טיקטוק משתיקה אתכם, בעדינות
טיקטוק משתיקה אתכם, בעדינות
טיקטוק היא הרשת החברתית הצומחת והמשפיעה ביותר בעולם כיום, אבל היא גם משתיקה ב"נימוס" קבוצות שוליים. למודי ניסיון מפייסבוק ואינסטגרם, המשתמשים צריכים לשים לב למתרחש שם
או.קיי בומר, הטקסט הזה הוא בשבילך. נכון שבאופן אובייקטיבי פייסבוק ויוטיוב הם מהאתרים הרווחיים בעולם לחברות־האמהות שלהם (מטא וגוגל), וקשה להתווכח עם הטענה שטוויטר היא הרשת החברתית החשובה ביותר לעיתונאים ופוליטיקאים.
אבל בעידן המידע חשיבות לא נמדדת רק היכן שכסף ומבוגרים נמצאים. למעשה, בכל מה שנוגע לרשתות חברתיות ועיצוב שיח, העוצמה מצויה היכן שהנעורים. אלה נמצאים במקום אחר — טיקטוק. אבל על הצנזורה האגרסיבית של הרשת הזאת כמעט לא מדברים.
ביולי אחרון אפליקציית טיקטוק (TikTok), שבבעלות החברה הסינית בייטדאנס, הורדה 3 מיליארד פעמים, והיא הפכה לאפליקציה המורדת ביותר בעולם, שאינה משחק.
בספטמבר האחרון הודיעו בטיקטוק שיש לה כבר מיליארד משתמשים אקטיביים בחודש, והיא היתה האפליקציה הראשונה, שאינה ממשפחת פייסבוק, שחצתה את סף המשתמשים הזה. טיקטוק עשתה זאת במחצית מהזמן שנדרש לאינסטגרם להגיע להישג ובשליש מהזמן שנדרש לפייסבוק. ב־2021 אתר טיקטוק היה האתר המבוקר ביותר בעולם כאשר רק שנה לפני כן דורג במקום השמיני. כל זאת כשמרבית המשתמשים באפליקציה הם עד גיל 35, ההפך מפייסבוק וטוויטר.
אולי קוראי שורות אלה לא ערים להשפעה של האפליקציה הזו על היומיום: לא שהשיר שמושמע כל כך הרבה פעמים ברדיו הפך למפורסם בזכות טיקטוק (ולא בזכות ספוטיפיי), לא שהקומיקאית שהזמינו אותה ללייט נייט עם ג'ימי פאלון זכתה לתהילה קודם בטיקטוק (ולא במועדונים), ולא שהחברה שלכן הצליחה לתקן את הדלת השבורה באמצעות מדריך עשה זאת בעצמך שם (ולא ביוטיוב).
טיקטוק אינה הראשונה לזכות בפופולריות תוך שההשפעה שלה נהנית מאנונימיות מתמשכת. גם פייסבוק, טוויטר ויוטיוב זכו לעידן של תמימות ציבורית, ורק אחרי שורת הדלפות של עובדים התגלה שאלו חברות שלא רק מבזבזות זמן, אלא משפיעות על תוצאות בחירות; מתרחש בהן שיח אמיתי ומפרה, אבל גם שיח שנאה מסית המבוסס על פייק ניוז; הן אוספות עלינו נתונים כדי להציע מוצר איכותי, אבל גם מוכרות אותם למרבה במחיר. ההתפכחות הביאה לעולם דיונים ארוכים על השעיית פוליטיקאים מפלטפורמה אחת, פסיקה של מועצה מפקחת בנוגע להסרת תכנים, ומאמצי חקיקה בכל העולם להטיל על הרשתות החברתיות האלו אחריות על התכנים שמתפרסמים אצלן.
ומה בנוגע לטיקטוק? לפני שנתיים ניסה נשיא ארה"ב אז דונלד טראמפ להכריח את טיקטוק לעבור לשליטה אמריקאית. הנימוק היה שעם הפופולריות הגוברת של האפליקציה, יש להרחיק נתונים אישיים של משתמשים אמריקאים מידה הארוכה של ממשלת בייג'ינג. אחרי שורה של הצעות רכישה, טראמפ איבד עניין והמכירה לא התקיימה. מאז אפיזודה זו טיקטוק כמעט לא נדרשת לתת דין וחשבון על פעילותה מצד מחוקקים או התקשורת, וכך בזמן שמייסדי פייסבוק וטוויטר מזומנים שוב ושוב לתת עדויות בבתי נבחרים, בטיקטוק, הרשת החברתית הצומחת בעולם והיכן ששיח לא פחות חשוב מתקיים, עובדת מכונת הצנזורה באגרסיביות ובאין מפריע.
1. בלי תוכן מכוער בבקשה
לטיקטוק יש "כללי קהילה" ברורים ופומביים. אלו כוללים איסור על פרסום תוכן אלים או פוגעני, פרסום של פעילויות לא חוקיות, פגיעה עצמית, בריונות רשת או כזו הקשורה לקבוצות קיצון. אבל סינון תוכן הוא משימה קשה מאוד, במיוחד כשמאות מיליוני יוצרים מעלים אלפי שעות של תוכן כל יום לפלטפורמה. בחברה משתמשים במסננים אנושיים, אך נשענים בעיקר על אלגוריתמים כדי לסרוק ולהסיר תכנים.
אבל טיקטוק מתמודדת עם אתגרים מורכבים עוד יותר מאשר פייסבוק או טוויטר, זאת בשל היותה אפליקציה סינית. הקשרים לממשל בבייג'ינג הביאו מחוקקים וחוקרים להעריך כי חלק מכללי הצנזורה שלה מבוססים על הנחיות מהממשל הסיני. כך, למשל, חשיפה של "הגרדיאן" מ־2019 העלתה כי טיקטוק מצנזרת תכנים שקשורים למחאה בכיכר טיאננמן, טיבט כטריטוריה עצמאית או הקבוצה הדתית פאלון גונג. ב־2020 חשף אתר החדשות "אינטרספט" שהחברה מנחה את מסנני התכנים שלה להסיר או למתן תפוצה של סרטונים שנחשבים למכוערים או עניים, כמו גם סרטונים שעלולים לפגוע ב"כבוד הלאומי" הסיני, בזרועות השיטור או בעובדי המדינה בסין.
2. מעלימים קבוצות שוליים
מעבר לסינון תכנים בוטה זה, הולכת וגוברת הביקורת כלפי טיקטוק שהיא משתמשת בשיטה של איסור־צללים. כלומר במקום למחוק חשבונות וממש להסיר סרטונים, החברה מבצעת שורה של פעולות מעודנות כך שתכנים מסוג מסוים לא יקודמו, יוסתרו מהציבור או לא יעלו בתוצאות חיפוש. מחקר בנושא טען כי חלק מהתיוגים שטיקטוק מבקשת לצנזר מוגדרים על ידי החברה כ"Not for Feed", כלומר הם לא מקודמים בערוץ הראשי שבו נחשפים משתמשים לסרטונים רנדומליים, אזור המכונה "For You" - סטריפ הגלילה הפופולרי ביותר והדרך היחידה שבה תוכן או יוצר יכולים לזכות בוויראליות.
כמובן שלא כל הצנזורה זהה, ומי שסובלים מהפרקטיקה הזו הם משתמשים שלפי הערכות לא מתאימים למודל שהממשל הסיני, או לעתים ממשלות מקומיות אחרות, רוצים לראות. אלה, ללא יוצא מן הכלל, קשורים לקבוצות שוליים. בין היתר משתמשים או תכנים שקשורים לקשת הלהטב"קית, על הספקטרום, אחרים שעוברים תהליך התאמה מגדרית, פעילי אקלים וסרטונים או משתמשים שקשורים לקבוצות "חיי שחורים חשובים" (BLM). בחודשים האחרונים יוצרים הראו שלא רק שהאפליקציה מדכאת נראות של סרטונים הקשורים לקבוצות שלהם, אלא שהפלטפורמה ממש מונעת מהם מלהשתמש בביטויים כמו "הצלחה שחורה" ושהם מוחקת באופן שיטתי סרטונים שקשורים לאינטרסקס, אנשים עם סימני מין זכריים ונקביים כאחד. למעשה, מחיקת תכנים מסוגים אלו הפכה כל כך נפוצה שטיקטוק נהפכה לכר פורה של יצירתיות תיוגית שמטרתה להתחמק מהצנזורה בה, כך למשל נהוגים היום תיוגים כמו le$bean, tr@ns או g@y שצברו פופולריות כה גדולה שנהפכו לסלנג בפני עצמם.
אלו לא תלונות בעלמא. מחקר מ־2020 מצא כי טיקטוק סיננה תכנים שקשורים לקהילת הלהטב"ק בשמונה שפות שונות. בעקבות פניית החוקרים, ומתלונות אחרות שעלו בתקשורת טיקטוק התנצלה על כך שמחקה, חסמה והסירה סרטונים, תיוגים ואפילו חשבונות שלמים של יוצרים מקהילות אלו.
לעתים הסבירה שפעלה בשיטת איסור־צללים בשל חוקים מקומיים שחייבו אותה לעשות זאת, הצדיקה את הסרתם בטענה שתיוגים אלו מקושרים לתכנים פורנוגרפיים, ופעם אחרת הסבירה שהפחיתה ויראליות של סרטונים כי הם משכו בריונות רשת, ולעתים פשוט האשימה את האלגוריתם שלה.
צנזורה שקטה פוגמת במאמץ של קבוצות שוליים להתבטא. וכל עוד תמשיך להיות כה עמומה, כך רק תלך ותגדל הפגיעה שלה. אנו למודי ניסיון מפייסבוק, טוויטר ורשתות אחרות, ואין סיבה שוב להתעכב בתגובה לנוכח פגיעה כל כך בוטה.