אלון חורי זוכר מצוין את 22 הדקות הארוכות בחייו. ולא, זה לא היה במרץ האחרון כשהמתין להחלטה הסופית של ענקית הביטוח הגרמנית Munich Re האם לחתום על צ'ק של 2.6 מיליארד דולר עבור חברת נקסט אינשורנס (Next Insurance) שהקים עם שותפיו. זה קרה בדיוק שלוש שנים לפני החתימה על העסקה ההיסטורית, כאשר חורי, אז בן 45 בלבד, ספר את הדקות אי שם באמצע כביש 6 בהמתנה לאמבולנס טיפול נמרץ אחרי שלקה בהתקף לב קשה, כפי שיגדירו מאוחר יותר הפרמדיקים שהצילו אותו.
"מהבוקר לא הרגשתי טוב, אבל כרגיל באתי למשרד", הוא מספר בריאיון בלעדי לכלכליסט. "הלכתי לאכול צהריים עם ניסים (טפירו, מייסד משותף וסמנכ"ל הטכנולוגיה של נקסט אינשורנס – ס"ש), הצרבת שהיתה מהבוקר התחזקה ואני זוכר שהיה קר מאוד, אבל אני הזעתי ללא הפסקה. החלטתי לחזור הביתה מוקדם וכשהתקשרתי לאשתי מהדרך היא אמרה לי מיד '20 שנה לא יצאת באמצע היום מהמשרד, תעצור עכשיו בצד ותזמין ניידת טיפול נמרץ, לא סתם אמבולנס, אלא הניידת הצהובה כי יש לך את כל התסמינים של התקף לב'".
מכיוון שחורי היה ממש באמצע שום מקום, על הכביש המהיר בין משרדי נקסט אינשורנס בכפר סבא לביתו בנס ציונה, ההגעה אליו לא היתה פשוטה והוא נאלץ לשלוח לצוות הניידת מיקום באפליקציה ייעודית ולהמתין דקות ארוכות. "ה'מזל' שגם אבא שלי קיבל התקף לב בגיל צעיר. זכרתי את התסמינים ואת זה שיש הסלמה מהירה בתחושה. שבוע קודם עוד רצתי 7 קילומטר והרגשתי מצוין", משחזר חורי את היום שהוא מדרג כאירוע השני משנה החיים שלו, בין האקזיט הראשון ודווקא הקטן יותר - של 360 מיליון דולר "בלבד" שעשה עם מכירת חברת צ'ק (Check) שהקים יחד עם שותפיו הקבועים גיא גולדשטיין וטפירו ב־2014 - לבין האקזיט הגדול הנוכחי.
"בדרך לריאיון חשבתי שזה לא אמיתי, רכבת ההרים שעברתי באופן אישי בשלוש השנים האחרונות", הוא אומר. "אני מרגיש שנולדתי מחדש ולפעמים כששואלים אותי אני אומר שאני בן 3. האירוע שינה לי את כל ההסתכלות על החיים ומאז אני מדבר על התקף הלב מעל כל במה אפשרית, כי בריאות היא דרמטית ליזמים, אבל לרוב הם מתעלמים ממנה. חשוב מאוד לא להזניח את הבריאות, לעשות בדיקות - אני לא עשיתי אותן הרבה זמן בגלל הקורונה. מאז שפרסמתי על כך פוסט בלינקדאין, ממש במקרה שבוע לפני ההודעה על המכירה של נקסט, הוצפתי בפניות של יזמים שמספרים לי שהלכו לעשות בדיקות, קנו אופני כושר, היו כאלה ששלחו לי את בדיקות הדם שלהם. כמות התגובות שקיבלתי היתה הזויה".
אתה חושב שזה קשור לסטרס שהיזמים נתונים בו? התדמית שלכם היא הרי הרבה יותר זוהרת: אירועי נטוורקינג וארוחות במסעדות פאר עם לקוחות פוטנציאליים.
"ברור, להיות 17 שנה יזם אלה חיים של מתח. זה אומר לא תמיד לישון טוב, לאכול לא מסודר. יזמים גם חווים לחץ נפשי בלתי פוסק".
הפוסט של חורי זכה למאות רבות של תגובות ושיתופים, כאשר הייטקיסטים רבים התוודו על התקפי חרדה שהם חווים וגם על דחיות עקביות של בדיקות או כל דבר שקשור לבריאותם האישית לטובת עוד ישיבה או עוד מצגת. וכן, היו גם לא מעט צילומים של עורקים סתומים.
בסוף בגלל זה עזבת לפני שנה וחצי את נקסט אינשורנס, הבייבי שלך, והצטרפת כשותף לקרן הפינטק של קבוצת Team8 שבונה סטארט־אפים חדשים?
"זה גרם לי לקחת צעד אחורה, שני המייסדים הנוספים תמכו בי ואמרו לי 'תעשה מה שאתה רוצה'. אני מרגיש שקיבלתי הרבה מהיקום ורוצה לתרום לדור החדש וללמד. החלומות שלי היום זה לא כסף, גם הכסף של האקזיט של נקסט כבר לא שינה לי את החיים. החלומות שלי היום הם לבנות את את עשר הנקסטיות הבאות. אני מאחל לעצמי עד שנייה לפני שאני אסגור עיניים, וכבר הייתי קרוב לשם, להתעסק רק בזה. יש לזה גם משמעות ברמה הלאומית: על כל טיל שיורים לכאן, צריך לבנות יוניקורן".
4 צפייה בגלריה
מייסדי נקסט אינשורנס, מימין: ניסים טפירו, גיא גולדשטיין וחורי. "עסקת נקסט תיתן חשק להקים חברות פינטק חדשות"
(צילום: נקסט אינשורנס)
"2025 תהיה משמעותית כנגד כל הסיכויים"
באותן 22 הדקות הארוכות שחורי חיכה לאמבולנס הוא חשב על הרבה דברים, אך לא דמיין שכעבור שלוש שנים בדיוק יהיה חתום יחד עם שותפיו על אחד האקזיטים הגדולים בתולדות ישראל. מכירת נקסט אינשורנס ל־Munich Re היא אקזיט הפינטק הגדול בישראל עד היום ועסקת האינשורטק הגדולה בעולם עד היום בחברות מגובות הון סיכון. העסקה עצמה הוכרזה באותו שבוע שבו נחתם גם אקזיט 32 מיליארד הדולרים של Wiz ומסיבות מובנות גנב את ההצגה, אבל דווקא מכיוון שבתחום הסייבר ישראל ממילא נהנית מתדמית חיובית חסרת תקדים, עסקת נקסט אינשורנס היא חותמת הכשר חשובה דווקא לתחום הפינטק המקומי.
נקסט אינשורנס מתמקדת בבעלי עסקים קטנים ובינוניים, בעיקר בארה"ב. היא מציעה מוצרי ביטוח דיגיטליים, כמו ביטוח צד שלישי לעסקים (General Liability) וביטוח עובדים (Worker's Compensation). החברה הראתה מאז הקמתה צמיחה משמעותית, עם הכנסות של 548 מיליון דולר ב־2024. לחברה יש היום יותר מ־600 אלף לקוחות. בשוק שהיא פועלת בו בארה"ב יש יותר מ־30 מיליון עסקים קטנים בלמעלה מ־1,000 מקצועות, והם 99% מכלל החברות במדינה ו־44% מהתמ"ג האמריקאי. עם זאת, שיעור החדירה של ביטוח לעסקים קטנים עדיין נמוך יחסית, כאשר 75% מהם נחשבים "חסרי כיסוי ביטוחי מספק" (underinsured). השוק הפוטנציאלי מבוזר במיוחד, מוערך בכ־175 מיליארד דולר ומציע הזדמנויות צמיחה.
"בעיניי החשיבות של עסקת נקסט היא גם בעיתוי שלה: גם היא וגם עסקת Wiz נחתמו תוך כדי המלחמה, כאשר הרוכשים מכירים את המציאות הישראלית. זו תעודת כבוד וזריקת אנרגיה לכל האקוסיסטם, וגם איתות למשקיעים. לכן גם אני אופטימי שזה רק פותח את הדלת לשנת 2025 שתהיה מאוד מאוד משמעותית וזאת כנגד כל הסיכויים", אומר חורי.
אומנם אתה כבר לא בנקסט אינשורנס אבל עדיין בעל מניות משמעותי ויועץ, היית בעד המכירה?
"כשהגיעה ההצעה הזאת כולנו היינו בעד, היו כבר הצעות בעבר שלא רצינו".
איזה חלק מחזיק כל אחד מכם בחברה וכמה מדינת ישראל תקבל מהאקזיט?
"אנחנו לא מפרסמים את המספרים האלה ואני גם לא יודע כמה המדינה תקבל. מבחינתנו, ברמה האישית זה לא משנה דרמטית את החיים אחרי האקזיט הקודם בצ'ק. אני אפילו לא יודע כמה אני אקבל בעקבות העסקה, אבל אני יודע שהכל יישאר אותו דבר. אני אמשיך לגור בנס ציונה ואמשיך לעבוד ב־Team8, אולי אני חי במטריקס", צוחק חורי, "אבל זו המשמעות שלי בחיים היום ואני לא מסוגל לשבת על חוף הים".
האקזיט הוא אכן מרשים, אבל היה לכם כבר תשקיף כמעט מוכן להנפקה. בעבר התבטאתם לא אחת בראיונות שנקסט אינשורנס יכולה להגיע גם לשווי של 10 מיליארד דולר ואם הכוכבים יסתדרו, אפילו ל־100 מיליארד דולר. בסוף, עם כל החגיגות, באותו שבוע גם אתם וגם Wiz חדלתם מלהתקיים כחברות עצמאיות וקטמתם את הפוטנציאל להפוך לחברות של 100 מיליארד דולר, שגם אתה דיברת עליו בעבר וגם הם.
"ישנה הנחת בסיס, שאני לא בטוח שאני מסכים איתה, שהנפקה יותר טובה ממכירה. השאלה היא למי - לעובדים, למשקיעים, ליזמים, ללקוחות, לחברה הנרכשת ולרוכשת או למדינת ישראל? - מכירה טובה למדינה, שמקבלת סכומים גדולים באופן מיידי, וגם לעובדים ויזמים זה מדהים. לחברות עצמן זה כל מקרה לגופו. הסוגיה שעולה לרוב היא מקומות עבודה.
"אני ציוני וזה KPI (מדד ביצועים – ס"ש) שחשוב לי. האקזיט הקודם שלנו בצ'ק, שנמכרה ל־Intuit, חברת פיננסים אמריקאית, יצר מאות מקומות עבודה בישראל. כיום זה מרכז הפיתוח הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב. היו לנו כ־150-100 עובדים והיום יש לחברה כאן מאות רבות וזו דוגמה מדהימה למשהו שהתחיל ממכירה. בכל פעם שאני פוגש אנשים שעוד עובדים שם יש לי צמרמורות. ויש כמובן גם את המעגלים הנוספים שסובבים את החברה עצמה.
"והעסקה של נקסט תהיה בעלת השפעה עוד יותר גדולה, היא תהיה חטיבה עצמאית שרק תלך ותגדל פה. עכשיו זה יהיה אחד ועוד אחד שווה שלוש, כי הפעילות תהיה הרבה יותר רווחית יום אחד. זו הדרך של הרוכשת להיכנס לשוק האמריקאי. החזון שלנו היה לבנות את חברת הביטוח לעסקים קטנים הגדולה ביותר בארה"ב והתוחלת להצליח בכך קופצת עכשיו בעקבות העסקה. עד עכשיו היינו משמעותיים, אבל לא הראשונים".
"בדיוק המחיר שצריך להיות"
צ'ק, שפיתחה אפליקציה לניהול פיננסי אישי עם 10 מיליון משתמשים, היתה אקזיט מוצלח ומהיר למדי. היא גייסה 47 מיליון דולר בלבד בשלושה סבבים ונמכרה שבע שנים לאחר הקמתה. נקסט אינשורנס עשתה מאז הקמתה שמונה סבבי גיוס שבהם גייסה 1.2 מיליארד דולר, והמייסדים דוללו בצורה משמעותית יותר בהחזקותיהם. הרוכשת Munich Re, החלה להשקיע בחברה כבר בסבב הראשון אחרי הסיד, וערב הרכישה החזיקה בכמעט שליש ממניותיה. מכיוון שכך, ייתכן שהסכומים שמקבלים המייסדים בשני האקזיטים לא מאוד שונים ובשני המקרים מדובר בעשרות מיליוני דולרים.
אתה בוחן את ההחלטה למכור במושגים של למי זה טוב, אבל ההסתכלות צריכה להיות גם במושגים של טווח קצר מול טווח ארוך. ברור שבטווח הקצר כולם שמחים ומרוויחים, אבל השאלה היא איפה זה מותיר את מדינת ישראל ואת תעשיית ההייטק שלה?
"אם הייתי צריך לבחור בין להיות יזם של חברה ששווה 100 מיליארד דולר או להקים את עשר הנקסטיות הבאות ולהרוויח פחות, אני בוחר באופציה השנייה".
אחרי המכירה של צ'ק לא היו לכם חרטות?
"תמיד היינו שלמים עם זה ובדיעבד גם הקמנו חברה נוספת שהיתה גדולה יותר. כשהקמנו את נקסט, בנינו אותה להנפקה וככה צריך. מי שבונה להימכר זו אסטרטגיה שגויה מראש, אבל תמיד יכולה לבוא עסקה מספיק מעניינת ואלה הם כללי המשחק בשוק. Munich Re שקנתה אותנו היא מבטחת המשנה שלנו וגם מבעלי המניות הגדולים בחברה, כך שאפשר לומר שהיא מכירה אותנו יותר טוב ממה שאנחנו מכירים את עצמנו. הם מבינים את הביזנס, יודעים שזה ביזנס אמיתי שהולך להתפוצץ ולצמוח, ללא מכפילים פסיכיים של השווי היחס להכנסות.
"דיברו הרבה על כך שאינשורטק מוכר שקל ב־80 אגורות, שמוכרים חלום, אבל השנה האחרונה מוכיחה שמוקדם להספיד את התחום הזה. גם למונייד, חברת אינשורטק ישראלית שנסחרת בוול סטריט לפי שווי של 2 מיליארד דולר, משפרת את הביצועים והיא במקום אחר לגמרי. בהתחלה השוק מאוד תמרץ התנהגות של צמיחה מטורפת אז זה מה שכולם עשו, אחרת אומרים לך שאתה לא יודע איך לקרוא את השוק. אחרי התיקון – זה שידענו להתאים את עצמנו מחדש לסיטואציה זה מדהים".
כשחורי מדבר על כך שבניגוד לעסקת Wiz־גוגל, בעסקת נקסט אינשורנס אין "מכפילים פסיכיים", הוא צודק לגמרי וגם הפעם צריך לחזור ל־31 במרץ, הפעם ב־2021 העליזה. באותו יום הודיעה נקסט אינשורנס על גיוס ענק של 250 מיליון דולר לפי שווי שיא של 4 מיליארד דולר, שאליו לא חזרה מאז. אף שהאקזיט הנוכחי הוא אחד האקזיטים הטכנולוגיים הגדולים בתולדות ישראל, מדובר עדיין בירידה של 35% מהשווי לפני ארבע שנים. אז, אגב, בריאיון לכלכליסט אמרו חורי וטפירו את הדברים הבאים: "אנחנו לא רוצים שיקנו אותנו, אלא להיות חברה גדולה ועצמאית. חלק מהמשקיעים שלנו אלה חברות ביטוח וזה אחלה".
באותו מעמד נאמרו גם הדברים כמעט נבואיים: "בביטוח כולם דווקא חיבקו אותנו מהיום הראשון, כולל חברות ביטוח שמשקיעות בנו (חברת ביטוח המשנה Munich Re הובילה את הגיוס הקודם של נקסט – ס"ש) כי הן מבינות שמהפכת האינשורטק היא עובדה מוגמרת. הן גם מבינות שבעצמן לא יוכלו להיות חלק מזה כי זה עניין של דנ"א. לקח לנו הרבה זמן לעכל את זה, אבל גם אם חברת ביטוח גדולה תשים 600 מתכנתים לעשות משהו דיגיטלי, אי אפשר להפוך אותה לסטארט־אפ. אם מישהו יצליח לפצח את זה, חבל על הזמן".
אז Munich Re אכן פיצחה את זה בסוף ושמה צ'ק כדי להיכנס באמצעות נקסט אינשורנס לשוק האמריקאי. ב־2024 מכרה החברה הישראלית בקצב של חצי מיליארד דולר בשנה ועל פי הרוכשת היא גם צמחה בקצב שנתי של 30%-25% בשנים האחרונות.
אולי בכלל יכולתם לקבל שווי גבוה יותר דווקא מרוכשת שלא מכירה אתכם יותר מדי, עד רמת הקישקעס, כמו שחברת Munich Re מכירה?
"זה בדיוק המחיר שצריך להיות".
אם כך, איך אתה מיישב אותו עם השווי של 4 מיליארד דולר שבו גייסתם ב־2021?
"אז יכולנו לקבל גם שווי גבוה יותר, אבל לא רצינו. זה לא נכון ללכת בגיוסים על המקסימום כי צריך להציג אחר כך ביצועים ויש דינמיקה לחיים. העסקה היא במחיר מעולה לכולם".
"רצינו להימנע מהנפקה מוקדמת מדי"
תראה את למונייד למשל, היא הנפיקה ואחרי כל התנודות נסחרת היום בערך בשווי שבו אתם נמכרים. יכולתם להנפיק ב־2021 עם כולם ולשמר את הפוטנציאל שדיברתם עליו לשווי של 10 מיליארד דולר או יותר.
"אז לא היינו מוכנים להנפקה ורצינו להימנע בדיוק מאירוע כזה של הנפקה מוקדמת מדי. כשהקמנו את נקסט הגדרנו שאנחנו רוצים שהיא תהיה חברה רווחית וניתנת לחיזוי וב־2021 לא היינו שם. כמובן שכשלמונייד נגעה ב־11 מיליארד דולר בשיא ההייפ, כולם אמרו לנו שאנחנו עושים טעות, אבל חלק מלהיות יזם זה גם להתעקש על מה שחשוב לך ומה שאתה מאמין בו. אמרנו: נכון, אולי אנחנו טעינו וטועים אבל אם אנחנו לא מבינים את זה, לא נעשה את זה. היינו יכולים לצאת לוול סטריט, אבל זה לא תאם את ההגדרות שלנו. בשנתיים הראשונות בוול סטריט אתה רק בונה אמון מול המשקיעים ולזה לא היינו מוכנים אז, ולא מצטערים על כך".
את תפקידו הנוכחי בקרן, שאליו הגיע בעקבות פנייה מרקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, ורונן אסיא, מייסד משותף ב־eToro שעומדת בפני הנפקה בוול סטריט בימים אלה, מתאר חורי כ"ילד בחנות ממתקים".
"מה שהכי הלהיב אותי זה העבודה ממינוס אחד לאפס", מתאר חורי, "כולם מדברים על המעבר מאפס לאחד, אבל מה שאני עושה עכשיו זה עוד יותר מעניין. תהליך החשיבה על הסטארט־אפ, ככה חשבנו גם על נקסט אחרי שמכרנו את צ'ק. אחרי המכירה והפרישה מ־Intuit ישבנו גיא (גולדשטיין, מנכ"ל נקסט – ס"ש), ניסים ואני במשך ארבעה חודשים וחשבנו על איזה שוק ללכת בסטארט־אפ הבא שלנו. זה היה תהליך מאוד מיוחד עבור מי שכבר עשה אקזיט אחד ומחפש את הדבר הבא. פה ב־Team8 אלה יזמים שעושים את זה לראשונה וצריך ללמד אותם לפרק בעיה, לבנות תזות של ולידציה ואיך לזהות את הפתרון הנכון".
"ה־AI זו רעידת אדמה בתחום התכנות"
יש עוד מקום לסטארט־אפים חדשים בתעשיית הפינטק? כל השנים האחרונות בתחום הזה היו מאכזבות ועלו לא מעט תהיות אם יש לו בכלל הצדקת קיום כשהריבית היא לא אפס.
"פינטק כמו סייבר זו מילה רחבה ויש עוד הרבה הזדמנויות לבנות חברות חדשות. אבל בניגוד לסייבר, שתופס מהר, לפינטק יש התנהגות שונה ולוקח זמן מאימוץ הפתרון ועד לזינוק בהכנסות, אבל כשהוא עובד – זה מתפוצץ ומגיע לרמות שווי גבוהות יותר. וגם, אף על פי שמדברים כל הזמן על סייבר, ישראל היא מעצמה בתחום הפינטק. יש כאן חברות גדולות בקנה מידה עולמי, החל מלמונייד וטיפלתי ועד איטורו וראפיד.
4 צפייה בגלריה
רקפת רוסק עמינח ורונן אסיא, הביאו את חורי ל־Team8. את תפקידו בקרן הוא מתאר כ"ילד בחנות ממתקים"
(צילומים: רון קדמי)
"ברמת הסטארט־אפים, בימים אלה אני בוחן עולמות של ביטוחי בריאות לעובדים בארגונים. עסקת נקסט תיתן חשק להקים חברות פינטק חדשות, משום שהיא ממחישה שאפשר לבנות פה חברה גדולה. מה שעוד הייתי רוצה לראות אלה חברות חדשות שיצאו מבוגרי נקסט, כמו שיצאו המון חברות חדשות ממרקורי, שם גיא ואני הכרנו. מרקורי, שנמכרה ב־4.5 מיליארד דולר ל־HP ב־2006 ועדיין נחשבת לאחד האקזיטים הגדולים בתולדות ישראל, גידלה יזמים של חברות כמו כמו נאוון, זוז, 8fig, הייבוב ועוד המון. היתה שם אווירה יזמית מדהימה ונבנה שם משהו מיוחד".
איך ישראל מצליחה לייצר כל כך הרבה חברות פינטק ואינשורטק מצליחות? לכאורה אין לנו כאן שום יתרון יחסי.
"יש עוד תקרת זכוכית שנקסט שברה ולא מדברים עליה – מכירת נקסט היא העסקה הגדולה ביותר של חברה שמוכרת ישירות ללקוח, שהוא עסק קטן. לא מדברים גם על כך שישראל היא מעצמה בתחום השיווק אונליין, יש כאן את הצוותים הטובים בעולם בעבודה בפלטפורמות של גוגל ומטא, כי בונים מפה חברות יצוא מהרגע הראשון והשיווק הוא מרחוק. חברות כמו Wix, מאנדיי ורזידנט שנמכרה במיליארד דולר ב-2024 ממחישות את זה. אלה יוצאי חברות כמו 888 ופלייטיקה שהקימו פה דור מטורף של אנשי שיווק אונליין. אנחנו לקחנו את נקסט מאפס לשווי של 2 מיליארד דולר בלי סוכנים ובלי שותפויות, רק עם 15 עובדים כאלה שעושים שיווק מבוסס פרפורמנס. בישראל יש גם אנשי דאטה מאוד חזקים וזה גם בסיס חשוב לפינטק. כל זה ביחד יוצר יחד בסיס מעניין".
"עכשיו יש את ChatGPT ודומיו שאפשר לעשות אופטימיזציה של התשובות שם, זה עולם חדש וכר פורה למוח הישראלי לפתח פתרונות שיווק חדשים", מפתיע חורי, "ואם מדברים על AI, חייבים לדבר על רעידת אדמה שמתרחשת בתחום התכנות ללא כתיבת קוד. הדבר הזה מאפשר למישהו ללא ידע בתכנות לבנות מוצר באמצעות כתיבת פרומפט. אם פעם היית צריך 5–8 מיליון דולר בשלב הראשון, היום אפשר עם 2 מיליון דולר בלבד ושלושה יזמים חזקים להעביר חברה משלב גיוס הסיד לסבב A. זה עומד לשבש את כל צורת ההסתכלות. הרבה יותר מיזמים יוכלו לקרות כי אפשר לנסות כיוונים שונים ביום אחד תוך חיסכון אדיר בשעות מתכנת. אפשר יהיה לעשות הרבה יותר טעויות כדי להגיע לפתרון האופטימלי בבעיה לפני שמשקיעים הרבה בבניית מוצר וזה ישפר את תוחלת ההצלחה של הסטארט־אפים. זו קפיצה סינגולרית".
"צריך להתאהב בבעיה ולא בפתרון"
נוכח התקופה והמצב יש בכלל יזמים חדשים? יש נכונות ומוטיבציה להקים סטארט־אפים?
"בשנה האחרונה נפגשתי עם 400 יזמים וזה מדהים. לא נעים להגיד, הייתי מוכן גם לשלם מהכיס שלי כדי שייתנו לי לעשות את מה שאני עושה ב־Team8 ולא ידעתי שכל כך אתלהב מזה. יש המון רעיונות ויזמים, דווקא ככל שיותר קשה לנו, אנחנו יותר מתעקשים וקמים, זה מתחיל את הדנ"א הישראלי החדש".
מהניסיון שלך כיזם סדרתי, מהי רשימת הדרישות שלך מיזמים? מה אתה מחפש בהם?
"צריך להתאהב בבעיה ולא בפתרון, כי הוא מאוד נזיל. הבעיה צריכה להיות גדולה וכואבת ואתה צריך להבין שתבלה איתה שנים ארוכות עד לפתרון. אחת הטעויות הגדולות שעשינו בצ'ק זה שהסתכלנו רק על הפתרון ולכן גם Intuit משתמשת עד היום בטכנולוגיה שלנו אבל לא במוצרים עצמם, וגם זה אחרי שמונה פיבוטים (שינוי כיוון בחברה – ס"ש) שעשינו שם. צריך להיות סוג של משוגע, כמו סלמון ששוחה נגד הזרם. כל בוקר אתה קם וכל העולם נגדך ואתה בגרביטציה הפוכה, כולם מסבירים לך למה אתה טועה ולכן תיכשל. אבל מצד שני צריך להקיף את עצמך באנשים שלא יפחדו להגיד לך מה הם חושבים וצריך להיות מספיק פתוח כדי לגרום להם לדבר איתך. לסיכום, צריך להיות מעין עקשן קשוב, שזה אוקסימורון, אבל הכי קרוב למציאות".
מה השתנה אצלכם בין צ'ק לנקסט אינשורנס שהוביל לתוצאה הרבה יותר מוצלחת?
"היינו הרבה יותר בוגרים. בצ'ק עשינו המון טעויות, בנקסט כבר עשינו טעויות אחרות, אבל לא חזרנו על הקודמות. הבנו שחייבים כבר מהיום הראשון להתמקד במודל העסקי, לחשוב קודם כל על הביזנס וזה מה שיוביל אותך לטכנולוגיה שתומכת בו ולא להפך".
"הטווח הארוך הוא היחיד שמעניין אותי"
באופן אישי, התקף הלב שינה אותך כמנהל וכיזם?
"זה לא שאני לא עובד קשה מאז, מישהו פעם אמר ובצדק שבתיבת ההילוכים שלי יש רק הילוך חמישי... אבל אני מנסה להיות בפחות מתח. אנשים מפחדים מטיל או ממחבל, אבל אנחנו לא חושבים שהפצצה היא לפעמים היא בתוך הגוף שלנו. אצלי העורק הראשי היה סתום 99%".
לכל אורך הריאיון אתה אופטימי באופן מפתיע, אתה לא מוטרד מהמצב במדינה? מנטישת ההייטקיסטים?
"בתור יזם, אחד הדברים ששונים מאיך שרוב האנשים מסתכלים הוא הסתכלות אסטרטגית ולא נקודתית. אני מבין לגמרי את המורכבות של המצב הנוכחי, אבל בטווח הארוך, שהוא היחיד שמעניין אותי, כל עוד אנחנו מצליחים להוציא לפועל ולהתקדם, הכל ימשיך וייבנו ה־Wiz הבאה וגם הנקסט הבאה".
אבל בסוף שתיהן רשומות בארה"ב.
"זה לא משנה, התרומה לכלכלה פה היא ברורה בכל מקרה. מחליטים לפי מכלול שיקולים איזו חברה לרשום בארה"ב ואיזו בישראל, כמעט תמיד זה קשור לתחום העיסוק וכל מקרה לגופו. נקסט נרשמה בארה"ב רק מתוך שיקולים של יכולת לפעול בשוק האמריקאי".
ואם לא תהיה דמוקרטיה, מי ישקיע בנקסט אינשורנס הבאה?
"אני לא בפוליטיקה והדעה שלי גם לא חשובה, אבל מה שחשוב באמת זה שכל אחד יעשה את מה שהוא הכי טוב בו כדי לשנות את המחר של ישראל. אני אובר אופטימי כי אני מאמין שכל הבעיות האלה ייפתרו ומעדיף להתמקד בעשייה שתישא פרי לטווח הארוך".
