TechTalkעם האוכל, בא התיאבון: תעשיית הפודטק והאגרי-טק הישראלית מוכנה לזינוק הגדול
TechTalk
עם האוכל, בא התיאבון: תעשיית הפודטק והאגרי-טק הישראלית מוכנה לזינוק הגדול
נכון להיום, מיזמי טכנולוגיה הקשורים למזון נשארים במחוזות המו"פ, אבל נראה שזה עומד להשתנות. גיל הורסקי, ראש תחום ההשקעות הגלובלי ב-Mondelez, ממליץ מאוד למיזמי פודטק מקומיים להתכווננן לתחום של Food as Medicine וקורא לשילוב נבון של דיפ-טק בענף
בשנים האחרונות צמחה בישראל תעשיית פודטק פעילה וחדשנית. כיום, ישראל המדינה השנייה בעולם במספר חברות ההזנק בתחום הבשר המתורבת והשלישית במספר המשקיעים בתחום החלבון האלטרנטיבי. חדשות לבקרים אנחנו נחשפים לחברות ישראליות חדשות שגייסו כסף ומציעות לנו סטייק שמודפס במדפסת תלת-מימד, תחליף חלב שמקורו בצומח ואפילו ביצת עין טבעונית וטעימה שבהחלט לא הוטלה על ידי התרנגולת בלול.
שפע הפעילות הזאת הוביל ליצירת קרנות השקעה ייעודיות בתחום, שותפויות מו"פ וכניסה של משקיעי הון סיכון מסקטורים אחרים לתחום. המגמה אף התרחבה לכניסה של מספר חברות פודטק לבורסה באחד העם ותאגידי המזון הבינלאומיים כמונדליז (יצרנית אוראו ומילקה) לא נותרו אדישים למגמה זאת ובתמונת ראי לנעשה כאן בהיי-טק הקימו פעילות מקומית להשקעות וחדשנות.
ישראל אינה לבד במרוץ להפיכתה למעצמת פודטק. אנחנו רואים השקעות עתק בתחום על ידי מדינות שונות - מסינגפור ומדינות המפרץ, ועד למערב אירופה, וכמובן, ארה"ב. כדי לשמור על המובילות בתחום, האקוסיסטם המקומי יצטרך לעשות קפיצת מדרגה בשנה הקרובה. כבר עכשיו יש כמה חברות פודטק ישראליות שנושקות לסטטוס היוניקורן הנכסף וסביר להניח שבמהלך 2022 נוכל לחגוג את היוניוקורן הראשון בפודטק שהוא כחול-לבן.
אפשר להניח שנמשיך גם לראות מגמה של יזמים מנוסים מעולמות הטק, הביוטק ודיספלינות מדעיות אחרות נכנסים לעולמות הפודטק ומביאים טכנולוגיות חדשניות מעולמות התוכן שלהם. העניין של יזמים בתחום נובע מגודל השוק (תעשיית האגרי-פודטק שווה 8 טריליון דולר), הצמא שלו לטכנולוגיות חדשניות, ומהעובדה שמדובר בתחומים שיש בהם אימפקט והשפעה ישירה על קיימות ומשבר האקלים. אין מקום טוב יותר להשפיע מאשר דרך הפודטק.
מיזמי פודטק ישראלים הם ברובם מוכווני מו"פ ובדרך כלל נוטים להשאיר לשלבים מאוחרים מדי את ההתמודדות עם החסמים העיקריים של מסחור טכנולוגיות בתחום: רגולציה בשווקי יעד, יכולת לבנות scale-up בצורה יעילה, לצד מבנה עלויות ותמחור תחרותיים. בדור החדש של חברות בתחום נראה התמודדות הרבה יותר מוקדמת של היזמים עם החסמים הללו ונראה חברות שעושות מהר יותר את השינוי התפיסתי מחברות מו"פ לחברות שמוכוונות מכירות ושיווק בינלאומי, ומבינות את הצרכנים בשווקי הייעד.
עד כה החברות הישראליות בתחום הן ברובן B2B (חברות שמוכרות לעסקים), אבל רוב סיפורי ההצלחה הגדולים בתעשייה הבינלאומית, דוגמת Beyond Meat ו-Oatly, היו של חברות B2C (חברות שמוכרות לצרכנים בודדים). בתעשיית ההייטק ואינטרנט המקומית של עד סוף שנות ה- 90' לא האמינו שאפשר לבנות מישראל חברת B2C, אבל כיום כולנו יודעים שאפשר ויש אינספור סיפורי הצלחה. לכן, ניתן לצפות שגם בפודטק הישראלי נראה יותר חברות שהופכות ל-B2C או לכל הפחות מנסות למתג את הטכנולוגיה שלהן לפי התפיסה של Intel Inside.
תחום החלבון האלטרנטיבי ימשיך להיות אחד התחומים העיקריים שיצמחו בו מיזמים חדשים ויזרמו אליו השקעות בישראל, אבל יש עוד שני תחומים מעניינים וחשובים שיש לישראל פוטצינאל ליתרון תחרותי בהן. האחד הוא מה שמוגדר כ-Food as Medicine או כפי שהיפוקרטס אמר "יהא מזונך תרופתך היחידה".
ההפרדה בין קטגוריות המזון הפונקציונלי, תוספי תזונה ותרופות ללא מרשם הופכת ליותר ויותר מעומעמת. יש ביקוש צרכני אדיר למוצרי מזון פונקציונלים שיכולים למנוע או לטפל במצבים בריאותיים, רגשיים ופיסיולוגיים, כמו למשל שיפור איכות השינה או חיזוק המערכת החיסונית. גודל השוק של מזון פונקציונלי בלבד צפוי להגיע ל-440 מיליארד דולר ב-2022. מזון בריא ופונקציונלי הוא הדרך היעילה ביותר של שירותי הבריאות למנוע מחלות ותעשיית הביוטק המקומית והעומק האקדמי בישראל בתחומים הללו יכולים להוות כר פורה לפיתוח חברות ישראליות מובילות בתחום הזה, שיצמח משמעותית בשנים הקרובות.
לפי מחקר של מקינזי, תעשיית האגרי-פוד היא התעשייה הכי פחות מפותחת מבחינה טכונולוגית מקרב התעשיות הגדולות, כך שהתחום השני שמאוד רלוונטי עבור האקוסיסטם הישראלי הוא אדפטציה של טכנולוגיות ה- Deep-Tech המתקדמות בישראל - AI, ML, Big Data, Industry 4.0 - לשיפור, ייעול ואוטמציה של תהליכי ענק בתעשיית המזון, לרבות תהליכי רכש, שרשרת אספקה, ייצור ופיתוח מוצרים חדשים. כבר עכשיו ניתן לראות ניצנים של יזמים וחברות ישראליות שהולכים בכיוון זה, ונהנים מצמיחה ומשיתופי פעולה עם שחקנים בינלאומיים.
לבסוף, בדומה לתעשיית הטק הישראלית, בה חברות בינלאומיות תחילה רכשו סטארט-אפים מקומיים ובהמשך הפכו אותם למרכז מו"פ וחדשנות - מה שיצר מכפיל כוח משמעותי לאקוסיסטם המקומי - הצפי הוא שנראה את אותה מגמה גם בפודטק. הפוטצינאל של האקוסיסטם המקומי בפודטק הוא אדיר, אבל נצטרך לעשות קפיצת מדרגה משמעותית ל"פודטק 2.0" כדי להמשיך ולהיות שחקן מוביל.
גיל הורסקי הוא ראש תחום ההשקעות הגלובלי ב-Mondelez
