בדיקהOppo Reno6 5G: סמארטפון ביניים חתיך ומהיר לחובבי אייפון
בדיקה
Oppo Reno6 5G: סמארטפון ביניים חתיך ומהיר לחובבי אייפון
עם תג מחיר נמוך בחצי מאייפון 12, מצלמה מצוינת, עיצוב פרימיום ומסך מצוין, האופו Reno6 5G נותן פייט לבכירי הקטגוריה. האם הוא מספיק משובח כדי להחליף סמארטפון פרימיום? באופן מפתיע התשובה היא כן
נראה שלאחרונה שוק הסמארטפונים מותקף מכל כיוון על ידי סמארטפוני ביניים. אלה מבקשים להביא לצרכנים איכויות של מכשירי פרימיום במחיר נמוך מ-2,000 שקל. בטווח המחירים הזה שמתחיל בכ-1,200 שקל תוכלו למצוא לפחות עשרה מכשירים שהושקו השנה, ועוד היד נטויה. ישראל למרות מה שנהוג לחשוב אינה שוק קטן ושולי. על בסיס נתונים שפורסמו בעבר אנחנו יודעים שנמכרים פה בממוצע בשנה כ-3 מיליון סמארטפונים. מתוכם הרוב המוחלט הוא מכשירי סמסונג ואפל. אבל מותגי הסמארטפונים הסיניים מזנבים חזק במובילים כאשר שיאומי אף מצליחה לעקוף בפלחי שוק מסוימים את שתי הענקיות.
אם שיאומי כבר הפכה לבת בית אצל כל מי שמחפש הרבה מאוד תמורה למחיר. רילמי עדיין מנסה להפוך לאלטרנטיבה, אבל וואן פלוס והחברה האם שלה Oppo כבר נהנות מקהל מעריצים אדוק שמכיר ומבין את המכשירים שלהן. סקרנו לאחרונה את הוואן פלוס נורד 2 ומצאנו מכשיר מצוין אך עם מספר בעיות תוכנה. כעת Oppo מביאה לישראל מכשיר חדש. ה-Reno6, מכשיר ביניים שמצויד במעבד Dimensity של מדיה-טק הטייוואנית, קישוריות 5G וחיי סוללה ארוכים בחבילה זולה מזו של מעבדי קוואלקום. זה אחד המכשירים הראשונים בעולם שמקבל מעבד מהסדרה, ויצאנו לבדוק אם ההייפ באמת עומד בצפיות.
עיצוב ומבנה: אייפון 12 לייק
אין שום דרך לומר את זה בעדינות, ה-Reno6 הוא העתק מדויק של אייפון 12. הגוף שלו מזכיר את המכשיר של אפל מכל זווית שלא תסתכלו עליו. והעניין הוא ש-Oppo עשו עבודה טובה מאוד בהעתקה שלו. הגוף מרובע-קופסתי אבל נאה מאוד. מאחור יש חיפוי זכוכית שעבר שיוף עדין ומעניק תחושה מעולה ביד ובעיקר לא רגיש לטביעות אצבעות. זהו המכשיר הראשון מזה שנים שלא היתה לי בעיה להסתובב עימו ללא כיסוי בזכות האחיזה הטובה. הגוף עצמו מורכב מאלומיניום נעים למגע ומעניק תחושת פרימיום. המכשיר שלנו זכה לצבע תכלת מאוד יפה שהחליף גוונים בהתאם לזווית שבו מחזיקים אותו וכדי שלא יוסתר, גם הכיסוי המצורף שקוף.
המצלמה מורכבת במגרעת מרובעת בחלק השמאלי העליון של גב המכשיר. כשאין כיסוי זה אומר שכאשר הוא מונח על גבו אין לו מספיק יציבות לאפשר הקלדה בלי לרקד קלות. אבל הוא לא זז לכל עבר. עם הכיסוי המצורף לא היתה בעיה כלל. העיצוב של ה-Reno6 באמת מינימליסטי.
אין הרבה מה לציין כאן למעט אולי הבחירה המעצבנת של מעצבי החברה להרכיב את כפתור ההפעלה בצד הנגדי של כפתורי עוצמת הקול. יוצא שלא פעם כשמחזיקים את המכשיר ביד בחוזקה הוא מפנק בצילום מסך. באיזשהו שלב תצטרכו לנקות את גלריית התמונות מכל הצילומים המיותרים האלה שגם מסתנכרנים עם הגלריה בענן וסתם טוחנים לכם מקום אחסון יקר.
אין כאן שום הגנה רשמית מפני מים או אבק וזה חבל כי לחלק מהמתחרים יש, בעיקר במחיר הזה. עכשיו לכמה דברים מוצלחים כאן, המכשיר שוקל כ-180 גרם. זה לא הרבה למכשיר עם מסך גדול, בנוסף חלוקת המשקל ממש טובה כך שהמכשיר מרגיש הרבה יותר קל. הוא דקיק יחסית עם 7.6 מ''מ בחלקו העבה ביותר (המצלמה). בסך הכל הוא מצליח להסתיר היטב את קטגוריית המחיר שלו. גם כשמתקרבים זה לא ניכר שמדובר בסמארטפון ביניים. אז אם אתם מתים על עיצוב האייפון אבל התקציב שלכם לא מאפשר אותו - מבחינה זו ה-Reno6 הוא סמארטפון האנדרואיד האיכותי הקרוב ביותר שתמצאו.
חומרה: מפתיעה, חזקה והסוללה מצוינת
נתחיל בנקודה המסקרנת עבורנו כאן: מעבד הדיימנסיטי 900 של מדיה-טק. מדובר בסדרת מעבדים חדשה של ענקית השבבים הטייוואנית שמיועדים להתחרות ראש בראש עם מעבדי קוואלקום. הם לרוב מעניקים ביצועים שמקבילים לסדרות סנאפדרגון 7XX או 8XX. היתרון ליצרניות הוא מחיר נמוך מזה של קוואלקום. אבל גם הביצועים מפתיעים. המעבד של הרינו6 התמודד יפה מאוד עם כל מה שזרקתי עליו. אופיס, גיימינג, סטרימינג, מדיה חברתית, צילום וניווט. הוא אכל הכל, הסתכל לי בעיניים וחייך. בקיצור, אין יותר מדי משימות שלא יצלחו כאן - אולי משחקים כבדים מאוד או מטלות שדורשות כוח עיבוד גבוה. וכבונוס הוא גם לא מתחמם כמעט.
הנקודה השנייה הטובה כאן היא איכות המסך. הוא בגודל 6.43 אינץ' וברזולוציית FHD. הוא לא בהיר מאוד אך מספיק לעבודה באור יום מלא. יש לו תמיכה בקצב רענון גבוה של 90 הרץ. זה מאפשר לקבל תחושת זרימה חלקה יותר בממשק, והמכשיר מרגיש גם זריז יותר. מבחינת צבעים זהו מסך מעולה בטכנולוגיית AMOLED ולמזלנו ללא רוויה מוגזמת. הצבעים טבעיים הרבה יותר מאשר אצל סמסונג למשל. עם זאת עבור חלק זה עשוי להיראות פחות מדי צבעוני. ההגנה מתבססת על זכוכית גורילה 5 חזקה שכבר הוכיחה עמידות טובה. זה מסך שאפשר להתענג עליו בקלות על סרטון יוטיוב, סרט או סדרה בלי לסבול.
למכשיר שתי גרסאות, האחת עם 8 גיגה-בייט זכרון פעולה ו-128 גיגה-בייט של מרחב אחסון, והשנייה עם 12 ו-256 גיגה-בייט בהתאמה. אלו נתונים של מכשירי פרימיום שכן לרוב מכשירי הביניים יש 6 גיגה-בייט זכרון פעולה. מה שאין כאן וחבל זה חריץ לכרטיס זיכרון. גם תקן מהירות האחסון הוא UFS 2.1 הישן יותר. האח החורג וואן פלוס נורד 2 מצויד ב-UFS 3.1 המהיר הרבה יותר למשל. אבל בסך הכל מדובר במכשיר זריז. השימוש בו הרבה יותר נעים ממה שציפיתי. הוא מרגיש מהודק ומהוקצע, אמין. וזו תחושה טובה לסמארטפון המשמש אותנו שעות רבות במשך היום.
ביצועי המולטימדיה שלו לעומת זאת קצת פושרים. אין כאן שקע אוזניות, אבל תקן הבלוטות' הוא 5.2 המתקדם ביותר. יש רמקול אחד בלבד והוא מורכב בתחתית המכשיר לצד שקע הטעינה. זה מיקום איום. קל מאוד לחסום אותו בעיקר בעריסה של רכב. כמו כן איכות השמע לא מדהימה והוא טוב לשימוש כדיבורית ותו לא. הסוללה בת ה-4,300 מיליאמפר שעה אולי אינה הגדולה ביותר בקטגוריה אבל היא מספיקה לשימוש של יום וחצי בערך - בלי משחקים כבדים או ניווט - אבל עם הרבה ווטסאפ וצילום. בנוסף הטעינה המהירה מציעה מילוי של 100% בתוך כחצי שעה. נתון מצוין לקטגוריית המחיר.
תוכנה: עדיין דורש ליטוש
Oppo מציידת את מכשיריה בממשק Color OS שהדרך הטובה ביותר לתאר אותו הוא כשילוב של אנדרואיד ונילה (ללא שינויים בממשק, בניגוד לשיאומי או לסמסונג למשל) עם פיצ'רים סיניים. זאת אומרת שיש כאן הרבה מאוד אפשרויות התאמה אישית ואופציות בתפריטי ההגדרות. מה שאין כאן עדיין זה ליטוש. לא מעט פיצ'רים פשוט נמצאים כאן כי אפשר ולא בגלל שהם שימושיים למשהו. כמו למשל אפליקציית מסיבת מוזיקה שמאפשרת לבעלי מכשירי Oppo לנגן את אותו השיר באופן מסונכרן דרך מכשירים מוצמדים. זה לא באמת שימושי כי הסיכוי שמישהו ימצא קבוצה בת יותר מ-3 אנשים עם מכשיר מאותו היצרן קלושה עד בלתי קיימת.
מערכת זיהוי הפנים טובה ומהירה וכך גם סורק טביעות האצבעות שפותח את הנעילה באבחה. הבעיה העיקרית בממשק ColorOS 11.3 הוא עומס האפליקציות שמגיעות מותקנות מראש. ספרתי 10 מהן ורובן לא שימושיות או סתם מהוות כפילות עם אפליקציות גוגל מקבילות. זה לא שיצרנים אחרים (שיעול, שיאומי, שיעול) לא עושים את זה, אבל עם המסורת של וואן פלוס היה ניתן לצפות ליותר ריסון-עצמי מ-Oppo.
בכל מקרה זה אומר שלפני שהתקנתם אפליקציות משלכם יש כאן כבר כ-24 גיגה-בייט תפוסים על ידי המערכת. במכשיר ללא אפשרות להרחיב את האחסון זה יכול להיות קצת בעייתי. עוד נקודה שלילית שכבר נחשפתי אליה במכשירים אחרים של החברה היא הנטייה של הממשק והאפליקציות לקפוא לפעמים או לשהק. זה לא קורה הרבה, אבל כשזה קורה זה די מעצבן. מעבר לכך מדובר בממשק מוצלח מאוד שמבחינת תפעול חביב עלי יותר מאחרים.
מצלמה: פשוט טובה בלי רעש וצלצולים
בניגוד ליצרנים אחרים שמתהדרים בשילוב מותגי על מתחום הצילום במצלמות הסמארטפונים שלהם, Oppo מתבססת על עיצובים ופיתוחים משל עצמה. אפילו וואן פלוס שמציגה את המותג "האסלבלאד" במכשירי הדגל שלה לא באמת נתנה לשוודים לייצר לה את מערך הצילום - אלא הסתפקה בכוונון הצבעים והאלגוריתם. מנגד, אף אחד ממכשירי Oppo לא הציע ביצועים מקבילים למצלמות של סמסונג, וואווי או אפל. אבל הפעם הופתעתי לטובה.
המצלמה הראשית כאן מבוססת על שלושה חיישנים, ראשי בן 64 מגה-פיקסל, משני לזווית רחבה בן 8 מגה-פיקסל ומאקרו בן 2 מגה-פיקסל. בנוסף יש חיישן ייעודי שמסייע לכיוונון טמפרטורת הצבעים. בסך הכל התמונות יוצאות מצוינות. זו לא מצלמת פרימיום - אבל איכות הצילומים טובה מאוד ביום ובאופן מאוד לא מצופה גם בלילה. הפירוט מצוין ואפשר אפילו להבחין בגרגרי אבק וחול על עלי כותרת של פרח. הן בהירות וממוקדות והצבעים נראים חמים ומדויקים.
מצלמת הסלפי היא בת 32 מגה-פיקסל, אבל היא פחות מרשימה מהמצלמה הראשית. ניתן לצלם איתה תמונות סלפי טובות והיא כוללת מגוון פילטרים וכלי עריכה שמאפשרים להתאים את התמונה לפרסום ברשתות החברתיות. זו אחלה מצלמה לאינסטגרם או לטיקטוק. בנוסף יש לה זווית צילום רחבה יותר מאלה של המתחרות עם 85 מעלות - זאת אומרת שניתן לצלם גם תמונות קבוצתיות בלי מקל סלפי באורך הגלות.
יכולות צילום הווידאו גם מרשימות למדי עם תמיכה בטשטוש רקע כמו בתמונות סטילס. זו יכולת שלא תמצאו בכל המכשירים - בטח שלא במחיר הזה. כמו כן יש תמיכה בצילום וידאו ב-4K, עוד יתרון קטן ביחס לתחרות. בסה''כ מערך הצילום עונה על כל הדרישות השונות, מצלמים מזדמנים ועד כאלה שמחפשים איכות אבל במחיר סביר. עד כה המצלמה החביבה עלי בתחום הביניים היתה של ה-A52 (או A72) של סמסונג, אבל כעת גם Oppo נותנת פייט וקשה לי לומר איזו מהן היא הטובה ביותר.
סיכום ואלטרנטיבות: לא הזול ביותר בקטגוריה אבל בהחלט אחד מהטובים
מחיר המחירון של ה-Oppo Reno6 5G הוא כ-2,000 שקל. זה לא מעט כסף למכשיר ביניים אבל מנגד יש לו כמה יתרונות שלא תמצאו אצל שיאומי, פוקו, וואן פלוס או אפילו סמסונג. נתחיל עם העיצוב, הוא אולי לא המקורי ביותר, אבל בהחלט היפה ביותר לפחות לטעמי. אמנם אין כאן הגנה מפני מים או אבק (לפחות לא רשמית), אבל איכות ההרכבה כמו גם התחושה מצביעים על מכשיר שלא ישבר לכם תוך שנה אם תשמרו עליו. המעבד מהיר לכל משימה שוטפת ואפילו קצת מעבר, הסוללה מחזיקה יפה מאוד יותר מיום שלם ללא טעינה ואף יותר. והמצלמה פשוט מעולה. המסך אולי לא הכי טוב בקטגוריה אבל הוא צמוד מאוד למסכי סמסונג.
המחיר כאמור לא הזול ביותר שתמצאו. אבל אף אחד מהמתחרים לא ממש מציע חבילה מקבילה לזו של ה-Reno6. מכשירי סדרת A של סמסונג (52 ו-72) כבר לא החדשים ביותר בשוק ולמרות שיש להם הגנה ממים ואבק, מסכים ומצלמות משובחות. הם עולים כמעט כמו ה-Oppo ובהשוואה יש להם גוף מפלסטיק והם שוקלים יותר. הוואן פלוס נורד 2 5G האח החורג המתחרה עולה 100 שקל פחות אבל המצלמה פחות טובה והגוף גם מפלסטיק, מנגד המעבד מהיר יותר וכך גם תקן האחסון. מכשירי הנוט 10 או ה-X3 GT של שיאומי/פוקו אמנם עולים כמה מאות שקלים פחות וגם המסכים טובים לא פחות (ואפילו יותר במקרה הנוט) - אבל איכות הבנייה שלהם רחוקה מאוד מ-Oppo - כמו גם התחושה מהגוף הפלסטי והזול. בסך הכל בשקלול כל אלה, ה-Reno6 הוא בחירה משובחת שמאפשר להסתובב עם מכשיר יפה לא פחות מאייפון בחצי מחיר וגם ליהנות מטלפון איכותי.
