המודל הסיני הוא קריאת השכמה - גם לישראל
ההצלחה המפתיעה של חברת הבינה המלאכותית הסינית דיפסיק (DeepSeek) גרמה השבוע למערב לשמוט לסתות, והפילה את בורסות העולם. בהצלחה הזו טמונה הזדמנות עבור האקו-סיסטם הישראלי.
פתגם סיני עתיק, שכמו רבים מסוגו, הוא כנראה לא באמת סיני, ולא באמת עתיק, אומר: "כשרוח השינוי נושבת, יש כאלה שבונים חומות, ויש כאלה שבונים טחנות רוח". השנתיים החולפות בעולם הבינה המלאכותית ממחישות היטב את הפתגם הזה. רוחות השינוי כבר כאן: בתוך זמן קצר יחסית, הצליחה הבינה המלאכותית לדלג מעל משוכות רבות, ולבצע משימות שבעבר נחשבו למדע בדיוני. היא למדה לייצר טקסט באיכות חסרת תקדים, לנתח ולייצר תמונות וקטעי וידאו עשירים בפרטים, ולחקות באופן מרשים את ההתנהגות האנושית בתחומים מגוונים.
ההתפתחות הטכנולוגית הובילה לגל של השקעות ותקוות כלכליות: ע"פ מחקר של תאגיד IDC מסוף 2024, צפויה מהפכת הבינה המלאכותית לתרום כ 20 טריליון דולר לכלכלה העולמית עד שנת 2030. מדינות רבות בעולם, ובהן ישראל, בנו תכניות לאומיות כדי להעמיד עצמן בחוד החנית של המהפכה הזו, ולהיות בין מובילי השינוי.
בזמן שהרוחות התחזקו, התחזקה גם הנטייה של מדינות רבות לתפוס את זירת הבינה המלאכותית כזירת קרב, ולבנות חומות שמטרתן הגנה מפני ההשפעה השלילית של רוחות השינוי. חוק הבינה המלאכותית האירופי, שנכנס לתוקפו באוגוסט 2024, נועד לאפשר למדינות האיחוד להגן על תושביהן מפני השלכות שליליות אפשריות של השימוש בבינה מלאכותית.
התקנות להגבלת ייצוא שבבי בינה מלאכותית, שפרסמה ארה"ב בימים האחרונים של כהונת ביידן, מבטאות אף הן חשש מפני ההשלכות של תפוצה נרחבת של טכנולוגיות בינה מלאכותית למדינות בלתי אחראיות. דמויות בולטות בשיח הטכנולוגי דימו את פיתוח הבינה המלאכותית לפיתוחה של פצצת האטום. כאשר מסתכלים על המהפכה דרך המשקפיים האלה, ברור מדוע משקיעות מדינות מאמצים במניעה של זליגת ידע וטכנולוגיה ליריבותיהן.
ואולם, השבוע האחרון הוכיח כי כאשר במערב בונים חומות, יש במזרח כאלה העוסקים במרץ בבניית טחנות רוח. חברת ההזנק הסינית DeepSeek שחררה לאוויר העולם מודל בינה מלאכותית חדש ששמו R1, שדומה ביכולותיו לכמה מהמודלים המתקדמים ביותר במערב, למרות שאומן בעלויות מזעריות. חשיפת המודל הסיני החדש ערערה את הנחות היסוד של התעשייה, שלפיה יצירת מודלים מתקדמים דורשת השקעה טכנולוגית עצומה וכוח חישוב יקר, ולפיכך ניתנת להגבלה באמצעות הגבלת כוח החישוב. תוך ימים ספורים, איבדו חברות הטכנולוגיה המערביות למעלה מטריליון דולר משוויין, באופן שהכניס את בורסות העולם כולו לסחרור. הנשיא טראמפ הצהיר כי המודל החדש הוא קריאת השכמה לתעשיות האמריקניות.
רבים העלו חשש שהמקרה של DeepSeek יוביל להצטמצמות שוק הבינה המלאכותית העולמי. הניסיון ההיסטורי והכלכלי מראה כי בטווח הארוך מתרחש בדיוק ההיפך: כאשר שינוי טכנולוגי מעלה את היעילות בשימוש במשאב, השימוש במשאב עולה בקצב מהיר יותר מקצב ההתייעלות. תופעה זו, המכונה "אפקט ג'בונס" וזוהתה כבר במאה ה 19, עשויה להוביל לכך שהמודל הסיני יאיץ עוד יותר את קצב ההתקדמות והאימוץ של בינה מלאכותית ברחבי העולם. מי שעשוי להרוויח מכך הם שחקנים קטנים בשוק הגלובלי, אשר הירידה בעלויות החישוב תהפוך עבורם את הכניסה אליו לקלה יותר.
משום כך, המקרה של DeepSeek הוא קריאת השכמה לא רק עבור ארצות הברית, אלא גם עבור ישראל. האקו-סיסטם הישראלי ידוע בכך שהוא מצליח ליצור חדשנות דווקא כאשר הוא שרוי במגבלות. האיומים הביטחוניים העצומים על ישראל הם שהובילו אותה לפתח טכנולוגיות הגנה אווירית מתקדמות, והאקלים המדברי הוא שהניע את ישראל לפתח טכנולוגיות התפלה ולהטמיען בקנה מידה לאומי. המקרה של Deepseek מוכיח כי גם במשאבים מוגבלים, ניתן לחדש בתחום הבינה המלאכותית, ולהתחרות במודלים המתקדמים ביותר בעולם.
המקרה הזה מערער את ההנחה שלפיה שוק הבינה המלאכותית נועד רק לענקיות טכנולוגיה המחזיקות בחוות שרתים עצומות, ופותח הזדמנות למדינות כמו ישראל, שעיקר כוחן הוא בתוכנה, להוביל את המהפכה העולמית. עלינו להפנים זאת, ולבנות בישראל במהירות טחנות רוח שירתמו את רוחות הבינה המלאכותית לאתגרי הליבה של החברה הישראלית: בבריאות, ברווחה, בחינוך, בתעסוקה ובתחבורה. עלינו לנצל את חוזקות התעשייה הישראלית, להטמיע טכנולוגיות בינה מלאכותית באחריות ובזהירות במגזר הציבורי, ולקדם שיתופי פעולה בין התעשייה, האקדמיה והמגזר הציבורי לפיתוח וליישום של בינה מלאכותית בחיי היומיום.
עלינו לבנות תשתיות בינה מלאכותית איתנות, גמישות ויעילות עבור ישראל, שיאפשרו לישראל להיות בין מובילי מהפכת הבינה המלאכותית. ולא פחות חשוב מכך – עלינו לדאוג לכך שפירות המהפכה הטכנולוגית יגיעו לכל תושבי ישראל, יצמצמו פערים חברתיים, יאפשרו צמיחה בת קיימא וארוכת טווח למשק הישראלי וישפרו את השירותים החברתיים שמקבלים תושבי המדינה. עלינו להקשיב היטב לקריאת ההשכמה הזו, ולהאיץ את קצב הריצה במרוץ הבינה המלאכותית, תוך כדי תשומת לב לסיכונים שבדרך, כדי שישראל תצליח לממש את ההזדמנות הטמונה בטכנולוגיה החדשה.
ניר ינובסקי-דגן הוא מנהל תחום חדשנות בחטיבת הדאטה והבינה המלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי