שרת המדע פרקש הכהן: "לקבוע תחומי עדיפות לאומית טכנולוגיים"
שרת המדע פרקש הכהן: "לקבוע תחומי עדיפות לאומית טכנולוגיים"
אחרי שביקשה מתווה ליבוא עובדי הייטק מחו"ל, שרת המדע דורשת מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי להציג לה תוכנית לאומית
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, מבקשת מהמועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי לגבש תחומי עדיפות לאומית לישראל בנושאי המחקר והפיתוח המדעיים והטכנולוגיים לחמש השנים הבאות.
הפנייה, שהגיעה כשבוע לאחר שפרקש הכהן ביקשה מרשות המסים ורשות החדשנות לגבש מתווה להבאת עובדים זרים להייטק, מאותתת על התחרות הפוליטית שמתקיימת על גבו של ההייטק המקומי.
במכתב ששלחה ליו"ר המועצה פרופ' פרץ לביא כתבה פרקש הכהן: ״מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים משמעותיים המחייבים אותנו לנקוט שורת צעדים על מנת להבטיח את היתרון הטכנולוגי של ישראל בתחומי המחקר והחדשנות לשנים הבאות: תשתיות מחקר שאינן עומדות בשורה אחת עם הסטנדרט העולמי, היעדר תעשיית מו"פ משמעותית בענפי התעשייה המסורתית, ידע רב הכלוא באקדמיה ולא מוצא את דרכו לחברות בתעשייה".
עוד כתבה כי "גיבוש תחומי עדיפות לאומית טכנולוגיים ומדעיים הכרחי כדי לוודא, כבר היום, שתחומי המדע, המחקר והטכנולוגיה בישראל יתפתחו לנושאים שיעמדו על סדר היום העולמי גם בעשור הבא, בהתאם למגמות התפתחות גלובליות ויתאימו ליתרונותיה היחסיים של ישראל וצרכיה הלאומיים״.
המכתב נשלח בעקבות פסקה רלבנטית בחוק ההסדרים שנוספה לבקשת השרה. פרקש הכהן דורשת מהמועצה כי ההמלצה תוגש בשיתוף עם ות"ת, רשות החדשנות, משרד האוצר ומשרד הביטחון בתוך 180 יום ותכלול את הנושאים שיעמדו בחזית החדשנות העולמית בעשור הבא, "נושאים שבהם יש לישראל יתרון יחסי ו/או צורך אסטרטגי ונושאים אשר יתרמו תרומה משמעותית לשמירת המובילות המדעית והמחקרית של מדינת ישראל".
קופצים על עגלת ההייטק
אם היה ספק לגבי חשיבותו של ההייטק לכלכלה הישראלית, הרי שתקופת הקורונה הוכיחה בצורה חד־משמעית שללא הענף המשגשג הזה, ישראל היתה שרויה היום במשבר חמור. במקביל, הקמת הממשלה החדשה יצרה הזדמנות לשינויים בחלוקת האחריות, ועם הקמתה עברה רשות החדשנות, גוף סטטוטורי שאינו כפוף למשרד ממשלתי אחד אלא לדירקטוריון, לפעול תחת משרדה של פרקש הכהן. השרה הודיעה שאין לה כוונה לקדם שינויים מהותיים בדרך שבה פועלת הרשות, אלא לשמש כמכפיל כוח עבורה ועבור ההייטק הישראלי.
רשות החדשנות אינה גוף שמתווה אסטרטגיה עתידית, אלא כזה שמגיב לשינויים בשוק, אבל ההבדל הזה הוא לעתים מילולי בלבד. התוכניות של רשות החדשנות הן לרוב רב־שנתיות ולכן מהוות הלכה למעשה מתווה אסטרטגי עבור תחומים מסוימים. כך, למשל, התוכנית בתחום המחשוב הקוואנטי או תוכנית שמתגבשת בימים אלה בתחום הביו־קונברג׳נס (תחום שמשלב בין הנדסה לביולוגיה ורפואה). בחלק מהמקרים, כאשר מדובר בתוכניות מרובות שנים ותקציב, קודם לה דו״ח שמוציא פורום תל״ם – תשתיות לאומיות למחקר. גם תל״ם, שמורכב מאנשי האקדמיה הלאומית למדעים, רשות החדשנות, משרדי הביטחון, המדע והאוצר והות״ת, אינו אמון על תכנון אסטרטגי, אבל יש לו סמכויות תקציביות ולא רק מייעצות.
תל״ם הוקם ביוזמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1997. הפורום הוא ארגון וולונטרי לקידום תוכניות מחקר ופיתוח לשטחים מדעיים, טכנולוגיים ופרויקטים, ותפקידו לתאם בין גופים שונים באמצעות כינון תשתיות לאומיות למו"פ ושיתופי פעולה בין־ארגוניים, בין־משרדיים ובינלאומיים. כך, למשל, הפורום מחליט על הקמת ועדה לנושא מסוים וכשזו מגישה את מסקנותיה, הן עולות לדיון. הסכמה בין המשתתפים משמעותה היא הקצאה תקציבית מתחייבת ממשרד האוצר. לאחרונה, ועדה בראשותה של ד"ר אורנה ברי, המדענית הראשית לשעבר, בדקה את הצורך בהקמת תשתית לבינה מלאכותית והתוכנית התקבלה ותוקצבה.
מעורבות גדולה יותר
לעומת זאת, למועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי אין סמכויות תקציביות או רגולטוריות. זוהי ועדה שתפקידה לייעץ לממשלה במדיניות הלאומית בתחום המחקר והפיתוח, לדווח ולבצע סקרים על המצב המדעי והמחקר בישראל ככלי להשגת מטרות לאומיות. המועצה היא גוף שהיה רדום למדי זה כמה שנים ורק בנובמבר 2020 מונה לו יו״ר חדש. להבדיל מתל״ם, שלא כפוף למשרד ממשלתי מסוים, המועצה כפופה למשרד המדע.
לא מן הנמנע שהמכתב של השרה נועד לסמן גבולות גזרה ולהכריז שמשרד המדע הוא שאחראי על מגזר ההייטק המצליח. השאלה היא מה תהיה התוצאה של שליחת המכתבים הנמרצת של השרה: האם ההייטק יהפוך להיות כלי שרת בידי פוליטיקאים ומשרדים שונים או שאולי באמת הענף שמחזיק את הכלכלה הישראלית ראוי למעורבות גדולה יותר של משרדי ממשלה, שרים, ועדות ופורומים?
