ניתוחהפיצול של עליבאבא הוא סוף החזון של המייסד ג'ק מא
ניתוח
הפיצול של עליבאבא הוא סוף החזון של המייסד ג'ק מא
מייסד פלטפורמת המסחר והפיננסים שב לסין לאחר היעדרות ממושכת, רק כדי לחזות בפירוק לשש חטיבות של המעצמה שהקים לפני 24 שנה. המנכ"ל דניאל ג'אנג: "המטרה היא לקצר תהליכי קבלת החלטות". הארגון מחדש הוא המקיף ביותר בתולדות החברה
שלוש שנים וחצי חלפו מאז הגיש מייסד עליבאבא ג'ק מא את הטפסים לרישום למסחר של ענקית הפיננסים שלו אנט גרופ, במה שהיתה אמורה להיות ההנפקה הגדולה בעולם — עד שחוסל מפעל חייו. במהלך תקופה קצרה זו הספיק מא להרגיז את הממשל בבייג'ינג, שעצר במפתיע את הנפקת אנט, להביא עליו חקירות מתמשכות, להיעלם מהזירה הציבורית על עצירת ההנפקה, רק כדי לצוץ בכדי לוותר על השליטה בה. לאחר מכן הוא הספיק להיעלם שוב ולצוץ שוב — רק כדי לחזות במהלומה האחרונה: פירוק המעצמה עליבאבא לשישה חלקים.
את ההודעה על המהלך מסר אתמול מנכ"ל הקבוצה דניאל ג'אנג, שהסביר כי החברה, שבשיאה עמד שוויה על למעלה מ־800 מיליארד דולר, תחולק לשש חטיבות. אלה יכללו חטיבה למסחר מקוון (Taobao Tmall Commerce), מסחר מקוון בינלאומי לרבות עליאקספרס (Global Digital Commerce), חטיבת ענן (Cloud Intelligence), שירותים מקומיים, כמו משלוחי ארוחות (Local Services Group), לוגיסטיקה (Cainiao) ובידור (Digital Media and Entertainment). כל אחת משש הקבוצות העסקיות תנוהל על ידי מנכ"ל ודירקטוריון ותוכל לגייס הון ולצאת להנפקה. ג'אנג ימשיך לכהן כיו"ר וכמנכ"ל קבוצת עליבאבא, שתפעל לפי מודל ניהול של חברת אחזקות. במקביל ישמש ג'אנג כמנכ"ל חברת הענן, החטיבה הצומחת ביותר של החברה. רק יחידת המסחר האלקטרוני בסין, Taobao Tmall Commerce, תישאר ישות בבעלות מלאה של עליבאבא.
כיום, עליבאבא רשומה למסחר בהונג קונג ובניו יורק, כאשר רישום זה לא צפוי להשתנות. את שנת 2022 היא סיכמה ברווח נקי של 9.7 מיליארד דולר, צניחה חדה של 56% לעומת 2021. הכנסות עליבאבא הסתכמו בשנה שעברה בכ־130 מיליארד דולר, זינוק של כ־26%. בעקבות ההודעה על הארגון מחדש, התחזקה מניית עליבאבא לפני פתיחת המסחר בכ־8%. האיתות החיובי הגיע לאחר שבשנתיים האחרונות קרסה המניה ביותר מ־70%, כאשר החברה נסחרת היום לפי שווי של כ־228 מיליארד דולר.
"הכוונה המקורית והמטרה הבסיסית של הרפורמה היא להפוך את הארגון לזריז יותר, לקצר תהליכי קבלת החלטות ולהגיב מהר יותר", אמר ג'אנג במכתב שפורסם בסוכנות רויטרס. ההודעה על הפיצול התקבלה יום לאחר שהמייסד מא נצפה בסין, זאת למעלה משנה אחרי שלא נראה בפומבי במדינה. "כל קבוצה עסקית וחברה יכולים להמשיך בגיוס כספים והנפקות עצמאיות כשהן יהיו מוכנות לכך", אמר ג'אנג בהכריזו על מהלך הרה־ארגון המשמעותי ביותר בתולדות החברה שהקים מא ב־1999.
המהלך הוא בגדר שינוי מוחלט מהאסטרטגיה שהתווה מא שנים קודם לכן, שנועדה להפוך את עליבאבא למרכז כובד כלכלי, מעין One Stop Shop עבור הלקוחות. אסטרטגיה זו אומצה על ידי מגוון חברות טכנולוגיה בסין, עד שהפכה את האקוסיסטם של חברות האינטרנט בסין לכזה שנשלט על ידי קומץ חברות ענק, ביניהן עליבאבא, טנסנט, באידו ו־JD.com. קבוצה מצומצמת זו החזיקה ברשת סבוכה, שדרכה היא שולטת כיום בכל פינה של הכלכלה הדיגיטלית במדינה — החל באפליקציות תשלומים ומסרים, דרך שירותי נסיעות ומיקרו־הלוואות ועד טלה־רפואה, פוליסות ביטוח ומסחר מקוון.
ריכוז כוח זה, ומה שהממשל הסיני הגדיר "התרחבות מופרעת", הביאו על ענקיות הטכנולוגיה לחץ רגולטורי משמעותי בשנתיים האחרונות. ההחלטה כעת לפרק את האימפריה הטכנולוגית החלוצית של מא לחתיכות קטנות ועצמאיות נראית כהשלמת המהלך — כלומר, הפנמה מוחלטת של רצון הממשל בבייג'ינג לצמצם ולא להתרחב. כך, אם אחרי המשבר הפיננסי ב־2008 התבסס בהשפעת ארה"ב הרעיון של חברות שהן "גדולות מכדי ליפול", הרי שאחרי המשבר באנט ב־2020 מתבסס בסין הרעיון של חברות שהן "גדולות מכדי לפעול".
ראשית הסאגה שהשפיעה על כלל שוק הטכנולוגיה הסיני היתה באוגוסט 2020, אז הוגשו טפסי הרישום הכפול של אנט בבורסת שנגחאי והונג קונג. זו היתה אמורה להיות ההנפקה הגדולה ביותר בעולם, לפי שווי של כ־225 מיליארד דולר. עם זאת, היא נעצרה בחטף על ידי הרשויות הסיניות, מהלך שלאחריו קיבלה אנט "תוכנית תיקון" מקיפה מהרגולטור ובה תקנים וסטנדרטים נוקשים יותר לפעילותה. זמן לא רב אחר כך השמיע מא ביקורת פומבית על הבנקים הסיניים ודימה את התנהלותם לכזו של בתי עבוט עם אובססיה לסיכון מינימלי. כבר למחרת הוא זומן לפגישה עם נציגי הממשל, ומיד לאחריה הוכרז כי ארבע רשויות רגולטוריות יתחילו לחקור את פעילות החברה. נאומו מעורר המחלוקת וגישתו הלא צייתנית של מא לרגולטורים הפיננסיים הציתו אמנם פעילות אכיפה של רשות ההגבלים העסקיים הסינית, אך בפועל היה זה רק זרז קטן כדי לנטרל מתח שהצטבר זה שנים.
לאורך השנים טיפח הממשל הסיני את הקמת האקוסיסטם הזה, כך שיהווה תחרות ברורה למערב, ובאופן מודע בחר באפשרות של פיקוח רופף. עם זאת, ריכוז הכוח שהלך והתקבע העלה את חשש הרגולטורים הסינים, ממש כפי שחשו אז ועדיין חשים כיום רגולטורים אמריקאים ואירופים כלפי ענקיות הטכנולוגיה. אך בשונה מהיריבות במערב, בסין פעלו ללא היסוס ובמהירות. בין היתר ניסחו הרגולטורים חוק הגנת מידע אישי שנועד להסביר את האופן שבו חברות מעבדות נתוני משתמשים וחולקות אותם (עם הממשל), ופרסמו מסמך תקנות חדש בנושא הגבלים עסקיים לריסון ענקיות המסחר המקוון. חברות טכנולוגיה רבות ספגו קנסות, כשעליבאבא עצמה נקנסה ב־2.8 מיליארד דולר על הפרות של הגבלים עסקיים. שלל המהלכים הביא לנפילות חדות במניות חברות הטכנולוגיה, שהסתכמו בשיאן במחיקות של כטריליון דולר בשווי השוק שלהן.
המאמצים לרסן חברות טכנולוגיה זלגו גם לתעשיית הפיננסים, הרפואה, החינוך והדיור בסין. בין היתר פעלו הרשויות מול ענקית הטכנולוגיה דידי שהנפקתה היתה הגדולה ביותר אחרי עליבאבא. מאז היא נקנסה על ידי הרגולטור הסיני, האפליקציה שלה נמחקה מהחנויות ולבסוף היא מחקה את עצמה מהרישום. בחלקים אחרים במדינה נאסר על חברות חינוך פרטיות לפעול למטרות רווח, הוחמרו כללי רישום של חברות סיניות למסחר בבורסות זרות, נאסר השימוש במטבעות קריפטו ואף כריית המטבעות ופורסמו כללים מפורטים שנועדו להתמודד עם תחרות לא הוגנת. בנוסף הותוו כללים כה מחמירים ל"מפעילי תשתיות מידע קריטיות", לרבות החובה לשתף בנתונים עם הממשל לפי דרישה, עד כי מדינות כמו ארה"ב החלו לראות באפליקציות בידוריות כמו טיקטוק, סכנה לביטחון הלאומי שלהן.
בחודשים האחרונים החלו הרשויות בסין לרכך במעט את הטון כלפי המגזר הפרטי העסקי, וחזרו והביעו כוונות מרוככות כלפי החברות הפרטיות, זאת ברקע האטה משמעותית בצמיחה הכלכלית. המטרה — להחזיר את סין להיקפי הצמיחה שידעה לפני התפרצות מגיפת הקורונה בשלהי 2019. בתחילת מרץ הודיעה סין על יעד צמיחה של כ־5% לשנת 2023, זאת לאחר שאת 2022 סיכמה עם צמיחה של 3% בלבד, החמצה נדירה של היעד הלאומי שעמד על 5.5%. הסיבה לכך מיוחסת להמשך הסגרים המחמירים שהטילה הממשלה ברחבי סין במסגרת מדיניות אפס הסובלנות לקורונה, זאת בשילוב קריסה במגזר הנדל"ן. בדו"ח רשמי ציין הממשל כי ישאף לפיתוח הכלכלה הדיגיטילית ולתמיכה בפיתוח כלכלת הפלטפורמה.
