TechTalkישראל חייבת להתעורר על עצמה בעניין המתאן
TechTalk
ישראל חייבת להתעורר על עצמה בעניין המתאן
צמצום פליטת המתאן בישראל ב-30% עד 2030? רק באמצעות השקעה בפתרונות חדשניים ופיתוח של רגולציה תומכת נצליח, אולי, לעמוד ביעד הזה. כעת, אנחנו עדיין תקועים בשלב ההפנמה
בחודש שעבר הצהירו השרה להגנת הסביבה תמר זדנברג ושרת האנרגיה קארין אלהרר כי ישראל תצמצם את פליטת המתאן ב- 30% עד שנת 2030. יעד שאפתני, ללא ספק, אולם כדי שישראל תגיע לשם נדרשות פעולות מיידיות.
בהצהרת השרות ישראל מצטרפת לשורה של מדינות שמבינות שכבר לא מספיק להתמקד בהפחתת פחמן דו חמצני ויש לנקוט בצעדים גם להפחתת גז המתאן, המכונה גם "פחמן דו חמצני על סטרואידים" וגורם לכשליש מההתחממות הגלובלית (לפי הדוח שפורסם לפני כחודשיים על ידי הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים). מתברר שאף על פי שאנחנו מייצרים הרבה יותר פחמן דו חמצני מזהם לאוויר, בפרק זמן של 20 שנה טון של גז מתאן גורם להתחממות של פי 84 מטון של פחמן דו חמצני.
אחד המקורות העיקריים של פליטות מתאן הוא הטמנת פסולת אורגנית. בישראל, רוב הפסולת - כ-80% - מוטמנת, לעומת 20% הטמנה באירופה. לפי המשרד להגנת הסביבה, כ- 77% מפליטות המתאן בישראל נגרמות מהטמנת פסולת אורגנית.
מה נעשה עד כה כדי לפתור את הבעיה? כבר בשנת 2018 נקבעה באיחוד האירופי רגולציה המחייבת הפרדה של פסולת אורגנית עד שנת 2023. עוד נקבע כי בתוך תקופה של מספר שנים, טיפול ביולוגי בפסולת אורגנית לא ייחשב כמיחזור, אלא אם הפסולת הופרדה במקור וכי פסולת שטופלה, המועברת להטמנה או לשריפה, לא תיחשב כמיחזור. מגמה זו מחזקת את החובה והאחריות של מדינות למחזר פסולת אורגנית ולעשות בה שימוש חוזר בצורת אנרגיה ודשן. לכך, כמובן, יש יתרונות כלכליים שבאים לידי ביטוי בחיסכון כתוצאה מיצירת מקור אנרגיה מתחדשת חלופי ודשן טבעי כחלופה לדשן כימי.
בישראל מתחילים להפנים את מה שקורה באירופה. בדצמבר אשתקד, המשרד להגנת הסביבה פרסם תכנית אסטרטגית השואפת להעביר את ישראל מכלכלה ליניארית לכלכלה מעגלית. כלכלה ליניארית עושה שימוש בזבזני במשאבים בתהליך הייצור וכתוצאה מכך נוצרים פסולת וזיהום סביבתי. כלכלה מעגלית עושה שימוש חכם במשאבים ומפחיתה ייצור פסולת באמצעות תכנון ועיצוב חכם של מוצרים, שימוש במודלים עסקיים חדשניים להפחתת השימוש במשאבים חדשים, שימוש חוזר ומיחזור.
אמנם יש באסטרטגיה הזאת בשורה חיובית, אבל רק באמצעות רגולציה מחייבת ושיתופי פעולה נזכה לראות את היעדים הללו מושגים. האסטרטגיה והיעדים שהוגדרו שאפתניים, אבל הם לבדם לא מספיקים. יש לא מעט חברות שמספקות פתרונות טכנולוגיים חדשניים לטיפול בבעיה, אבל רק באמצעות שילוב כוחות ושיתופי פעולה יצירתיים עם הרשויות המקומיות בישראל נראה שינוי אמיתי בטיפול בפסולת הקיימת.
על מנת להבטיח יעילות בטיפול בפסולת ולהגדיל את התועלת הכלכלית על הממשלה לחייב הגבלת מרחק מקסימלי של שינוע הפסולת למתקני טיפול וכן עליה לתעדף ולייצר תמריצים עבור אימוץ ויישום של פתרונות מקומיים לטיפול בפסולת, המייצרים חיסכון כלכלי וסביבתי ניכר. עלויות השינוע וההובלה של הפסולת למתקני טיפול הן מרכיבי העלות המשמעותיים במערכת הטיפול בפסולת - כ- 50% מעלויות הטיפול בפסולת - ונלווה להן זיהום סביבתי. בפתרונות המציעים טיפול מקומי בפסולת אורגנית נחסכות העלויות הכלכליות-סביבתיות כתוצאה משינוע הפסולת ונוצרת תועלת כלכלית משימוש במתאן לאנרגיה ותועלת נוספת בדמות הפקת דשן איכותי לשימוש חקלאי. פתרונות מסוג זה הם מימוש עקרונות הכלכלה המעגלית: לקיחת פסולת והפיכתה למשאב. העניין הוא, כאמור, שניתן יהיה לממשם באופן מקיף על על ידי רגולציה מתאימה.
ימית נפתלי, מומחית לכלכלה מעגלית ומנהלת פיתוח עסקי ואסטרטגי בחברת הום ביוגז
