סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
 עמי רייס ו יאן גאיצגורי מפתחי האפליקציה המבצעית 101 דיגיטלי
מימין, מנהלי הפרויקט יאן גאיצגורי ועמי רייס. "אנחנו לא מצפים מאף אחד לתעד במקום לטפל, אבל בהרבה מקרים זה עוזר" (צילום: גדי קבלו)

"לא מבין כלום בטכנולוגיה": האפליקציה של המוזיקאי והיועץ האסטרטגי שמצילה חיים בעזה

עמי רייס, הקלידן והמפיק המוזיקלי של להקת כנסיית השכל, ויאן גאיצגורי, יועץ אסטרטגי, התנדבו למילואים ועומדים מאחורי קידומה של אפליקציה צבאית ייחודית שמסייעת לערוך תיעוד רפואי של פצועים בזמן אמת ומצילה חיים

שני מילואימניקים מתנדבים, מוזיקאי מוכר ויועץ אסטרטגי, עומדים מאחורי גיבושה והכנסתה לפעולה של אפליקציה מצילת חיים בשימוש הצבא, שנכנסה לשירות במהלך מלחמת עזה.
עמי רייס (47), הקלידן והמפיק המוזיקלי של להקת "כנסיית השכל", חיפש בימים הקשים אחרי 7 באוקטובר כל דרך אפשרית לתרום ולעזור. בסדיר הוא שירת באמל"ח של יחידת שלדג וכבר לא נקרא למילואים, אז הוא הסיע מילואימניקים ברכבו הפרטי בכל הארץ. יאן גאיצגורי (27), יועץ אסטרטגי בחברה בינלאומית, שירת כלוחם נח"ל ונפצע סמוך לשחרור. הוא נכה צה"ל שחיפש גם הוא איך לעזור ולהירתם למאמץ הלאומי. הם הכירו בקבוצה התנדבותית שהוקמה בתחילת המלחמה כדי לעזור לצה"ל עם רכש של ציוד, שדרכה גויסו מיליוני דולרים.
הקשר שנוצר עם הצבא הביא לגיוסם של רייס וגאיצגורי למילואים, תחת חיל הרפואה, כדי לעזור ברכש ציוד. התוצאה: הצמד היצירתי וחדור המוטיבציה הקים והטמיע בתוך כמה שבועות אפליקציה מצילת חיים - 101 דיגיטלי, טופס תיעוד רפואי של פינוי פצועים בשטח. המוצר הוא טאבלט "מעוקר" בלי רשת, כי אסור להכניס מכשירים מחוברים לאינטרנט לשטחי עזה או לבנון, ואחד האתגרים היה למצוא דרך שבה יועבר המידע.
"לא ידענו בכלל מה זה 101", מספר רייס. "אחרי כמה ימים של עזרה בהבאת ציוד רפואי לארץ פנה אלינו סא"ל אוראל בן ישי, עוזר קצין רפואה ראשי לארגון, ודיבר על זה שכבר כמה שנים מנסים לפתח 101 דיגיטלי והוא רוצה שניקח את זה תחת חסותנו. הפרויקט הזה הוא הרבה בזכותו".
טופס 101 הוא דף שמתעד רפואית פצועים בשטח בכל תחנות הפינוי - חובש/פרמדיק/רופא בשטח, יחידה 669, רופא מוטס, בית חולים. "המטרה הראשונה היא העברת מידע בין התחנות", מסביר גאיצגורי. "לוודא, למשל, שאם פצוע קיבל תרופה מאלחשת בתחנה ראשונה, מי שמטפל בו בתחנה הבאה יידע זאת ולא יחשוב שהוא מעורפל הכרה וינסה לעשות לו החייאה או טיפול מיותר אחר. המטרה השנייה היא מחקר. איסוף כל הנתונים והסקת מסקנות, כמו איזה מיגון עובד טוב יותר, אילו אזורים חשוב למגן ואילו טיפולים חשוב יותר או פחות לעשות בשטח". 669, היחידה הצה"לית לפינוי מוטס, שותפה מההתחלה להטמעת האפליקציה, בתור מי שמנהלת חלק גדול מהפינויים של חיילים פצועים.
אז מה מבינים מוזיקאי ויועץ אסטרטגי בפיתוח אפליקציות? "אני לא מבין כלום בטכנולוגיה, אני איש של אנשים. יאן הוביל את הפן הזה", אומר רייס. וגאיצגורי אומר: "עמי שמר על קשרים עם היחידות והצוותים בשטח וזו אחת הסיבות שהאירוע הזה עבד. להטמיע מוצר טכנולוגי באמצע מלחמה כשלרופאים ופרמדיקים יש כל כך הרבה דברים להתעסק בהם, זה לא דבר פשוט וזה הרבה בזכות היחס האישי והקשר הצמוד של עמי".
רייס וגאיצגורי ירדו להיפגש עם הצוותים בשטח ועם אנשי חיל הרפואה ולמדו את הצרכים והאתגרים. הם פנו לחברת KHealth שפיתחה פלטפורמת בריאות דיגיטלית מבוססת דאטה ואנשיה נרתמו לפרויקט בהתנדבות מלאה ופיתחו את האפליקציה. התקציב הגיע מהכסף שגויס בחמ"ל האזרחי שבו החלו לפעול.
האפליקציה הנוכחית היא הגרסה הרביעית שפותחה תוך כדי מלחמה, במהלך כחודשיים. בגרסה קודמת העברת המידע היתה בהצמדת טאבלט לטאבלט, אבל היא לא עבדה טוב ולא מספיק מהר עבור צוותי הפינוי. הגרסה הנוכחית פועלת כבר מבצעית בשטח באמצעות כרטיס פינוי שאליו מעבירים את הנתונים בהצמדה לטאבלט.
סוגיה נוספת נוגעת לסודיות רפואית. "לכל פצוע בשטח מוצמד כרטיס פינוי עם מספר שתולים לו על הצוואר. אין זיהוי בשם", מסביר רייס. "את הכרטיס מצמידים לטאבלט והמידע עובר. כשהחייל מגיע לבית החולים מזהים אותו והמספר הופך לשם. הפידבקים מהשטח מדהימים".
לא מדובר בטכנולוגיה מסובכת, איך זה שזה לא פותח עד היום?
"לא המצאנו את הגלגל ולא לוקחים על זה קרדיט", אומר גאיצגורי. "זו לא טכנולוגיה מסובכת, בטח לא בעולמות ה־AI, אבל היה חשוב לשים דגש על חוויית המשתמש ושזה יהיה נוח, מהיר ונגיש. היו התחלות של פרויקטים כאלה בצה"ל , אבל הם לא הצליחו מעבר לפיילוט".
"היו צריכים שני משוגעים שייקחו את זה בתור הבייבי שלהם ושזה יהיה כל עולמם לכמה חודשים", אומר רייס. "חוץ מ־KHealth חשוב מאוד לציין שהיה פה מרובע אסטרטגי: קצין רפואה ראשי (קרפ"ר), תא"ל פרופ' אלון גלזברג; סגן קרפ"ר, אל"מ ד"ר אבי בנוב; סא"ל בן ישי; ורס"ן ד"ר מ', מפקד פלגת רפואה ביחידת 669. הם האמינו בנו ונרתמו, נתנו לנו חופש, רכב ונשקים ושלחו אותנו למשימה".
איך הפידבקים מהשטח?
"זה מבצעי לגמרי", אומר רייס. "עברו במערכת כבר מעל 750 פצועים. יש 300 טאבלטים בעזה ועוד 300 בצפון והאפליקציה הוצגה לרמטכ"ל. לפני האפליקציה אחוזי המילוי של הטופס הידני היו מאוד נמוכים, בין 7% ל־11%, והיום זה עומד על כ־70% וכל זה בחודשיים של הטמעה".
גאיצגורי מסביר כי "הסיבה היא שמסובך למלא דף בשטח, כשצריך עט ומשטח קשיח לכתוב עליו והכל תחת אש ויש עדיפות לטיפול בפצוע. אנחנו כל הזמן מקבלים פידבקים אונליין, ולפעמים 10 דקות אחרי האירוע כשהמסוק בדרך חולים, המ"פ מדבר איתנו. שיטת העבודה היתה לאורך כל הדרך לקבל פידבק כדי לשפר. לא הכל ורוד ובהתחלה היו גם פידבקים לא טובים".
רייס מספר: "אני זוכר שהגענו לשטח ושני רופאים זרקו לנו את הטאבלט על הרצפה, כי בסוף זה להטמיע טכנולוגיה באמצע מלחמה ולא כולם אוהבים טכנולוגיה. אבל זה לא שבר אותנו, רק דרבן. אחד הרגעים המכוננים היה כשמפקד פלגת רפואה ב־669 כתב לי על אחת הגרסאות שהמוצר לא עובד טוב ושזה רעיון גרוע. היום הוא אחד האנשים שהכי אוהבים ומעריכים את המוצר. אבל הרגע ההוא היה או שהפרויקט נגמר או שמשפרים אותו. רוב הצוותים הרפואיים רצו לעזור ולתת עוד רעיונות".
אתם מרגישים שזה מוצר מציל חיים?
"זו לא מנת דם או תרופה אבל הרופאים בשטח אומרים שזה עוזר לנהל את האירוע בצורה טובה יותר, נותן תמונה בהירה בלי שמישהו צועק באוזן ולא זוכרים מה אמר", אומר גאיצגורי. "אנחנו לא מצפים מאף אחד לתעד במקום לטפל. אם צריך לבחור בין לחלץ או לתעד אז לחלץ ולעזוב את הטופס, אבל בהרבה מקרים זה עוזר".
"העברת מידע בשדה הקרב זה דבר מורכב", מוסיף ד"ר בנוב. "לרופא בבית חולים יש זמן לעמוד מול החולה ולכתוב, מה שאין בסיטואציה המבצעית. אנחנו צבא שמתעסק הרבה בלמידה ואין פתרון בעולם שיכולנו לקחת, כמו ציוד רפואי שאת רובו אנחנו מביאים מחו"ל. בשנים האחרונות התעסקנו לא מעט בניסיון לפצח את המוצר ולא באמת הצלחנו, כי מאוד מאתגר לנסות לעשות תיעוד תוך כדי שיורים עליך או במצב מבצעי מורכב, וגם רוב האפליקציות עובדות עם רשת ולנו אין. אנחנו מעקרים כל מוניטור ומכשיר כי לא רוצים שיגלו את הכוח או שמישהו יוכל לשאוב מידע.
"פרויקט 101 דיגיטלי קיים שנים ולא הצלחנו ליישם אותו. לא היינו מצליחים בלי היכולת של עמי ויאן להבין את האתגר. הם ירדו לשטח לשמוע מה הבעיות, חזרו לתוכנה ולפיתוח וירדו שוב לפידבק. אנחנו כבר חושבים על השלב הבא של צמיד יד או שעון שיעשה איסוף מידע, יכולת להקליט את המידע ולתרגם למלל ויכולת לצלם פציעה. יש לנו מוצר שעובד בשטח. זה פיתוח ייחודי בעולם". "חיל הרפואה של צה"ל הוא החיל היחיד בעולם שיש לו יכולת לתעד פצועים מרגע הפציעה עד בית החולים", מוסיף בן ישי. "כבר עשינו ניסיון בעבר לכן התבססנו על מידע שהיה לנו, אבל במלחמה זה הבשיל והצלחנו לפתח".
רייס וגאיצגורי כבר ארבעה חודשים במילואים, מסורים למשימה גם אם זה אומר לקפוץ באמצע ארוחת ערב שבת לבדוק תקלה בסורוקה. כשהם מדברים על המוצר הזה יש להם ניצוץ בעיניים ויש להם עוד הרבה רעיונות איך לקחת את המוצר כמה שלבים קדימה. "בשבילי זה היה פרויקט משנה חיים", אומר רייס.
לכל אורך המילואים רייס המשיך להופיע עם "כנסיית השכל" מול מפונים, פצועים וחיילים. הוא מפיק מוזיקלית מופעים גדולים, ובשנים האחרונות את "שרים בכיכר", והוא מיומן בפרויקטים גדולים: "זה לא שונה מאוד מלנהל מופע בקיסריה. זה לרתום אנשים ולחשוב אסטרטגית".
"תמיד האקורדיון איתו באוטו", מספר גאיצגורי. "הוא ביישן וכשהיינו מגיעים לימי הטמעה הייתי מספר שהוא מכנסיית השכל". "כשהצוותים מ־669 גילו אמרתי שיכינו שירים וגיטרות ואני אבוא עם האקורדיון וננגן יחד שירים של הכנסייה", מספר רייס. "אני ניגנתי והם שרו. לפעמים יאן היה נוסע איתי להופעות עם הכנסייה מול חיילים. הופענו הרבה ליחידות רפואיות כי זה הפך יקר ללבי".