האם המחדל המודיעיני של ישראל יפגע בתדמית הסייבר המקומי?
האם המחדל המודיעיני של ישראל יפגע בתדמית הסייבר המקומי?
המלחמה נפתחה במתקפת פתע שהציגה מחדל מודיעיני חסר תקדים. כעת עולה השאלה איך הדבר ישפיע על חברות הסייבר הישראליות המורכבות מיוצאי יחידות המודיעין. על פי בכירים בתחום, כרגע אין לכך השפעה, אך עוד מוקדם לדעת
"Shmone maataim" יודע לדקלם כל משקיע שמגיע לישראל כדי לחפש השקעות בסייבר. יחידת איסוף המודיעין הישראלית הגדולה בנתה לעצמה מוניטין בינלאומי והיא הפכה לשם נרדף לתחכום הישראלי. לצדה פועלות עוד מגוון יחידות טכנולוגיות שנהפכו כולן לבית גידול לאנשי תעשיית הסייבר הישראלית - עד כדי כך שגם אנשי הון סיכון וגם מנהלי האבטחה בארגונים (CISO) יודעים להבדיל בין היחידות השונות שעוסקות בסייבר כשהם בוחנים את מידת הרצינות והכישורים של מייסדי הסטארט־אפים. לעתים, בעיקר בתקופות ההייפ וכאשר המייסדים הצעירים ללא רקע עשיר, עברם הצבאי מספיק כדי לקבל שווי גבוה.
אבל ב־7 באוקטובר גם הקונספציה הזאת התנפצה לרסיסים. המחדל הבלתי נתפס שאיפשר את הטבח בעוטף עזה הוא נרחב, גם אסטרטגי וגם טקטי, אבל קשה להתעלם מכשל של כל המערכות המודיעיניות ובכלל קריסת התפיסה שהטכנולוגיה הישראלית הופכת אותה לבלתי מנוצחת. האם המפלה שכבר משליכה על תפיסת העליונות הטכנולוגית של צה”ל, עלולה להתפשט לתחום האזרחי ולפגוע גם במוניטין של הסייבר הישראלי?
"קשה לחזות את העתיד, אבל כרגע אין פגיעה במוניטין של הסייבר הישראלי. אני לא מקבל שאלות ממשקיעים שלנו וגם לא מלקוחות של החברות", אומר גילי רענן, מייסד קרן ההון סיכון סייברסטארטס שרק לפני חודש גייסה קרן חדשה של חצי מיליארד דולר להשקעות בסייבר שבהן היא מתמחה. "יכול להיות שזה קשור לכך שבארה”ב החיבור בין הסטארט־אפים לממסד המודיעיני הרבה יותר רופף מאשר אצלנו, ולכן זו לא מחשבה טבעית ללקוח או משקיע אמריקאי", הוא מוסיף.
המחדל והמלחמה תפסו את ישראל בנקודה חסרת תקדים בשוק הסייבר. השוק נכנס לקדחת של מיזוגים ורכישות, כאשר באופן טבעי חלק גדול מהפעילות מתרכז בישראל, שהיא המדינה השנייה בעולם במספר חברות סייבר ובהיקף ההשקעות בענף - אחרי ארה"ב. בשיא של 2021 משך ענף הסייבר לבדו כ־8 מיליארד דולר בהשקעות מתוך 25 מיליארד דולר של סך ההשקעות בהייטק. השנה הסייבר היה אמור לבלוט לא רק בגיוסים אלא בעיקר באקזיטים שנכון לספטמבר כבר נשקו ל־3 מיליארד דולר. ערב המלחמה היתה צפויה ענקית הסייבר פאלו אלטו שהוקמה על ידי ניר צוק הישראלי לרכוש את טאלון ואת דיג, שני סטארט־אפים ישראליים, בסכום מצרפי של כ־900 מיליון דולר.
גם ד"ר אריק ליברזון, מייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של פנטרה ובעצמו יוצא יחידה סודית בתחום המודיעין הטכנולוגי, לא מודאג. "לפלישה לישראל ולמחדל המודיעיני יש כמובן השלכות על ההיבט הסייברי, אבל אני עוד לא הרגשתי בזה ברמת החברה. אין פעולות מיידיות ואין ביטולי עסקאות. אני חושב שאנשים אומנם מדברים על המחדל המודיעיני, אבל הם מייחסים אותו יותר ליכולות היומינט (מודיעין אנושי מבוסס סוכנים - ס”ש) של השב”כ וניתוחים של אמ”ן. הלקוחות לא מקשרים בין הכשל המודיעיני ליכולות הסייבר הישראלי", הוא מסביר.
פנטרה של ליברזון היא דוגמה קלאסית לפתרון אזרחי שנולד בהשראת הניסיון הצבאי שלו, כאשר התוכנה שפיתחה החברה מנסה לזהות חולשות אבטחה במערכות מידע ארגוניות על ידי ניסיונות תקיפה יזומים שלה. היא הוקמה לפני שמונה שנים, יש לה כיום כאלף לקוחות ובגיוס האחרון שלה ב־2022 היא נהפכה ליוניקורן אחרי שגייסה 150 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר.
בעוד אנשי הממסד הסייברי לא ימהרו להודות, מסביב לתעשיית ההייטק השאלות דווקא עולות. "יש בהחלט שיח ודיבור בתוך התעשייה שמנסה להבין אילו מערכות כשלו והאם היתה התקפת סייבר נרחבת במקביל לתקיפת חמאס בשבת בבוקר שהקשתה על התקשורת בצה"ל", אומר בכיר בתעשיית ההייטק.
ליברזון ורענן מציינים כי דווקא המלחמה עשויה לתת חיזוק לתעשיית הסייבר הישראלית, משום שברור שבשלושת השבועות האחרונים המדינה נתונה ליותר התקפות סייבר מאי פעם. "בזמן של חוסר יציבות הסייבר מתעורר, מדינות כמו רוסיה וצפון קוריאה אוהבות לתקוף וכל קבוצות ההאקרים שהן השליחים שלהן מתחילות לעבוד. זה שלא שמענו עד היום על פגיעה בתשתית כלשהי בישראל אומר שאנחנו מצליחים להדוף את כל הניסיונות", אומר ליברזון, "לכן זה אפילו עוד יכול להביא לביקוש לסייבר הישראלי, ואם את שואלת אותי, בשנה הקרובה יקומו עוד סטארט־אפים בסייבר על בסיס מה שקורה עכשיו בשדה הקרב".
גם רענן מדבר על קפיצה חדה בהתקפות סייבר על ישראל, הן במוסדות הממשלה והן בשוק הפרטי. "גם כאן החברה האזרחית נכנסה לפעולות וסטארט־אפים רבים מציעים שירותי הגנה חינם למגזר העסקי בישראל. בינתיים החברות לומדות המון מהמתקפות האלה והן ייתפסו אחר כך בעולם כחברות עם יכולות משמעותיות יותר, שהתנסו באירועים אמיתיים", הוא מעריך. בינתיים, לדבריו, הפניות המודאגות העיקריות שהוא מקבל הן מלקוחות ומשקיעים שלא בטוחים שהחברות יוכלו לעמוד בהתחייבויות לספק את המוצרים והשירותים בגלל גיוס המילואים הנרחב. "בגלל שהתעשייה מעסיקה הרבה צעירים, יש הרבה חברות שבהן אפילו 20% מהצוות גויסו למילואים, ואם המלחמה תתארך, תהיה פגיעה בעסקי החברות", מזהיר רענן.
יואב לייטרסדורף, שעומד בראש קרן הון סיכון YL ונצ’רס שמתמחה אף היא בסייבר וגייסה לא מזמן קרן חדשה של 400 מיליון דולר, מציג מקרה קיצוני אף יותר. "יש לנו חברה ש־13 מתוך 15 העובדים שלה מגויסים כי כולם צעירים מאוד ושירתו עד לא מזמן ב־8200", הוא אומר ממקום מושבו בקליפורניה, "אבל אף אחד לא מתלונן. קיבלתי בשבועות האחרונים יותר מ־2,000 הודעות תמיכה מהמשקיעים בקרן והלקוחות של החברות מארה”ב ומאירופה. אף אחד לא ביקש להפסיק להשקיע בישראל, אפילו ממש היום אני צריך להחליט אם להשקיע בשני סטארט־אפים ישראליים. ההחלטה תהיה רק על בסיס עסקי כי מי שמשקיע בישראל, רגיל לכך שזה מגיע עם ‘פיצ’ר’ של מלחמות, אבל הכישרון המדהים שיש בישראל מפצה על זה והוכיח את עצמו לאורך שנים. גם מקרה אחד כמה שהוא קשה ובלתי נסבל, לא יהרוס את התדמית של תעשייה שלמה".
