המרוץ לחלל"ייקח זמן עד שנראה כאן יוניקורן חללי אבל זה יקרה"
המרוץ לחלל
"ייקח זמן עד שנראה כאן יוניקורן חללי אבל זה יקרה"
בהשוואה לתחומי הייטק אחרים, ענף החלל תופס נתח קטן מאוד בישראל, והושקעו בו 26 מיליון דולר מתחילת השנה. "צריך משקיעים שילכו עם היזמים אחרי החלום", אומר פרד סימון, אחד המשקיעים הבולטים. "יש פה מוחות חדים, כוח הנדסי מעולה והרבה חזון"
החלל הצית את דמיונם של סופרים, מדענים וכל אדם שהביט לירח ולכוכבים. בשנים האחרונות גם תעשיית ההייטק מתחילה לגלות את החלל. המנוע שדחף את התעשייה הוא הצעד המשמעותי שעשתה נאס"א כשהעבירה את שיגורי החלל לידיים פרטיות ובעיקר לספייס X של אלון מאסק, חברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה ביותר היום. תחילת דרכו של ההייטק בחלל היתה בעיקר משחק של ענקים, בעיקר ג'ף בזוס עם בלו אוריג'ין מול מאסק. אבל לאט לאט החלו להבין בעולם שהמעבר לשיגורים פרטיים מוזיל משמעותית את העלויות של כל תעשיית החלל.
לכל כתבות הפרויקט לחצו כאן
לדברי עופר שושן, שותף בקרן ההשקעות OurCrowd שהשקיעה בלא מעט חברות בתחום, כניסת ספייס X הוזילה דרמטית את הובלת המטענים, מעשרות אלפי דולרים לק"ג לאלפים ספורים, והביקוש עלה בהתאם. "יש לא מעט חברות שמציעות שיגורים זולים יותר ובתדירות גבוהה יותר למסלולים עם יותר גמישות", אומר שושן.
ההוזלה של שיגורי הלוויינים לחלל ופתיחתם לחברות פרטיות גרמו ליזמים רבים בעולם להבין שהחלל אינו מועדון שפתוח רק לסוכנות החלל האמריקאית נאס"א אלא מקום שבו לתעשייה הפרטית יש מרחב להתפתח, להשקיע ואף להרוויח. "הדברים שמעניינים בעולם החלל יקרים מאוד והם בעיקר בעולמות התשתית", מציינת רננה אשכנזי, שותפה בקרן ההון סיכון Grove שהשקיעה בחברת רמון ספייס הישראלית. "אין הרבה משקיעים שמוכנים לקחת את הסיכונים ולהיכנס לשוק הזה, אבל עכשיו מתחילים להבין מה אפשר לעשות עם כל הלוויינים בחלל – לנטר מזג אוויר, לשנע סחורות, אוכלוסיות. ההזדמנויות נמצאות בחברות שיודעות להפיק מידע איכותי מתמונות ולהוציא מהן תובנות".
חלק מההשקעות נותרו חשאיות
בעולם מדובר בהשקעות של מאות מיליוני דולרים בתעשיית החלל בכל רבעון אם כי מאז שנת הפריחה והבועה של תעשיית ההייטק ב־2020 ו־2021 ניכרת ירידה בתחום. על פי קרן ההון סיכון ספרה, חברות ספייסטק אירופיות גייסו ברבעון הראשון השנה 565 מיליון דולר, חברות מצפון אמריקה גייסו 456 מיליון דולר, חברות ספייסטק מאסיה גייסו 306 מיליון דולר ובשאר העולם גייסו 29 מיליון דולר. בהשוואה לתעשיות הסייבר, הפינטק ואפילו הפודטק, תעשיית החלל זעירה ותופסת נתח קטן מאוד גם בישראל. על פי ארגון SNC, מתחילת 2023 הושקעו בישראל 26 מיליון דולר, רובם ברמון ספייס. עם זאת, ייתכן שהיו בישראל השקעות נוספות שלא נחשפו מאחר שחברות בתחום מעדיפות להישאר חסויות במשך זמן רב ולצאת לאור רק כשהן מתחילות פעילות מסחרית או מגייסות כספים ולשם כך זקוקות לחשיפה.
בישראל יש מסורת ארוכת שנים של השקעות בחלל שהחלה דרך סוכנות החלל הישראלית, התעשייה האווירית, רפאל ועוד. כמו בהרבה טכנולוגיות, גם כאן ההתחלה היתה עם פיתוחים צבאיים וביטחוניים. אולם לצד המשך התמיכה של המדינה – דרך רשות החדשנות או סוכנות החלל – יש גם כמה קרנות ומשקיעים פרטיים שהחלו לשים את החלל ברשימת היעדים שהם מגלים בהם עניין. רוב המשקיעים מאמינים שישראל יכולה להיות שחקנית בולטת בתחום, אבל בעוד שאת תחומי הסייבר היא מובילה, הרי שבעולם החלל עליה למצוא את מקומה המדויק.
תחום החלל דורש השקעות מסיביות של הון, כאלה שאינן זמינות בישראל. לדברי איתי רנד, שותף בקרן ההון סיכון 10D, "בישראל עדיין לא יודעים לבנות מוצר ולמכור אותו לצרכן הספציפי ולכן חוזרים לבניית תשתית טכנולוגית – וזה טוב יותר למשקיע המקומי". הקרן מגלה עניין רב בתחום החלל וביצעה בו השקעה ראשונית חשאית ואף בוחנת השקעות נוספות. "אנחנו נשקיע בתחום התשתית כמו שיגור לוויינים ותשתית לייצור של ביגוד מבודד קרינה. חברות בתחום החלל זקוקות ליותר זמן להבשיל טכנולוגית. אנחנו עדיין רחוקים ממסחור מלא ומכירה שוטפת וייקח הרבה זמן עד שנגיע למכירות משמעותיות בתחום".
לא מצפים לאקזיטים מהירים
אחד המשקיעים הפרטיים הבולטים בתחום הוא פרד סימון, ממייסדי חברת Jfrog שנסחרת בנאסד"ק. "עוד כילד התרגשתי מעצם המחשבה של האפשרות להגיע לחלל. אחרי ספייס X ובראשית הבנתי שאני יכול להיות חלק מתחום מרתק שמתפתח וצומח בישראל, שזה מאוד משמעותי עבורי", הוא מספר. "ההנפקה של Jfrog איפשרה לי להגשים חלום, להיות חלק מהמסע המרגש הזה לחלל ולהשקיע בטכנולוגיות חלל שמפותחות כאן. אני מאמין שעתיד כדור הארץ תלוי בזה. בזכות המרוץ לחלל אנחנו דוחפים לקצה את הפיתוח וההנדסה וזה מאפשר לנו להשתמש בחלק מהטכנולוגיות כדי להאט את שינויי האקלים, לצמצם פסולת אלקטרונית ועוד. כל תעשייה חדשה צריכה משקיעים ראשונים שילכו אחרי החלום יחד עם היזמים. יש היום הרבה משקיעים שמוכנים להזרים כסף לתעשייה הזאת והם יודעים שלא יהיו אקזיטים מהירים. ייקח זמן עד שנראה פה חברות של מיליארד דולר, אבל אין לי ספק שיהיו בישראל יוניקורנים בתחום החלל. יש לנו פה את המוחות החדים של היזמים, כוח הנדסי מעולה בחומרה ותוכנה והרבה חזון. צריך להבין שהיום הכל מחובר. המקור של רוב הבעיות והפתרונות הוא בתוכנה. רובוטים של ניהול תוכנה לתחנת האם בחלל, לוויינים - כל אלה עושים את ההבדל הגדול בין הצלחה לכישלון. ראינו את מה שהיה בשיגור של בראשית 1 שהתרסקה לפני הנחיתה על הירח. חלק מהדברים היו נמנעים עם תוכנה משופרת ואיכותית יותר".
אחת החברות שבהן השקיע סימון היא לולב ספייס שאחד ממייסדיה, נועם לייטר, היה מהנדס בצוות של בראשית 1. "ההתרסקות של בראשית גרמה לי לחשוב איך לעשות דברים טוב יותר, איך מפתחים מערכת ניווט לחלליות – ואז יצאנו לדרך עם החלום", מספר לייטר. "פיתחנו מערכת סימולציה שמאפשרת לבדוק תרחישים של נחיתות על הירח ותמרונים בחלל. זה נובע מהאילוץ שאי אפשר להטיס חלליות בצורה קלה כמו בכדור הארץ. בחללית חייבים להצליח בפעם הראשונה. מערכת הסימולציה איפשרה להתקדם מאוד מהר. יכול להיות שלמוצר שיש לנו לחלל יהיה שוק בתוך 10-5 שנים ולכן אנחנו פונים גם לשוק רחב יותר של בדיקת איכות לרובוטיקה".
