להעביר כספים בדרך מסורתית.
אוקראינה יכולה לעשות את זה הודות לאוריינות הטכנולוגית הגבוהה של אזרחיה והעובדה שהשימוש בקריפטו כבר נפוץ במדינה. לפי מדד אימוץ הקריפטו העולמי של Chainalysis, אוקריאנה מדורגת רביעית (אחרי ויטנאם, הודו ופקיסטן) בשימוש במטבעות קריפטו, כשמדי שנה עוברים במדינה 8 מיליארד דולר בקריפטו.
ואולם, מינוף קריפטו יכול לשמש את שני הצדדים. רוסיה יכולה להשתמש בו על מנת לעמעמם את עוצמת הסנקציות הכלכליות שהוטלו עליה. לפי דיווח של הניו יורק טיימס, חברות רוסיות נכונות לבצע עסקאות עם כל גורם בעולם שיהיה מוכן לכך ונערכות לשימוש בקריפטו כדי לעקוף מגנונים בינלאומיים שיכולים לחסום אותן. "לרוסיה היה הרבה זמן לחשוב על הסנקציות האלה", אמר עו"ד מייקל פארקר, ראש המחלקה למלחמה בהלבנת כספים במשרד עו"ד Ferrari & Associates. "יהיה נאיבי לחשוב שהם לא התכוננו לתרחיש שכזה".
בין הטכניקות שרוסיה יכולה להשתמש בהן על מנת לעקוף את הסנקציות נכללו הגרסה הדיגיטלית של הרובל שיצר הבנק המרכזי במדינה ושכעת היא מקווה לסחור בו עם מדינות אחרות מבלי שתצטרך להמיר אותו לדולרים קודם לכן; שימוש בכופרות כדי לגנוב מטבעות קריפטו מגורמים אחרים; וכלים שנועדו להסוות מקור של עסקאות שמתועדות בבלוקצ'יין.
עוד מוקדם להעריך הצלחה אפשרית של שיטות אלה ואחרות, וכן את ההשפעה ארוכת הטווח שתהיה לקמפיין גיוס תרומות הקריפטו של אוקראינה. אבל מטבעות קריפטו, אפשר להגיד בביטחה, הופכים לכלי נשק מרכזי במלחמה הזאת - ואם המהלכים הנוכחיים יזכו להצלחה הם יהיו חלק מרכזי באסטרטגיית המלחמה מעתה והלאה.
להכתיב את הנרטיב
לנרטיב שמתעצב סביב המלחמה בשטח יש תפקיד מכריע כמעט כמו הקרבות הפיזיים עצמם. ערב הפלישה ניסו רוסיה ופוטין לעצב נרטיב שלפיו אוקראינה אינה מדינה אמיתית ולכן תקרוס במהירות עם כניסת הטנק הראשון לשטחה. נרטיב זה קנה מעט אחיזה במערב, אך נראה שלא הגיע לאזרחי וצבא אוקראינה שדווקא גילו עמידה נחושה אל מול התוקפנות הרוסית. עכשיו מתחרים שני נרטיבים עיקריים זה בזה: הרוסי, שטוען שהכל הולך לפי התוכנית ושיש עד כה רק הרוג אחד מקרב כוחותיו, והאוקראיני, שמבקש להציג התנגדות אמיצה ומוצלחת של מדינה שנלחמת על חיה נגד אויב גדול ומצויד בהרבה ממנה, מעטים מול רבים. אף שהנרטיב הרוסי שקרי במובהק, אי אפשר עדיין לקבוע עד כמה הנרטיב האוקראיני מדויק.
מי שמבינות, לשם שינוי, עד כמה הנרטיב חשוב ואיזה כוח יש להן להשפיע עליו הן הפלטפורמות החברתיות הגדולות, שהפעם, להבדיל ממקרים שונים בעבר, נוקטות בכמה צעדים משמעותיים להגבלת היכולת של גורמים בעלי עוצמה להפיץ נרטיבים שקריים. מטא (לשעבר פייסבוק) הודיעה שתאסור על גופי תקשורת שבשליטת רוסיה מלרכוש פרסומות בפלטפורמות שלה. "אנחנו אוסרים על כלי התקשורת האלו להציג פרסומות או להוון את הפעילות שלהם בפלטפורמות שלנו בכל מקום בעולם", הכריז ביום שישי ראש מדיניות האבטחה של מטא, נתנאל גלייכר. "אנחנו גם ממשיכים לתייק פוסטים של מדיה שבשליטת רוסיה".
צעד זה יגביל את היכולת של משטר פוטין לנתב סכומי כסף אדירים על מנת להפיץ את הנרטיב שלו לקהל רחב יותר. הוא עדיין יכול לעשות זאת באמצעות פרסומים וקידומים אורגניים, והוא גם די מיומן בכך, אבל מדובר בנתיב קשה יותר להתקדמות שמצריך שיתוף פעולה אקטיבי מצד משתמשי הפלטפורמה.
טוויטר הלכה צעד רחוק יותר והשהתה לחלוטין את הצגת הפרסומות באוקראינה וברוסיה, "כדי לוודא שמידע שחיוני לבטיחון הציבור מובלט ושהפרסומות לא מסיחות את הדעת ממנו". צעד הגיוני, אך היה זה נכון יותר להעניק גישה למערכת הפרסום לגופים שנבחרו בקפידה - למשל, עמותות סיוע לפליטים או גופים שמעבירים ציוד הומניטרי לתוך אוקראינה - וגם להעניק להם קרדיטי פרסום משמעותיים. יוטיוב, מצדה, הודיעה על חסימת יכולות המוניטיזציה של ערוצי מדיה רוסים, כמו ערוץ פרו-פוטין RT, בתגובה לסנקציות שהוטלו על רוסיה.
מהלכים אלה כוללים גם צעדים כמו מתן כלי הגנה למשתמשי פייסבוק באוקראינה, ובהם אפשרות לנעול את הפרופיל או לחסום את רשימת החברים. טוויטר אף השיקה קמפיין תרומות לסיוע לפליטים אוקראינים בקרב עובדי החברה, במסגרתו היא מבצעת מאצ'ינג לתרומות העובדים.
זו התחלה סבירה, שמעידה על כך שהפלטפורמות מודעות לחשיבות הנרטיב ולכוח שיש להן בעיצובו, ובניגוד לעימותים אלימים אחרים לא יושבות מהצד ומחכות לראות מה יקרה. אבל זה לא מספיק. לפי דיווח של פוליטיקו, פוסטים שקריים שמקדמים את הנרטיב הרוסי – נאומים של פוטין ביוטיוב, סרטוני קרבות שעברו עיבוד ועריכה בטיקטוק ועוד – צוברים מיליוני לייקים, תגובות ושיתופים במדיה החברתית.
לכן, שר הדיגיטל של אוקראינה סבור שהרשתות החברתיות צריכות לנקוט בצעדים תקיפים במיוחד, ודורש מיוטיוב לחסום תעמולה רוסית, ממטא לחסום גישה של אזרחים רוסים לפייסבוק ולאינסטגרם, מגוגל לחסום גישה לשירותים שלה, ומאפל לחסום גישה לאפסטור מרוסיה. לתפיסתו, הדבר יעורר את הצעירים האקטיביסטים ברוסיה למחות נגד הפלישה. חלק מהצעדים קיצוניים מדי ולא סבירים בשום קנה מידה, אבל דרישה לעצור תעמולה רוסית היא נכונה ומתבקשת. השאלה היא אם הפלטפורמות ייענו לקריאה.
מלחמה על הבית, מהבית
המלחמה הפיזית מתנהלת בשטח אוקראינה. אבל מלחמת הסייבר בין המדינות מתנהלת במרחב המקוון, מה שהופך אותה למלחמת עולם. רוסיה כבר פועלת במלוא העצמה לשיבוש תשתיות הרשת באוקראינה ואחת מתגובות הנגד של אוקראינה היא לגייס מתנדבי סייבר. "קהילת הסייבר האוקראינית - הגיע הזמן להצטרף להגנת הסייבר על המדינה שלנו", נכתב בפוסט בטלגרם מטעם משרד ההגנה האוקראיני, שביקש ממומחי סייבר לשלוח לו קורות חיים והמלצות מקצועיות.
אמנם הקריאה מופנית להאקרים אוקראיינים, אך אלה לא חייבים להיות באוקראינה עצמה. כשמדינה נלחמת על קיומה, אזרחים ואזרחים לשעבר ישובו לעתים בהמוניהם על מנת להצטרף לצבא בשטח. בישראל זה בלט במיוחד במלחמת יום כיפור. קרבות הסייבר פותחים אפיק התנדבות חדש, שלא מצריך הגעה פיזית לשטח הקרבות או ניסיון בלחימה ויכול לקרוץ גם להאקרים שאינם אוקראינים אך מעוניינים להפגין את תמיכתם במדינה.
מוקדם להעריך את ההשפעה שתהיה לקריאה זו. אך אם היא תהדהד באופן דומה לזה של מאמצי גיוס הקריפטו של אוקראינה ייתכן שצבא בינלאומי של האקרים יעמוד לצדה של המדינה במאמצים לשמר את תשתיות הרשת שלה - מאמצים בעלי חשיבות עליונה לתפקוד הכוחות בשטח.
