הישג לשליחי וולט: אושרה ייצוגית נגד החברה שקוראת להכיר בהם כעובדים
הישג לשליחי וולט: אושרה ייצוגית נגד החברה שקוראת להכיר בהם כעובדים
בית הדין האזורי לעבודה בת"א נימק את קבלת הבקשה, שהגיש שליח נגד חברת משלוחי המזון: "וולט עושה מאמץ להרחיק ממנה את היותה מעסיקה באמצעות צדדים שלישיים". התובע דורש שכר בגובה של יותר מ-23 מיליון שקל לכל עובדי וולט, שכיום מועסקים כעצמאים
הישג משמעותי לעובדי כלכלת החלטורה, מהעובדים המוחלשים בשוק העבודה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את בקשת שליחי וולט להגיש תביעה ייצוגית נגד חברת משלוחי המזון. "קיימת אפשרות סבירה שיקבע כי התקיימו יחסי עבודה בין המבקש והקבוצה למשיבה", פסק בית הדין. "ללא השליחים אין לוולט זכות קיום".
בקשת התביעה הייצוגית הוגשה על ידי עו״ד עמית עידו ועו"ד אחיה רבינוביץ ממשרד יעקב שפיגלמן ושות' בשם שליח וולט גולן חזנוביץ', בטענה שבינו והשליחים האחרים לבין וולט מתקיימים יחסי עבודה. במודל הפעולה הנוכחי של וולט, השליחים אינם עובדי החברה אלא מועסקים כעצמאים או באמצעות גוף שלישי (מעין מעסיק פקטיבי שמטפל בתשלומי ביטוח לאומי והנפקת חשבוניות), ולא נהנים מהזכויות הסוציאליות השונות שנובעות מהעסקה כשכיר.
חזנוביץ' מבקש "סעד הצהרתי כי מתקיימים יחסי עבודה בין המשיבה לשליחים והם זכאים לכלל הזכויות כעובדים". בנוסף מבקש תשלום שכר בסך 23.98 מיליון שקל לכלל שליחי וולט, בדמות הפרשות לפנסיה, ימי חופשה ודמי נסיעות, וכן דמי הבראה, דמי מחלה והפרשות לפיצויי פיטורים.
לטענת התובעים, על אף השליחים מוגדרים על ידי וולט כעצמאים בפועל מבנה העבודה שלהם דומה לזה של שכירים. כך, בין השאר, על שליח לבצע את המשלוחים באופן אישי והוא לא יכול להעסיק עובדים מטעמו. השליח יכול לבחור את שעות העבודה, במגבלת שעות הפעילות המוגדרות של וולט, אך וולט מעודדת את השליחים לעבוד בסופי שבוע ובשעות העומס. הסכם ההתקשרות בין וולט לשליחים הוא אחיד ושליח אינו רשאי לבצע בו שינויים.
וולט טענה מנגד, בין השאר, ששליחים יכולים לספק שירות למספר גורמים, כולל מתחרים, שהגמישות והעדר המחוייבות מאפשרים לשליחים לעבוד רק בהתאם להיקף העבודה שמתאים להם, שהשליחים אינם חלק מהמערך הארגוני של החברה, ושקבלת התביעה הייצוגית תכפה על השליחים סטטוס חדש שלא הוסכם על ידם.
בהחלטתו בחן בית המשפט את מהות יחסי העבודה בין וולט לשליחיה מכמה היבטים. ראשית, מבחן ההשתלבות מהפן החיובי, שנחשב למבחן העיקרי לבחינת יחסי עובד-מעביד. "עלינו לבחון האם יש מפעל שבו השתלב נותן השירותים, האם העבודה שבוצעה היא פעולה נחוצה לפעילות הרגילה של אותו מפעל, האם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל ולא גורם חיצוני לו והאם עבודת נותן השירותים הוא בליבת העיסוק של המזמין", נכתב בהחלטה.
ההרכב מציין תחילה את המובן מאליו: וולט מפעילה שירות משלוחי מזון והשליחים הם אלו שמבצעים את השליחויות. "השליח אינו פועל באופן עצמאי ועל דעתו בלבד אלא הוא פועל על פי הנחיות שניתנות לו ע"י המשיבה", נכתב בהחלטה. "השליח אחראי אך ורק כלפי המשיבה, היא מעסיקתו. השליח אינו אחראי כלפי המסעדה או כלפי הלקוח. השליח נשלח לבצע עבודה בעבור המשיבה.... היא זו שגם קובעת את שכרו של השליח ובידה לשנות את שכרו... השכר הוא קבוע לכלל השליחים ואין להם אפשרות להתמקח עליו. זאת בשונה מעובד עצמאי אשר הוא זה שעל פי רוב קובע את גובה שכרו או גובה התמורה בעבור שירותיו. השליחים מהווים חלק מהמערך הארגוני של המשיבה. בהיעדר אלפי שליחים לא ניתן לספק את המשלוחים. לוולט אין עסק ללא השליחים".
המבחן השני הוא מבחן השליטה והפיקוח, שמבוסס על ההנחה שעובד שכיר נתון לפיקוח ומרות של מעסיק אשר נותן לו הוראות. "וולט מגייסת שליחים לאחר סינון שהיא עורכת בין המועמדים ומכשירה אותם. השליחים מקבלים הנחיות והוראות באמצעות הודעות. השליחים מנוהלים ע"י המשיבה. הוכח כי וולט מבצעת מעקב הדוק אחר השליח".
בהקשר זה מציגה ההחלטה התכתבויות בין המבקש לנציגי וולט. למשל, סדרת הודעות שנכתבו למבקש מטעם וולט באפליקציית השליחים של החברה: "גולן היקר, לחכות עם אוכל עליך זאת פאלטה שלך". "תצא ללקוח, אני מצטערת שזה מבאס אותך אבל זה הנהלים שלנו". "אין לי אפשרות להחזיר לך את המשלוח הזה, להבא תדע שאין דבר כזה לחכות עם אוכל עליך, אכניס לך פיצוי כמובן על הגעה למסעדה אבל אתה לא יכול לעבור על הנהלים ועוד לצאת עלי הרצחת וגם ירשת גולן?" "בקיצור תצא בינתיים אני אדאג לך אל תדאג".
"התכתבות זו מעידה כי השליח קיבל הוראות מהמשיבה הן באמצעות נציגה של המשיבה או באמצעות האפליקציה (ואין זה משנה כפי שניסתה המשיבה לטעון בדיון כי סדר ההתכתבות הוצג בצורה לא נכונה)", נכתב בהחלטה. "השליחים מקבלים הוראות באפליקציה. האפליקציה היא תחליף להוראות הקלאסיות שנתנו מעסיקים לעובדים. פיקוח ע"י מערכת ניטור או אפליקציה הוא פיקוח לכל דבר ועניין. על השליחים לעמוד בהנחיות באשר לטיב השירות שעליהם לתת, האופן בו עליהם לשאת את המשלוח, וחל עליהם איסור עבודה במחלה. המשיבה מבצעת משוב על עבודת השליחות לכל משלוח שבוצע. לוולט הזכות להפסיק את עבודת השליח לרבות במקרה של משוב שלילי. השליח נשלח לאן שוולט מורה לו, היא זו שקובעת האם יקבל שליחות, אילו הצעות משלוח יקבל השליח ומתי יקבל אותן".
ההרכב גם לא מקבל כפשוטה את טענת וולט שאין לי פיקוח או שליטה על זמינות השליחים, כאשר למשל בימים גשומים יש ירידה במספר השליחים הזמינים: "ייתכן גם במקרה של מעסיק קלאסי המעסיק עובדים כי בזמנים מסוימים עובדים רבים יהיו חולים (למשל, בתק' הקורונה), כך שגם לו אין ודאות מוחלטת כי יהיו לו מספיק עובדים לבצע את העבודה. מה גם שבחלק מהמקרים וולט שילמה לשליחים על בסיס שעתי, בגין משמרות ששוריינו על ידם, על מנת שיהיו לה מספיק שליחים בפרק זמן מסוים.
"לוולט קיימת יכולת פיקוח על השליחים באמצעות האפליקציה בזמן אמת ועל פני כל שנייה ושנייה של העבודה. השליחים מדורגים במשובים ע"י הלקוחות ווולט קבעה הוראות לגבי עבודת השליחים. זאת ועוד, וולט היא זו שקובעת האם השליח יקבל שליחות כלשהי, אילו הצעות משלוח יקבל השליח ומתי יקבל אותן (גם אם מדובר באלגוריתם שקובע זאת). עצם העובדה כי מדובר בעבודה גמישה אין בה כדי לשלול יחסי עבודה וההגנות הסוציאליות הנובעות מכך".
עבודה נוספת אינה מעידה בהכרח על היעדר תלות כלכלית
מבחן שלישי, מבחן התלות הכלכלית, בוחן האם מתקיימת תלות כלכלית של נותן השירותים (השליח) במזמין (וולט). המבקש ושליח נוסף שהגיש עמדה לבית הדין טענו כי עיקר הכנסתם מגיעה מוולט. וולט טענה שהשליחים רשאים לעסוק בעבודות נוספות, ושמחציתם אכן עושים זאת. ההרכב דחה את טענות וולט: עבודה נוספת במקומות אחרים ופעילויות נוספות אינן מעידות בהכרח על היעדר תלות כלכלית, והדבר תלוי גם בהיקף הפעילויות הנוספות והיקף ההכנסה מהן.
"מעבר לכך, לטענת המשיבה, השליחים הם על פי רוב אנשים צעירים, ביניהם סטודנטים וחיילים, שפועלים בהיקף שעות לא גבוה. משמע, עסקינן בסטודנטים הלומדים במקביל להיותם שליחים או חיילים הנמצאים גם בשירות חובה, כך שהשעות העומדות לרשותם לצורך עבודה זו הן מוגבלות לכתחילה. לא גובה ההכנסה או היקף המשרה בהכרח קובע את התלות הכלכלית אלא גם המעמד הסוציו-אקונומי של השליח והזמינות שלו לעבודה. אם כן, לא השתכנענו כי לא קיימת תלות כלכלית של השליחים במשיבה והוכח בעניינו של המבקש כי קיימת תלות כזאת".
מבחן ההשתלבות מהפן השלילי בחן ההרכב האם שליח וולט מחזיק בעסק שבאמצעותו הוא מעניק שירותים לחברות אחרות, והאם הוא נושא ברווחים ובסיכונים של עסק זה. אמנם המבקש אחד ממגישי העמדה עסקו במקביל לעבודתם בוולט בעיסוקים אחרים, כמו מנעולן או שליחויות באפליקציות אחרות, אך ההרכב מצא: "לפי הסכם ההתקשרות עם המשיבה דרך ההתקשרות היחידה היא כעצמאי, ללא אפשרות לבחור להיות מועסק על ידי וולט בעבודת שליחות כשכיר. פתיחת עסק עצמאי ע"י השליח הממוצע היא פיקציה שכן ברי כי חייל בשירות סדיר, לא יחפוץ בפתיחת עסק לצורך ביצוע שליחות. וולט כפתה על השליחים צורת התקשרות זו...
"אוכלוסיות אלו (חיילים, סטודנטים ועובדים זרים, ע"כ) אין להן, על פיו רוב, עסק עצמאי ומדובר בניצול מצבם של אותם אנשים המבקשים לעבוד כשליחים. וולט מחייבת אותם לפתוח עסק עצמאי למרות שלא היה להם עסק עצמאי. מרבית השליחים פתחו עסק עצמאי רק לשם עבודתם במשיבה. מסקנתנו היא כי בדרך זו, עשתה וולט מאמץ להרחיק ממנה את היותה מעסיקה באמצעות צדדים שלישיים".
מבחן הסיכון הכלכלי יוצא מנקודת הנחה שעצמאי נוטל סיכונים אשר מאפשרים לו להגדיל את רווחיו, בעוד שכיר אינו נושא בסיכונים אך גם לא ברוווחים של מקום עבודתו. "האחריות על אספקת המוצר מהמסעדה אל הלקוח מוטלת כולה על וולט", נכתב בהחלטה. "השליחים לא לקחו על עצמם סיכון כלכלי כפי שלוקח על עצמו עצמאי. אמנם על פי הסכם ההתקשרות בין וולט למבקש, קיימת לוולט האפשרות לקזז מהשכר במקרה של אי ביצוע המשלוח בתוך זמן סביר או במידה ששירותי המשלוח היו בסטנדרט איכות נמוך. עם זאת, גם במקרה שעובד הסב נזק ניתן לנכות משכרו את הנזק שנגרם ואין הדבר הופך אותו לעצמאי השותף לסיכון הכלכלי של העסק.
"אמנם השליח יכול לעבוד יותר שעות ולבצע יותר משלוחים או לעבוד בשעות מסוימות שבהן יש יותר ביקוש או לבחור את המיקום שלו ומסלול הנסיעה שלו באופן שיוכל למקסם את השליחויות שהוא מבצע כמו גם הכלי בו ישתמש. אולם מצב זה אינו שונה מעובד קבלני אשר משתכר לפי תפוקה. העובד בשכר קבלני אינו מקבל שכר יסוד ולא מובטח לו שכר על שעות
העבודה אלא שכרו נקבע לפי התפוקה. השכר הקבלני בא במקום השכר הרגיל (בכפוף לשכר מינימום). עבודת השליח בוולט דומה לעובד קבלני. נוסף על כך, השליח אינו קובע את גובה דמי המשלוח ומשכך גם מטעם זה אינו שולט ברווחים".
היבטים נוספים שנבחנו הם כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם ("המועמד הסביר לתפקיד שליח יסבור כי יהיה עובד, כפי שנעשה בעבודת השליחים. ההתקשרות במעמד של 'קבלן עצמאי' הובהרה כאמור רק בשלב המיון ומעמד זה הוכתב על ידי המשיבה"), ואיך ראו אותם צדדים שלישיים ("לקוח שנתקל בבעיה לא יוצר קשר עם השליח אלא עם וולט. קרי, בעיני הצרכן האחראית על השירות היא וולט, המעסיקה, ולא השליח העובד. הציבור המתבונן מבחוץ רואה את השליח הנוסע על הקטנוע או על האופניים עם לוגו של וולט, לעתים חולצה של וולט וארגז משלוחים של וולט ומסיק כי מדובר בעובד וולט. אף המוסד לביטוח לאומי עשה פנייה יזומה אל וולט על מנת להסדיר את מעמד השליחים".
חברי ההרכב סיכמו: "אנו סבורים כי מקרה זה מתאים להתברר כתובענה ייצוגית. אנו סבורים כי עלה בידי המבקש להוכיח כי סיכוייו לזכות בתביעה להכרה בדיעבד בו ובחברי הקבוצה (שליחי וולט) כעובדים של המשיבה סבירים המה. הבקשה מתקבלת".
"החלטת בית הדין לעבודה היא אבן דרך חשובה במאבק לשמירה על זכויות העובדים בישראל ובעולם", אמר אביעד הומינר רוזנבלום, מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון, בתגובה להחלטת בית הדין. "בשנים האחרונות מנסות חברות חלטורה רבות, ובהן וולט, להציג מצג שווא כאילו העובדים שלהן הם 'עצמאים', למרות שברור על פי ההיגיון הפשוט והמבחנים שנקבעו בפסיקה שהם אינם כאלה, ובדרך זו לעקוף את דיני העבודה ולא לתת לעובדיהם את הזכויות המגיעות להם על פי דין, ובהן ימי חופשה ומחלה, הפרשות לפנסיה, זכאות לדמי אבטלה ועוד. זכויות שממש לאחרונה, תקופת הקורונה, ראינו עד כמה הן נצרכות וחשובות".
"תביעות דומות לזו שמתנהלת בישראל נדונו כבר בעשרות מדינות ברחבי העולם, וברובן המוחלט, בין השאר במדינות כמו בריטניה, קנדה, איטליה, ספרד, שוויץ, חלק ממדינות ארה"ב ואחרות, נפסק שעובדי כלכלת החלטורה, בעיקר בתחום ההסעות והשליחויות, הם למעשה שכירים. טוב שבית הדין בישראל מסמן שהוא שוקל ברצינות פסיקה דומה, שתחסום את המדרון החלקלק של הידרדרות זכויות העובדים בישראל, שעלול להגיע לכולנו".
מוולט נמסר בתגובה: "נפלו שגיאות מהותיות באישור הבקשה ובכוונתנו לערער לבית הדין הארצי".
