הצמיחה המהירה של ה־AI הציתה קרבות שכר על מהנדסים
הצמיחה המהירה של ה־AI הציתה קרבות שכר על מהנדסים
ענקיות הטכנולוגיה מחזרות אחרי הכישרונות הלוהטים בתחום הבינה המלאכותית עם חבילות שכר של מיליון דולר ומסלול מואץ לאופציות. מייסד גוגל סרגיי ברין צלצל למהנדס כדי למנוע ממנו לעבור ל־OpenAI
לפני זמן מה צלצל הטלפון של אחד ממהנדסי הבינה המלאכותית (AI) המובילים של גוגל. בצדו השני של הקו היה מייסד החברה סרגיי ברין, והוא לא התקשר סתם כדי לרכל. לפי דיווח של אתר The Information, ברין התקשר כדי לבקש, אולי אפילו להתחנן, מהעובד: אל תעבור ל־OpenAI. העובד אכן שקל הצעה מהמתחרה, אך בסיום שיחת השכנוע, ובתוספת הבטחות שונות, כולל לשכר ולפיצויים מוגדלים, החליט להישאר בגוגל. לפחות בינתיים.
ברין לא חריג. לפי The Information, מייסד ומנכ"ל מטא מארק צוקרברג שולח מיילים אישיים לעובדים ב־DeepMind של גוגל בניסיון לגייס אותם. מטא גם מציעה למועמדים משרות בלי ראיונות עבודה ובניגוד למדיניות ארוכת שנים, מציעה שכר גבוה יותר במטרה להשאיר עובדים שקיבלו הצעה מחברה מתחרה.
השנה וחצי שחלפו מאז חשפה OpenAI את ChatGPT עיצבו מחדש את עולם הטכנולוגיה בקצב מהיר, אפילו ביחס לשינויים המהירים בתחום. יחסי כוחות השתנו, מיקודים עסקיים ואסטרטגיים התהפכו, השקעות עתק הוזרמו. חברות גדולות וקטנות נערכו ונערכות להשלכות ולגלי ההדף, ופועלות לגייס עובדים כדי להרחיב ולפתח את פעילותן. ואלו, כך מתברר, נמצאים בתקופה זו במחסור חמור. התוצאה: קרב אדירים בין ענקיות הטכנולוגיה וחברות בינה מלאכותית על גיוס מהנדסי ומפתחי AI. לפי דיווח של "הוול סטריט ג'ורנל", על מנת לגייס עובדים, חברות מציעות חבילות שכר והטבות בהיקף שנתי של מיליון דולר, מסלול מואץ לקבלת אופציות, והצעות להעביר במכה אחת צוותי הנדסה שלמים מחברה אחרת.
זוהייר מוסא, מייסד פלטפורמת גיוס העובדים Levels.fyi, אמר ל"וול סטריט ג'ורנל", שהשכר החציוני של שישה עובדים שקיבלו הצעת עבודה מ־OpenAI עומד על 925 אלף דולר בשנה. השכר החציוני של 344 מהנדסי למידת מכונה ו־AI, ששיתפו את שכרם עם הפלטפורמה, עומד על 400 אלף דולר בשנה, כולל בונוסים ואופציות.
המרוץ הזה אחר עובדים דורש משאבים כלכליים ניכרים. כאלו לא חסרים לענקיות הטכנולוגיה ולחברות טכנולוגיה גדולות אחרות. וגם סטארט־אפים מובילים מקבלים את הזרמת ההון שדרושה להם על מנת לעמוד בקצב. אנת'רופיק (Anthropic), מהיריבות המרכזיות של OpenAI, גייסה בשבוע שעבר 2.75 מיליארד דולר מאמזון — השקעת ההון סיכון הגדולה ביותר של החברה — שהצטרפו ל־1.25 מיליארד דולר שכבר השקיעה בה אמזון והביאו את שווי השוק של אנת'רופיק ל־18.4 מיליארד דולר.
אבל לא כל השחקניות מצליחות לגייס קופת מלחמה כזו. סקוט צ'טהם, מנכ"ל Faro Health שממנפת AI על מנת לסייע לחברות פארמה לעצב ניסויים קליניים בתרופות חדשות, סיפר שהוא מנסה להציע לעובדים שכר גבוה ב־25% מהמקובל, אך לאורך 2023 התקשה לעשות זאת לאור הביקושים הגדולים והצעות השכר המפליגות שהם מקבלים מהחברות המתחרות. לדבריו, במקרה אחד כשניסה לגייס עובדת מחברת ייעוץ מובילה, הגיבה החברה בהכפלת שכרה. כדי למנוע בריחת עובדים, הוא נאלץ לשדרג משמעותית את חבילת האופציות שמוענקת להם.
לא כולם מתפתים לעבור
שכר גבוה הוא לא תמיד סיבה מספקת לעבור לחברה אחרת. חוקר AI בגוגל סיפר ל"וול סטריט ג'ורנל", שלמרות ההצעות הרבות שהוא מקבל, הוא לא התפתה לנטוש את גוגל עד עתה, כי רק למעט סטארט־אפים יש ההון הדרוש על מנת לתמוך באימון של מודלי שפה גדולים (LLM, הטכנולוגיה שבבסיס שירותים כמו ChatGPT). במקרה אחר, עובד של חברת מיקרוסופט ויתר על בונוס של מיליון דולר וספג קיצוץ שנתי של 100 אלף דולר כשעבר לסטארט־אפ בתחום ה־AI. זאת, על רקע אמון עצום במנכ"ל ובציפייה שבתוך חמש עד שבע שנים האופציות שלו בסטארט־אפ יגיעו לשווי של 40 מיליון דולר.
בין שבמדובר בשכר גבוה, בציפייה לתגמול משמעותי בעתיד הודות למימוש אופציות, או בקבלת חופש עבודה ויצירה רחב, הביקוש הגדול לעובדים בתחום הבינה המלאכותית גורם לענקיות הטכנולוגיה להבטיח הבטחות ולהציע תנאים שלא היו מציעות בעבר, אפילו בתעשייה שידועה בשכר ובתנאים המפנקים שלה.
המצב לא תמיד יהיה ככה: הביקוש הגדול ומשכורות העתק צפויים להזרים לתחום עובדים חדשים, בין שוותיקים שעשו הסבה ובין שחדשים שבחרו לימודי AI באוניברסיטה מתוך מטרה להשתלב בתחום. במקביל, מתישהו, כנראה כמה שנים ולא רבעונים, ההייפ יירגע, הביקוש יתייצב והמשכורות יחזרו לרמות נורמליות. אבל בינתיים, המרוץ בשיא עצמתו, ומי שיכול לוקח.
