הממונה על היישומים הביומטריים: "לתת לאזרחים לבחור אם הם מעוניינים בטביעות אצבע במאגר"
הממונה על היישומים הביומטריים: "לתת לאזרחים לבחור אם הם מעוניינים בטביעות אצבע במאגר"
בדו"ח של הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי, עו"ד נעמה בן צבי, שפורסם לאחרונה נקבע כי השימוש בטביעות אצבע מהמאגר הביומטרי הלאומי לצורך זיהוי חללים ונעדרים ב-7 באוקטובר היה מוגבל יחסית, ואינו מצדיק חיוב של כל האזרחים במסירת טביעות אצבע למאגר
השימוש בטביעות אצבע מהמאגר הביומטרי הלאומי לצורך זיהוי חללים ונעדרים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר היה מוגבל יחסית, ואינו מצדיק חיוב כל אזרחי ישראל במסירת טביעות האצבע שלהם למאגר – כך קובעת הממונה על יישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, עו"ד נעמה בן צבי, בדו"ח שפרסמה לאחרונה. "השימוש בטביעות אצבע היה מועיל, אבל לא גיים צ'יינג'ר", אמרה בן צבי ל"כלכליסט". "צריך לתת לתושב את הבחירה האם הוא מעוניין להכליל את טביעות האצבע שלו במאגר או לא".
נכון להיום, אזרחים שמבקשים להנפיק תעודת זהות או דרכון מחוייבים למסור למאגר הביומטרי, לצד תמונות פנים, גם שתי טביעות אצבע. זאת, על בסיס תקנות שעת חירום מאוקטובר 2023 והוראת שעה מנובמבר אותה שנה, שהסדירו גישה של גופים למידע השמור במאגר לצורך זיהוי חללים ונעדרים, וחידשו את החובה לשוב ולמסור טביעות אצבע. חובה זו בוטלה בהדרגה בשנים האחרונות, לאור העלייה ביכולת הזיהוי של תמונות פנים, כאשר תחילה יכול אזרח לבחור האם לשמור טביעות אצבע או לא וב-2022 הופסקה שמירת טביעות אצבע לחלוטין.
הוראת השעה צפויה לפקוע במאי, ועוד קודם לכן אמורה הכנסת, על בסיס המלצת שר הפנים, לקבוע מתווה סופי לשילוב טביעות אצבע במאגר. להמלצת הממונה על יישומים ביומטריים, צפוי להיות משקל נכבד בהחלטה זו. "עד אוקטובר 2023, מיליון טביעות אצבע חדשות של אזרחים שבאו להנפיק מסמכי זיהוי לא נשמרו", סיפרה בן צבי. "ואז, הגיע ה-7 באוקטובר. גבי (פורטנוי, ראש מערך הסייבר; ע"כ) התקשר אליי, כולנו הוקפצנו. באנו כי הופנו אלינו שאלות, וחיברנו גופים טכנולוגיים סביב יכולות או התייעצויות שקשורות לזיהוי. הבנו שיש סיפור גדול סביב זיהוי החללים. ירדנו לשטח ולמדנו את כל שרשרת זיהוי החללים".
"בשלב מאוד מוקדם המשטרה אמרה שטביעות האצבע קריטיות לזיהוי חללים, ודרשה לחזור לאיסוף הטביעות בצורה מנדטורית. כבר אז אמרנו שאנחנו לא יודעים עד כמה זה נדרש וקריטי, עוד היינו בתוך האירוע, תהליכי הזיהוי לא הסתיימו. זו חקיקה שנעשתה תחת תנאים קשים, לחץ זמן וחוסר ודאות. אמרנו שהחלטה סופית צריכה להתקבל אחרי בחינה של הנתונים ובחינת הבטי מדיניות".
בשנה האחרונה קיימו בן צבי וצוותה בדיקה מעמיקה של אופן זיהוי חללי ה-7 באוקטובר: "הגופים התבקשו להציג נתונים, בעיקר צה"ל ומשטרה. לא רק מה שעשו מול המאגר הביומטרי, אלא באילו שיטות, מאגרים ומודלים הם השתמשו. כמה זוהו באמצעות בכל שיטה. מתוך 1,205 קרבנות, כ-280 היו חללי צה"ל והשאר אזרחים. טביעות האצבע במאגר סייעו לזהות 106 חללים – 11% מכלל החללים ו-8% מהאזרחים.
"זה לא אומר שלא ניתן היה לזהות אותם בשיטה אחרת. המשטרה השתמשה במגוון מודלים ושיטות. השתמשו בדנ"א, מידע דנטלי, סימנים יחודיים אחרים, והשתמשו גם במאגרים אחרים של טביעות אצבע. למשל, המאגר הביומטרי של צה"ל, שמיועד רק לזיהוי חללים ונעדרים, לא נמחק וכולל טביעות אצבע, דגימות דנ"א לא מפוענחות ומידע דנטלי על 3 מיליון ישראלים שהתגייסו. פנו גם לחו"ל לקבל מידע, רופאי שיניים נדבו צילומים של קרבנות".
על סמך בחינה זו הגיעו בן צבי וצוותה למסקנה שטביעות האצבע מהמאגר הביומטרי הן אמנם אמצעי מועיל בזיהוי חללים, אך לא כלי שאי אפשר להסתדר בלעדיו. "זה לא משנה משחק משמעותי, כשמביטים על זה מלמעלה כמדינה", אמרה.
לאור זאת, המלצת הממונה היא לעדכן את החקיקה כך שאזרחים יוכלו לבחור האם לשמור את טביעות האצבע שלהם במאגר בעת שהם מנפיקים תעודת זהות או דרכון. "בהתחשב בתועלת שראינו, חשבנו שזה נכון לתת לתושב את הבחירה. כמו שאני חותמת על כרטיס אדי, זו בחירה של האדם סביב המוות שלו. יש פגיעה בפרטיות כשלוקחים מכל האוכלוסייה טביעות אצבע. צריך גם לאפשר לאנשים שנמצאים במאגר למחוק את טביעות האצבע שלהם", אמרה בן צבי.
