בלעדיהמוסדיים חתכו את ההשקעות בסטארט-אפים ב-54% ב-2022
בלעדי
המוסדיים חתכו את ההשקעות בסטארט-אפים ב-54% ב-2022
בשנים האחרונות החלו לזרום כספי הפנסיה של הישראלים להשקעות בהייטק בעידוד המדינה. דו"ח של משרד עו"ד ארנון שגב ושות׳ חושף שאחרי שיא של יותר ממיליארד דולר ב־2021, ההשקעות נחתכו אשתקד בחצי ל־512 מיליון דולר. משקיע מוסדי: "המצב בהייטק חמור יותר מב־2020 – צריך עוד סבב של הטבה להשקעות בסטארט־אפים'"
ההשקעות הישירות של הגופים המוסדיים הישראליים בחברות סטארט אפ צללו ב־54% ב־2022 לחצי מיליארד דולר. עם זאת, עדיין מדובר בזינוק של פי שלושה לעומת 2020, אז השקיעו המוסדיים בהייטק סכום זעום של 157 מיליון דולר. המספרים האלה נחשפים במסגרת דו"ח מיוחד על השקעות של גופים מוסדיים בהייטק של משרד ארנון שגב ושות' וחברת המחקר IVC, בשיתוף רשות החדשנות שהגיע לידי "כלכליסט".
הגופים הפעילים ביותר בהשקעות בהייטק הם בית ההשקעות מור, שאחראי לכמעט 30% מהכסף שהושקע ואשר השתתף ב־18 סבבי השקעה. במקום השני נמצאת כלל עם 16% מההון שהשקיעו המוסדיים בסטארט־אפים והשתתפה ב־10 סבבי גיוס. הפניקס ומגדל השתתפו ב־12 ו־11 סבבים בהתאמה, עם סכומים מעט יותר נמוכים מאלה של כלל. הדו"ח מראה גם כי כמעט מחצית מההשקעות – 252 מיליון דולר – נעשו ברבעון הראשון של 2022, כאשר האווירה בשווקים עוד הייתה חיובית יותר, והתנהלה על האדים של 2021 הבועתית.
להשקעות הישירות של המוסדיים בסטארט־אפים, להבדיל מהשקעותיהם דרך קרנות הון סיכון, מאפייניים יחודיים, ששונים מעט מקרנות הון סיכון קלאסיות. המוסדיים מעדיפים סבבים גדולים יחסית, כדי שתשואת ההשקעות תוכל "להזיז את המחט", גם בקופת גמל או קרן פנסיה שמנהלת עשרות מיליארדי שקלים. כמו כן, בניגוד לקרנות הון סיכון קלאסיות, בגופים המוסדיים פחות חוששים מתחומים שדורשים אופק השקעה ארוך יותר כמו פודטק או דיפטק, שהן טכנולוגיות עמוקות. כמו ב־2021, גם ב־2022 היה שיעור גבוה של השקעות בחברות פודטק ודיפטק בקרב המוסדיים, בעוד שתעשיית ההון סיכון הסתערה בעיקר על תוכנה ארגונית וסייבר. תחום נוסף שאהוד על הגופים המוסדיים הוא פינטק ואינשורטק, כאשר כאן יש גם אלמנט של השקעה אסטרטגית עם אפשרות לשלב את הטכנולוגיה בהמשך בגוף המשקיע עצמו. בין הסבבים הבולטים שבהם השתתפו גופים מוסדיים ב־2022 ניתן למנות את הגיוסים של חברות הפודטק רימילק ורידיפיין מיט, וכן בחברות דיפטק כמו WEKA, PLIOPS, CHEQ AI ו־DRIVENETS.
למרות הירידה במספר האבסולוטי של הסבבים בהשתתפות המוסדיים וההיקף הכספי של ההשקעות, עדיין מדובר בנתון מעודד. הגופים המוסדיים נמנעו באופן מסורתי מהשקעות ישירות בחברות סטארט־אפ, ולעתים קרובות הופנתה כלפיהם ביקורת על כך, שכן המשקיעים והפנסיונרים הישראלים לא היו שותפים לאקזיטים הגדולים ביותר של חברות הייטק ישראליות.
בשנתיים האחרונות החלה הספינה הגדולה של 2 טריליון השקל המנוהלים אצל גופי החסכון הארוך לנוע יותר ויותר לכיוון גיוון של השקעות אלטרנטיביות מנדל"ן גם להייטק. אחד הזרזים המשמעותיים לכך הייתה תוכנית של רשות החדשנות המכונה "מסלול הטבה 43", שבה הוקצתה מסגרת של 2 מיליארד שקל להשקעות בסטארט־אפים תוך מתן הגנה חלקית מפני הפסד. על פי התוכנית, הכסף שמושקע הוא אמנם של הגופים המוסדיים, אך בתום שבע שנים מסיום התוכנית תתקיים בדיקת תשואה ואם היא תהיה שלילית, המדינה תכסה עד 40% מההפסד. לחלופין, המדינה תקבל מעין דמי הצלחה של 10% אם התשואה תהיה חיובית מעל 18.5%.
התוכנית התקבלה בעיצומה של מגפת הקורונה ב־2020 מתוך חשש לעתידה של תעשיית ההייטק המקומית ולתקופה של 18 חודשים. התוכנית הסתיימה באוקטובר 2022 ומתוך המסגרת של 2 מיליארד שקל נוצלו כ־1.2 מיליארד שקל. כלומר, מתוך השיא ההיסטורי של מיליארד דולר השקעות בהייטק ב־2021, כשליש היו במסגרת הממשלתית. התוכנית יועדה בעיקר להשקעה בחברות בשלבים מוקדמים יחסית, כך שאת ההשקעות בסבבים גדולים יותר של חברות בשלות, המוסדיים עשו מחוץ למסגרת התוכנית.
מכיוון שכך, אם בוחנים את המספר של חצי מיליארד דולר אותו השקיעו המוסדיים ב־2022, אפשר לומר כי התיאבון להשקעות בהייטק לא פחת, אלא עבר התאמה למצב המאקרו־כלכלי החדש בעולם, עם הזינוק בריביות ואינפלציה. ברבעון האחרון של 2021 נרשם שיא היסטורי בחשיפת הגופים המוסדיים להשקעה ישירה בחברות הייטק, כאשר חלקם היווה כבר חצי מההשקעות שנעשו על ידי קרנות הון סיכון ישראליות במונחים כספיים באותה תקופה. ב־2022, עם השינוי בסנטימנט העולמי כלפי השקעות בהייטק, ירד גם חלקם של המוסדיים ונע בין 9% ל־24% מהשקעות קרנות הון הסיכון המקומיות לאורך הרבעונים של 2022. ב־2020 ובשנים שקדמו לה, שיעור השקעות המוסדיים בהייטק עמד על אחוזים בודדים ולא עבר לרוב את ה־10%.
"התאבון של המוסדיים להשקעות בהייטק לא פחת וזה מה שמראים המספרים של 2022", כותב בדו"ח יואב שרמן, שותף וראש תחום הייטק והון סיכון במשרד ארנון שגב. "השטפון של 2021 יצר אצל המוסדיים תשתית של ידע, אותה הם יכולים למנף עכשיו דווקא כאשר המשקיעים הזרים סגרו את הברז ולקרנות הישראליות יש פחות הון זמין להשקעות חדשות. הממשלה ומשרד האוצר חייבים לתמרץ את המשקיעים המוסדיים להמשיך להיות מעורבים באקוסיסטם המקומי ולחדש את מסלול 43. בהשקעה בהייטק, המוסדיים יכולים גם לתמוך בחדשנות וגם לתרום לצמיחה של המשק הישראלי, ליצירת מקומות עבודה ובכך גם לייצר תשואות טובות עבור ציבור המשקיעים".
הקריאה לחדש את מסלול 43 ולעודד את השקעות המוסדיים בהייטק נשמעת יותר ויותר באחרונה, בעיקר מאז הפגיעה העמוקה בהשקעות, שהוחרפה בישראל על ידי המצב הפוליטי. ברבעון הראשון של 2023 צללו השקעות הון סיכון בחברות ההייטק הישראליות בכ־70% וההערכה היא שברבעון השני המצב הוחמר. הקרנות הזרות הגדולות שהיו פעילות כאן בשנים האחרונות, ובראשן טייגר גלובל וסופטבנק, מלקקות את פצעי ההפסדים והפסיקו השקעות חדשות. קרן אינסייט, שהייתה אחת הקרנות האקטיביות ביותר, שומרת את הכסף בעיקר להשקעות המשך בחברות הפורטפוליו ואילו קרנות שהשקיעו בישראל באופן מזדמן יותר נרתעות מהעמקת נוכחות בישראל בעקבות ההפיכה המשטרית.
קרנות הון הסיכון הישראליות ממשיכות אמנם להשקיע, אך מדובר בעיקר בחברות בשלבים מוקדמים, שכן לקרנות המתמחות בשלבים מתקדמים קשה יותר לגייס כסף להשקעות חדשות, ככל ששוק ההנפקות בוול סטריט נותר סגור.
אם בשנות הגאות קרנות הון סיכון לא התלהבו במיוחד מכניסת המוסדיים למשחק, שכן כולם רבו אז על כל נתח בחברת סטארט־אפ, שלא לדבר על יוניקורנים, הרי שכעת העיניים נשואות אליהם. הגופים המוסדיים, כגופים מקומיים שמקבלים על בסיס חודשי קבוע את כספי החיסכון של אזרחי ישראל, פחות רגישים לטלטלה הפוליטית הפנימית וחייבים להשקיע את הכסף כדי לייצר תשואות לחוסכים. יתרה מכך ובניגוד לרמות השווי ב־2021 וב־2022, דווקא במצב השוק הנוכחי יש למוסדיים הזדמנויות השקעה טובות יותר. ככל שחולף הזמן וליותר ויותר חברות מתחיל להיגמר הכסף, הן מוכנות להתפשר על השווי, כך שלא מן הנמנע שנראה יותר השקעות מוסדיים בשלבים מאוחרים.
"חובת הנאמנות היא לעמיתים שלנו ולא נזרוק כסף טוב אחרי כסף רע, אבל בשבועות האחרונים אנחנו מתחילים לראות מקרים של חברות טובות עם בעיות נזילות ובהן אנחנו תומכים, תוך דאגה לזכויות שלנו אל מי שלא משתתף בסבב", אומר ל"כלכליסט" מנהל השקעות באחד הגופים המוסדיים.
"אנחנו שומעים את הקריאות שמבקשות מהגופים המוסדיים לבוא להציל את ההייטק, אבל התפקיד שלנו הוא לייצר תשואות. כל שאר המטרות כמו ESG, שוויון או תמיכה בקטר הצמיחה, הן חשובות, אבל הן לא המנדט שלנו. יש גוף שאחראי על כך ואמור לסייע להייטק והוא הממשלה", אומר מנהל השקעות נוסף בגוף מוסדי שפעיל בהייטק, "היום המצב בהייטק הרבה יותר חמור ממה שהיה ב־2020 ולכן דווקא כעת נדרש לצאת עם עוד סבב של מסלול 43. אם יהיה כזה, כל המוסדיים יעלו הילוך בהשקעות כי גם התקופה עכשיו הרבה יותר טובה מבחינת ההזדמנויות וגם הרצפה שמגנה מפני הפסדים עוזרת פסיכולוגית. המוסדיים אמנם ממשיכים להשקיע גם היום כי התשואות יהיו טובות יותר, אבל חידוש התוכנית גם יאושש את קטר הצמיחה של המשק וגם יכניס יותר מוסדיים לתמונה".
