בנק ישראל: רק 9% מהמשרות בהייטק חשופות לסיכון גבוה לקיצוצים
בנק ישראל: רק 9% מהמשרות בהייטק חשופות לסיכון גבוה לקיצוצים
במחקר של הבנק המרכזי, בו נבחנו השלכות הנפילות בשווקים על מגזר ההייטק בישראל, צוין כי הירידות במגזר אינן דומות למשבר של שנת 2000, אך צפויה ירידה בהכנסות ממיסים בסקטור זה ועלייה בכמות הסטארט-אפים שייסגרו. חדשות טובות עם כוכבית
צניחת השווי של החברות במגזר ההייטק כמו גם ההאטה הכלכלית העולמית אמנם יפגעו במגזר ההייטק המקומי, אך לא בקנה מידה שמזכיר את התפוצצות בועת ההייטק של שנת 2000. כמו כן רק 9% מהמשרות בהייטק מוגדרות לפי המחקר של בנק ישראל ככאלו שבסיכון גבוה להיות מקוצצות בתקופת המשבר. אלו המסקנות המרכזית של חטיבת המחקר של בנק ישראל.
הבנק המרכזי פרסם היום עבודה שבחנה את ההשלכות של הנפילות בשווקים, אותן הובילו מניות הטכנולוגיה, על יציבות מגזר ההייטק הישראלי. הפריחה בהייטק שהתעצמה מאז משבר הקורונה הביאה לגידול בהכנסות המדינה ממיסים, גידול לביקוש עובדים ובעלייה בשכרם. כעת הצמיחה החדה הזו נבלמה בעקבות הנפילות בשווי החברות והחשש מהאטה כלכלית עולמית. היות וההייטק מהווה חלק חשוב מהכלכלה הישראלית בכלל ומהייצוא של ישראל בפרט, עולה גם החשש שפגיעה בענף זה תשפיע באופן מהותי על הצמיחה במשק.
בבנק ישראל מעריכים כי בטווח הקצר תהיה השפעה של הנפילות בשווקים על מגזר ההייטק והיא תתבטא בירידה בהכנסות המדינה ממיסים (בעיקר בהכנסות בגין מימוש רווחי הון), בהאטה אפשרית בגיוסי עובדים, ובעלייה בכמות החברות מהסקטור שייקלעו לקשיי נזילות וייסגרו.
בנוסף, הירידות בשווקים צפויות להקטין את המרות המט"ח על ידי חברות הייטק מקומיות, כשבבנק ישראל מעריכים שהירידה עשויה להסתכם בכ-700 מיליון דולר, שהם 0.16% מהתוצר - זאת, בהשוואה למצב שבו הנאסד"ק היה נשאר ברמות השיא של סוף 2021.
כאמור, על אף ההשלכות השליליות הללו, בבנק ישראל מעריכים שהמשבר לא יגיע בחריפותו לזה שאירע בעת התפוצצות בועת הדוט קום בתחילת המיליניום, שתרמה אז להתדרדרות של המשק למיתון. "מגזר ההייטק הישראלי כיום הוא בוגר ומגוון יותר ממה שהיה אז. רק 9% מהמועסקים בהייטק כיום עובדים בחברות הזנק שנמצאות בסיכון הרב ביותר לפגיעה בפעילותן עקב האטה בגיוסי ההון", מציינים בבנק ישראל.
בבנק ישראל מיפו את העובדים בסקטור ההייטק ומצאו, כאמור, שרק 9% נמצאים בתחום שחשוף לפיטורים משמעותיים מהמשבר - הסטארט-אפים. לעומת זאת, 21% מהעובדים נמצאים בחברות תוכנה בוגרות (קרי, כאלה שמייצרות הכנסות קבועות ואף רווחיות), שם ממפים בבנק ישראל את הסיכון לפיטורים כבינוני. 18% נמצאים במרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות, שם הסיכוי לפיטורים מוגדר נמוך-בינוני ועשוי להתרחש אם המשבר הכלכלי יילך ויעמיק, ואילו 51% נמצאים בחברות תוכנה ללא מרכזי מו"פ או במפעלים טכנולוגיים, שם מעריכים בבנק ישראל כי הסיכוי לפיטורים הוא נמוך. עוד מציינים בבנק ישראל כי בתחום התעשייה הטכנולוגית, הביקוש למוצרים עשוי אף לגדול בשל המחסור העולמי בשבבים והשיבושים בשרשראות האספקה.
מלבד סוגיית התפלגות העובדים, בבנק ישראל מעריכים כי נזקי המשבר על ענף ההייטק יהיו מוגבלים לעומת המשבר של תחילת המילניום היות והמגזר צמח ביציבות בעשור האחרון, ונחלש הקשר בין הפעילות הריאלית לפעילות הפיננסית של המגזר בהשוואה לתקופת משבר הדוט-קום.
עוד הם מעריכים שמכיוון שבשנים האחרונות ההייטק הישראלי מאופיין בביקוש גבוה לעובדים ובמחסור בכח אדם מיומן, סביר כי פגיעה בתעסוקה בחלק מהחברות במגזר תתבטא בעיקר במעבר עובדים לפירמות יציבות יותר ופחות באבטלה ממושכת.
יחד עם זאת, ככל שההאטה הכלכלית בעולם תחריף בשל האינפלציה ועליית הריבית, בבנק ישראל מעריכים כי ההשפעה על מגזר ההייטק תהיה גדולה יותר וכי ישנם שני סיכונים עיקריים. הראשון הוא ירידת ביקושים למוצרי ולשירותי מגזר ההייטק עקב האטה בצמיחה הכלכלית לצד מיצוי הגידול שנרשם בביקושים בעקבות הקורונה, והשני הוא האטה בצמיחת המגזר בשל ירידה מתמשכת בזמינות ההון - זאת, במקרה שהמגמה השלילית במניות הטכנולוגיה תימשך.
