סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מימין אהוד שניאורסון אהוד ברק חברת פאראגון
מימין אהוד שניאורסון אהוד ברק חברת פאראגון (צילומים: עמית שעל, קובי קואנקס)

ווטסאפ מאשימה: חברת הסייבר הישראלית פאראגון פרצה לעשרות משתמשים

על פי דיווח ברויטרס, חברת הסייבר ההתקפי שנמכרה לאחרונה תמורת חצי מיליארד דולר, ניסתה לפרוץ לכ-90 משתמשים בהם עיתונאים ואקטיביסטים. יו"ר פאראגון הוא מפקד 8200 לשעבר אהוד שניאורסון ובין משקיעיה אהוד ברק. משרד הביטחון טען כי כלל לא אישר את העסקה

גורם בכיר בווטסאפ הנמצאת בבעלות מטא טוען כי חברת הסייבר ההתקפי הישראלית פאראגון פרצה לעשרות משתמשים בווטסאפ, כולל עיתונאים ואקטיביסטים. כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס.
הבכיר אמר היום (ו') כי ווטסאפ שלחה לפאראגון מכתב התראה בהמשך לפריצה בדרישה שתפסיק את הפעילות. בהצהרה שמסרה ווטסאפ היא אמרה כי "תמשיך להגן על היכולת של אנשים לתקשר באופן פרטי".

רק מה שמעניין - הצטרפו לערוץ כלכליסט בטלגרם

פאראגון סירבה להגיב לרויטרס.
הבכיר בווטסאפ מסר לרויטרס כי זוהו ניסיונות לפרוץ לכ-90 משתמשים בפלטפורמה. הבכיר סירב למסור מי, באופן ספציפי, היה מטרת המתקפה או איפה מוקמו קורבנות התקיפה, אך אמר רק כי המטרות כללו מספר אקטיביסטים ועיתונאים.
הוא אמר כי ווטסאפ הפסיקה את מאמצי הפריצה ומסרה את יעדי התקפה למכון המחקר סיטיזן לאב. הבכיר סירב למסור כיצד אספה ראיות לכך שפאראגון אחראית לפריצה. רשויות אכיפת החוק ושותפים בתעשייה קיבלו מידע בנושא, אך הוא סירב לפרט מעבר לכך.
ג'ון סקוט-ריילטון, חוקר בסיטיזן לאב, אמר כי גילוי תוכנת הריגול של פאראגון שכוונה לעבר משתמשי ווטסאפ הוא "תזכורת לכך שתוכנות ריגול של שכירי חרב ממשיכות להתרבות וככל שהן עושות כך, אנו ממשיכים לראות דפוסים מוכרים של שימוש בעייתי".
פאראגון, שנחשבת למתחרה של NSO, הוקמה ב-2019 על ידי קבוצת יוצאי 8200 ובהובלתו של אהוד שניאורסון, שפיקד על היחידה בעבר ומשמש כיו"ר פעיל של פאראגון. בעל מניות בולט נוסף בחברה הוא ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק. בעלי מניות גדולים נוספים הם קרן ההון סיכון באטרי וקרן הון סיכון רד דוט של יורם אורון.
החברה עלתה לכותרת לפני חודש וחצי, לאחר שנודע על מכירתה לקרן ההשקעות הפרטית האמריקאית AE תמורת חצי מיליארד דולר (כפי שפורסם, תג המחיר של החברה אף עשוי היה להגיע ל-900 מיליון דולר בהתאם לעמידה ביעדי צמיחה ורווחיות).
עם זאת, שלושה ימים לאחר חשיפת עסקת המכירה, משרד הביטחון הוציא הודעה שבה קבע כי מכיוון שמעולם לא הוגשה בקשה למכירת החברה - העסקה גם לא אושרה כנדרש על ידי האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד (אפ"י).