בינה מלאכותית ושינוי אקלים - לא מה שחשבתם
בינה מלאכותית ושינוי אקלים - לא מה שחשבתם
רבים בקהילת האקלים והקיימות מודאגים מההשלכות של מהפכת הבינה המלאכותית על סוגיית ההתחממות הגלובלית. החששות מובנים - בינה מלאכותית מאפשרת כלי עבודה ויצירה מדהימים, אבל במחיר אנרגטי גבוה. כמות האנרגיה הנדרשת להרצת מודלי AI היא ענקית, מצריכה עוד דאטה סנטרים, חשמל ותשתיות קירור. על פי הערכות, צריכת האנרגיה המיוחסת ל-AI תגדל בקצב שנתי של 30% עד ל-2028, ותעקוף בכך את צריכת החשמל של איסלנד.
חשש נוסף, גם הוא מבוסס, הוא שימוש לרעה, לפחות מהיבט הסביבתי, ביכולות ה-AI. בינה מלאכותית יכולה לסייע למשל ב"טרגוט" פרסומות ובכך להגביר את תרבות הצריכה. היא גם יכולה לעזור לחברות דלקים להגדיל את התפוקה של דלקים פוסיליים. כמו כל טכנולוגיה - מגילוי האש ועד הבינה המלאכותית - ניתן להשתמש בה לטוב ולרע.
בקהילת האקלים נהוג לסבור, וגם כן במידה רבה של צדק, שפתרונות לעולם האקלים יגיעו מפתרונות של טכנולוגיה עמוקה המבוססים על פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וחומרה ומגובים בהשקעות הון מסיביות - ואילו אופטימיזציות מבוססות AI הם Nice to have.
הדברים לדעתי מורכבים יותר - בינה מלאכותית יכולה לשחק תפקיד משמעותי ביחס לאתגרי הסביבה. אפשרות זו נובעת מהתפתחויות טכנולוגיות מואצות במספר תחומים: ראשית, קלות הגישה למודלי בינה מלאכותית ותשתיות מחשוב בענן. שנית, תפוצה של מכשירי קצה "חכמים" המחוברים לרשת, במגוון תעשיות. שלישית, יכולות חישוביות מהירות וזולות בנקודות קצה (Edge computing) על בסיס שבבים מתקדמים. רביעית, זמינות של מאגרי נתונים גדולים בתחומים רבים, הנגישים לחברות הקיימות, כמו למשל צילומי לוויין, שעלותם ירדה באופן דרסטי (בעוד שהרזולוציה עלתה), או נתוני מזג אוויר שפתוחים וזמינים לכל. שילוב טכנולוגיות אלה מאפשר לעיתים להוזיל משמעותית את פתרונות הקיימות ובכך להאיץ מימוש והטמעה. נביא כמה דוגמאות לכך.
אגריטק הוא אחד התחומים בהם כבר יותר ויותר חברות מפעילות מודלים של בינה מלאכותית שיכולים לשלב שכבות מידע מגוונות דוגמת צילומי לוויין, מזג אוויר וחיישנים שונים ולספק לחקלאים המלצות לטיפול נכון וידידותי יותר לסביבה בשדה. באופן זה, AI יכול להפחית באופן ניכר את השימוש במים ובהדברה ובו בזמן להגדיל את תפוקת אותו שדה. בינה מלאכותית באגריטק יכולה לזהות תמונות ממכונות דוגמת רחפנים, טרקטורים או רובוטים ייעודיים. המערכת מסוגלת לנתח את התמונות באמצעות מכשירי קצה ולספק לחקלאי המלצות להחלטות שתורמות הן בקיימות והן בתפוקה.
תחום מתפתח נוסף הוא בינה מלאכותית ליישומים של ערים חכמות. אלגוריתמים של בינה מלאכותית מאפשרים לנטר את כל רשת המים והביוב של עיריות (לחצים, מפלסים, שסתומים) ולהבין היכן צפוי כשל בצנרת ומה כדאי לעשות, וכן לנטל מזהמים אסורים בזמן אמת. יכולות אלה נשענות על המצאי הגדל של מכשיריIT דיגיטליים חכמים שמחוברים לרשת מרכזית ולעיתים כבר לענן. חברות הפעילות בתחום זה מסייעות בחיסכון של כמיליון מ"ק בשנה ובשמירה על איכות וזמינות מערכת טיפול השפכים. הן מונעות התפתחות מקרי חירום, תוך חיסכון באנרגיה ובעלות התיקונים. מהלכים אלה מתבצעים גם בעולם התעשייה המסורתית ולא רק בזירת הערים החכמות.
דוגמא נוספת היא שילוב של בינה מלאכותית עם כימיה וננו טכנולוגיה על מנת לקבע פחמן דו חמצני. מהלך זה מאפשר לשקם אזורי מחיה, להגדיל את המגוון הביולוגי ואף להפוך מים רעילים לבטוחים לשתייה, לחיות ולבני האדם. מודל ה-AI מוזן בנתונים חיצוניים כמו תמונות לוויין, נתוני מזג אוויר, גיאולוגיה של האגם, ופרמטרים נוספים, ומפיק תובנות לגבי מצב האגם, הטיפול הנדרש, עלותו וכמות הפחמן הדו חמצני שניתן לקבע. יכולות מסוג זה חיוניות כדי להגיע ליעדי קיבוע של מיליארד וחצי טון, אליהם העולם יצטרך להגיע עד סוף העשור.
לסיכום, בדומה לכל טכנולוגיה, גם ב-AI, השאלה היא השימוש שנעשה ביכולות. הגדלת מקורות המידע ויכולות החישוב מאפשרת ניצול של בינה מלאכותית בעולם האקלים והקיימות, באופן שתורם משמעותית לטיפול באתגרים דוגמת חיסכון במים, זיהום קרקע או פליטות גזי חממה. במידה והגורמים הרלבנטיים במגזר הציבורי, קהילת ההיי טק ועולם ההשקעות ישלבו כוחות באופן מיומן, ישראל תוכל למלא תפקיד מרכזי במהפכה זו.
רן שטרן הוא שותף ומנהל מחלקת הפורטפוליו של פלטפורמת ההשקעות OurCrowd
