האתגר המרכזי של מדינת ישראל ביום שאחרי המלחמה - סטארטאפ ניישן 2.0
האתגר המרכזי של מדינת ישראל ביום שאחרי המלחמה - סטארטאפ ניישן 2.0
מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, ישראל חוותה ירידה משמעותית בהשקעות זרות, תופעה טבעית בתקופת משבר. אולם, כמי שמלווה את השוק הישראלי למעלה משני עשורים, אני משוכנע כי דווקא בתקופה זו טמונה הזדמנות היסטורית להצעיד את המשק הישראלי לשלב הבא בהתפתחותו - סטארטאפ ניישן 2.0.
הנתונים מראים כי למרות המשבר, התשתית הטכנולוגית והיזמית של ישראל נותרה איתנה. חברות ההייטק הישראליות המשיכו לפעול ולפתח, והמוחות המבריקים שלנו לא הפסיקו ליזום ולחדש. זוהי עדות חזקה לחוסן של התעשייה הישראלית ויכולתה להתמודד עם אתגרים.
כעת, עם התקדמות המערכה הצבאית לקראת סיומה, ובע״ה החזרת החטופים במהרה, הגיע הזמן לתכנן את הצעדים שיחזירו את אמון המשקיעים ויציבו את ישראל בחזית החדשנות העולמית. ניתן לעשות זאת ע״י מספר צעדים:
ראשית, יש לבחון להקים מנגנון ממשלתי ייעודי שיספק ערבויות מדינה או פתרונות דומים להשקעות זרות בתעשיית ההייטק. ניתן לשקול גם ייצור של מסלולים מהירים לאישורי השקעות זרות, שיקצרו משמעותית את הבירוקרטיה הנדרשת. מהלכים אלו יפחיתו משמעותית את תפיסת הסיכון של משקיעים בינלאומיים ויעודדו את חזרתם לשוק הישראלי. במקביל, יש להרחיב את תוכניות המענקים של רשות החדשנות, תוך מתן דגש על פרויקטים המשלבים טכנולוגיות מתקדמות בתחומי הביטחון, הסייבר והבינה המלאכותית.
בנוסף, יש להקים מרכזי חדשנות משותפים עם מדינות ידידותיות, שיאפשרו שיתופי פעולה טכנולוגיים ועסקיים. הסכמי אברהם יצרו הזדמנויות חדשות באזור, ועלינו למנף אותן כדי ליצור אקוסיסטם אזורי חזק של חדשנות וטכנולוגיה, ולהיות מובילים. בהקשר זה, ניתן להיעזר בארגונים בינלאומיים רלוונטים, כגון ארגון היזמים הבינלאומי EO, המאגד למעלה מ-16,000 יזמים מרחבי העולם, אשר יכול להיות שחקן רלוונטי לסייע בגיבוש מודל יעיל שיקל על חבריו להשקיע ולעשות עסקים בישראל. שיתוף פעולה מסוג זה יכול להוות מנוף משמעותי להחזרת ההשקעות.
חשוב לחזק ולהרחיב את מערך ההכשרה המקצועית בתחומי ההייטק. השקעה בהון האנושי, בדגש על שילוב אוכלוסיות חדשות בתעשייה, תבטיח את המשך צמיחתה של ישראל כמעצמת טכנולוגיה. יש להרחיב את תוכניות ההכשרה הקיימות ולפתח מסלולים חדשים בשיתוף התעשייה.
לבסוף, יש לשקול לפתח תמריצי מס אטרקטיביים למשקיעים זרים, תוך יצירת ודאות רגולטורית ארוכת טווח. מודל מס תחרותי, המותאם לסטנדרטים בינלאומיים, יסייע למשוך השקעות חדשות ולשמר את אלו הקיימות.
חשוב להדגיש כי המשבר הנוכחי יצר גם הזדמנויות חדשות בתחומים שבהם לישראל יש יתרון יחסי מובהק. למשל, הצורך העולמי הגובר בפתרונות אבטחה מתקדמים, מערכות התרעה חכמות ופתרונות להגנת תשתיות קריטיות, מציב את חברות הטכנולוגיה הישראליות בעמדת יתרון. ניתן לראות זאת כבר עכשיו בעניין המוגבר של תאגידים בינלאומיים בטכנולוגיות ישראליות בתחומים אלו.
תעשיית ההייטק יכולה להוות ציר מרכזי לשיקום ופיתוח הפריפריה ע״י הקמת מרכזי פיתוח ומרכזי חדשנות באזורים אלו, בשילוב תמריצים ממשלתיים מתאימים, וכך ליצור מוקדי תעסוקה איכותיים ולתרום לצמיחה כלכלית אזורית.
המפתח להצלחת התוכנית טמון בשילוב בין יוזמות ממשלתיות לבין שיתופי פעולה עם המגזר הפרטי. על הממשלה ליצור את התשתית והתנאים המתאימים, אך ההובלה צריכה להיות משותפת עם המגזר העסקי והיזמי. שיתוף פעולה כזה יבטיח את היעילות והאפקטיביות של התוכניות השונות.
ההיסטוריה מלמדת שישראל יודעת להפוך משברים להזדמנויות. אחרי כל אתגר, המשק הישראלי צמח חזק יותר. גם הפעם, באמצעות יישום נכון של התוכנית המוצעת, נוכל לא רק להחזיר את ההשקעות הזרות, אלא אף להגדיל אותן משמעותית.
סטארטאפ ניישן 2.0 אינה רק סיסמה - זוהי תוכנית פעולה מעשית שתוביל את ישראל לעידן חדש של צמיחה וחדשנות. עם שילוב נכון של מדיניות ממשלתית תומכת, שיתופי פעולה בינלאומיים והון אנושי איכותי, נוכל להבטיח כי ישראל תמשיך להוביל את החדשנות העולמית בעשורים הבאים.
רו״ח בני איל הוא בעלים ומייסד איל גרופ, שותף מנהל בקבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים ומייסד The B.O.D, חברה לפתרון בעיות עסקיות מורכבות. ממייסדי ארגון היזמים EO Israel
