בדיקה37 חברות הייטק מוציאות 780 מיליון דולר מישראל, ועוצרות כניסה של 2 מיליארד
בדיקה
37 חברות הייטק מוציאות 780 מיליון דולר מישראל, ועוצרות כניסה של 2 מיליארד
בדיקה בקרב עשרות חברות הייטק ציבוריות ופרטיות, ששוויין המצרפי 40 מיליארד דולר, מעלה גם שהן יימנעו מלהעביר לישראל 2.2 מיליארד דולר במצטבר, שנוצרו מהפעילות השוטפת בחו"ל; עליית הסיכון של ישראל בשל ההפיכה המשטרית כבר כאן
עיקר תשומת הלב התמקדה בשבועות האחרונים בהכרזות מחאה של אנשי הון סיכון ויזמים כמו עינת גז מפפאיה ואסף רפפורט מ־WIZ, שהודיעו כי יוציאו מישראל את הכסף של החברות שהקימו. אבל מאחורי הקלעים המצב מסוכן הרבה יותר ומתפתח בשקט אך במהירות. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי מספר גדול של חברות הייטק, שמנהליהן כלל לא מעורבים במחאה נגד ההפיכה המשטרית, מוציאות בשקט מישראל את יתרות המזומנים שלהן.
מבדיקה בקרב עשרות חברות הייטק ציבוריות, יוניקורונים וסטארט־אפים, עולה כי נכון ליום שישי האחרון החליטו 37 חברות להוציא בימים הקרובים סכום אדיר של 780 מיליון דולר מפקדונות בבנקים בישראל ולהעביר את הכסף לבנקים בחו"ל. בנוסף, בחברות האלה התקבלה החלטה לעצור העברות לישראל של סכום מצרפי של 2.2 מיליארד דולר שנוצרו מפעילות בחו"ל – על אף שעד היום כספים כאלה היו זורמים לישראל.
37 החברות, ששמותיהן שמורים במערכת "כלכליסט", מגיעות מתחומים שונים, נמצאות בשלבי פעילות שונים, וחלקן מנוהלות על ידי אנשים המזהים עצמם כאנשי ימין. הן מעסיקות יחד 8,000 עובדים בישראל, השווי המצרפי שלהן הוא 40 מיליארד דולר, והן גייסו עד היום סכום מצטבר של 9.3 מיליארד דולר. ההחלטה להעביר לפחות חצי מיתרות המזומנים שלהן לחו"ל התקבלה בשל דרישות המשקיעים (בחברות הפרטיות), או בשל הנחיה של סמנכ"לי כספים (בחברות הציבוריות), כפועל יוצא של ניתוח הסיכונים בוועדת הסיכונים של החברה.
"אף אחד בחו"ל לא מתעמק במאמרים ובניתוחים על מה שקורה בישראל, הדבר היחיד שמעניין את כולם זו היציבות והסנטימנט, וכרגע בישראל יש חוסר יציבות והסנטימנט הוא שלילי", אומר מייסד ומנכ"ל של אחת מחברות ההייטק הגדולות בישראל בתחום הרפואי ביחס להוצאת הכספים מישראל. "מבחינתי הוצאת הכסף היא המהלך האחראי והמתון ביותר שניתן לעשות – כלפי החברה שלי וגם כלפי הממשלה והכלכלה הישראלית. זה מהלך הפיך, שלא כמו למשל 'הפיכת שרוול', שהיא הוצאת הקניין הרוחני מישראל והעברת החברה דה פקטו לחו"ל. המדינה חשובה לי, חזרתי לכאן אחרי כמה שנים בחו"ל, בני משרת ביחידה קרבית, זה לא שמאלץ. אבל כרגע אין לי ברירה מול המשקיעים. התפקיד שלי כמנכ"ל הוא להילחם מול המתחרים ולא על הדמוקרטיה הישראלית".
במרבית המקרים מדובר במשיכת כספים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים לחברה. כך למשל, חברת סייבר בשווי של יותר מ־2 מיליארד דולר החליטה להוציא מישראל 110 מיליון דולר; חברת סייבר בשווי של יותר מ־2.5 מיליארד דולר מוציאה 45 מיליון דולר; חברת פינטק בשווי של יותר מ־4 מיליארד דולר מעבירה לחו"ל 65 מיליון דולר; חברת תוכנה בשווי של יותר מ־3 מיליארד דולר תעביר בשבועות הקרובים 130 מיליון דולר מחשבונות בישראל. ניתן להעריך שבענף ההייטק יש חברות נוספות שפרטיהן לא הגיעו לידי "כלכליסט" ומתכוונות גם הן להוציא לפחות חלק מהמזומנים שלהן מישראל.
"לפני שבוע וחצי התחיל הזרם של הכסף החוצה. זה זרם שקט של חברות שעושות פעולות לא מחאתיות והן לא רוצות להיחשף", אומר ל"כלכליסט" מייסד ומנכ"ל של אחת מחברות ההייטק הישראליות שנסחרות בנאסד"ק. "אנחנו עושים את זה רק מתוך ניהול סיכונים. יש פה הרבה חברות גלובליות, שמבחינת המשקיעים שלהן אף פעם לא היה ברור עד הסוף מדוע חשוב להחזיק את הכסף בישראל. אבל עכשיו אותם משקיעים אומרים לנו שמדובר בחשיפה לסיכון מיותר ודורשים שנחזיק לפחות חצי מיתרות המזומנים בחו"ל". הדברים האלה הם המשך ישיר לדברים שאמר מוקדם יותר השבוע ל"כלכליסט" קובי מרנקו, מייסד משותף ומנכ"ל ארבה רובוטיקס, על כך שכל מנהל אחראי צריך להחזיק היום חצי מהמזומן של החברה מחוץ לישראל.
"אני אומר לכל המנכ"לים בחברות שאני משמש כיו"ר שלהן או כדירקטור, שכנושאי משרה הם מחויבים לבעלי המניות להוציא מכאן את הכסף", אומר ל"כלכליסט" אורי הדומי, שעמד בעבר בראש מזור רובוטיקה אשר נמכרה למדטרוניק היפנית ב־1.6 מיליארד דולר והיום מכהן בדירקטוריונים של סטארט־אפים רבים בתחום הרפואי. "זה לא קשור למה אומרים בנקי השקעות כאלה או אחרים, אלא קשור להבנה שלי שאני לא יכול להבטיח כרגע לאף בעל מניות שתהיה לו בעתיד נגישות בכל מצב לכספים שיוחזקו בישראל כפי שיכולתי בעבר". לדברי הדומי, שעדיין אחראי על ניהול שיתופי פעולה ויוזמות אסטרטגיות בענקית שירותי הבריאות היפנית, "יהיו פה שינויים ואני רואה תרחישים שבהם המדינה תחליט בקלות שהיא שמה את ידה על כספי המשקיעים. אין לקחת כמובן מאליו שמה שהיה הוא מה שיהיה, ומי שחושב כך יתבדה. לצערי הרב החזון האפוקליפטי קורם עור וגידים הרבה יותר מהר ממה שחשבתי".
חברות הייטק, ש־80% מהכסף שמממן אותן מגיע מחו"ל, החזיקו עד היום חלק גדול מיתרות המזומנים שלהן בפקדונות דולריים ושקליים בישראל. הדבר לא נבע רק משיקולים פטריוטיים בלבד, אלא גם משיקול כלכלי נקי: השקל היה חזק מצד אחד והתחזק מול הדולר והיורו לאורך השנים האחרונות, ובמקביל הריבית על פיקדון דולרי בישראל גבוהה ביותר מאחוז מהריבית על פיקדון דומה בארצות הברית. כך למשל, פיקדון דולרי לשלושה חודשים בבנק אמריקאי נותן היום 4.3%, ואילו בישראל אפשר לקבל גם 5.3% על אותו הפיקדון. עבור כל חברה מדובר בפער משמעותי – קל וחומר חברה לא רווחית תפעולית שיתרות המזומנים שלה לעתים מגיעות למאות מיליוני דולרים. בחברות מסבירים ל"כלכליסט" כי המשיכות לא מתבצעות ביום אחד אלא בהדרגה ובמועדים שבהם נפתח כל פיקדון ופיקדון, שכן לא ניתן לשבור פיקדון דולרי לפני תום התקופה.
מעבר להוצאת הכספים האקטיבית, מנהלי החברות מסבירים שגם לא יעבירו לישראל בתקופה הקרובה את הכסף שמייצרת הפעילות השוטפת של החברות, שעד כה עבר ברובו לארץ – חלק הומר בעבר לשקלים וחלקו הופקד בפקדונות דולריים בבנקים המקומיים. לדברי המנהלים, השפעה של אי־הכנסת הכסף, שכרגע מסתכם בכ־2.2 מיליארד דולר, עלולה להיות דרמטית אף יותר מבחינת הבנקים המקומיים ושער השקל מול הדולר.
לדברי רונה שגב, שותפה בקרן ההון סיכון TLV פרטנרס, המשקיעים הלא ישראלים בסטארט־אפים בפורטפוליו של הקרן – וגם של קרנות אחרות – דורשים שלא להעביר בשלב זה את הכסף לישראל. "בשנים האחרונות, בעיקר בחמש השנים שבהן השקל היה מאוד חזק, סטארט־אפים המירו כסף של שנה מראש מדולרים לשקלים והחזיקו אותו כאן. עכשיו ההחלטות במועצות המנהלים הן לחכות, מתוך הבנה שהשקל עומד להיחלש עוד. לכן ההחלטות שהתקבלו הן להעביר לישראל רק את הסכומים שדרושים לתשלום המשכורות, ברמה החודשית.
"זה נעשה בשקט, מאחורי הקלעים, ולא קשור בכלל למחאת ההייטק. השיקולים הם לא פוליטיים אלא רק של ניהול סיכונים. בחמש השנים האחרונות היה אמון גבוה מאוד בשקל ועכשיו זה משתנה. המשמעות הגדולה שצריך להסתכל עליה היא לא רק הכסף שיוצא, אלא גם הכסף שלא ייכנס", מוסיפה שגב.
בגלל הסחף ההדרגתי בבנקים אולי עוד לא לגמרי יודעים לשים את האצבע על האירוע, אם כי מנהלי כל החברות ששוחחו עם "כלכליסט" מעידים על שיחות טלפון לחוצות מהבנקים עם כל הוראה להעביר פקדון כזה או אחר לבנק זר. אבל מה שממחיש את הסחף בצורה הטובה ביותר והעגומה ביותר מבחינת ישראל הוא היחלשות השקל מול הדולר בשבועיים האחרונים.
ביום שישי האחרון זינק הדולר ב־0.7% ושערו הגיע ל־3.54 שקלים. מדובר בהתחזקות של 2% בתוך שבוע אחד בלבד. הרמה הנוכחית קרובה מאוד לשיא השנתי של 3.55 שקלים לדולר שנקבע בסמוך לבחירות האחרונות. בדצמבר-ינואר השקל התחזק בחזרה וכבר היה ברמה של 3.4 שקלים לדולר.
הדולר מתחזק בשבועיים האחרונים מול השקל בניגוד למגמה הכללית במטבע האמריקני שדווקא נחלש מול המטבעות האחרים בשבועות האחרונים, מה שמאותת שוב בבהירות שהבעיה היא בשקל.
